בלייד ראנר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| בלייד ראנר | |
|---|---|
 כרזת הסרט |
|
| שם הסרט במקור: | Blade Runner |
| בימוי: | רידלי סקוט |
| הפקה: | מיכאל דיליי |
| תסריט: | פיליפ ק. דיק המפטון פנצ'ר דייוויד פיפלס |
| עריכה: | לס הילי מרשה נקשימה |
| שחקנים ראשיים: | הריסון פורד שון יאנג רוטגר האוור דריל האנה אדוארד ג'יימס אולמוס מ. אמט וולש ג'ואנה קסידי בריון ג'יימס ג'ו טרקל |
| מוזיקה: | ונגליס |
| צילום: | ג'ורדן קרוננוות' |
| חברת הפצה: | האחים וורנר |
| תאריך יציאה לאקרנים: | 25 ביוני 1982, ארצות הברית |
| משך הקרנה: | 117 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית |
| תקציב: | $28,000,000 |
| פרסים: | מועמד לשני פרסי אוסקר |
| דף הסרט ב-IMDb | |
בלייד ראנר (באנגלית: Blade Runner) הוא סרט מדע בדיוני אפל שבוים בידי רידלי סקוט, ויצא למסכים בשנת 1982. הסרט הוא דיסטופיה קודרת המציגה את לוס אנג'לס בעתיד הקרוב, נובמבר 2019. הסרט מבוסס באופן רופף על ספרו של פיליפ ק. דיק "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?".
האריסון פורד מככב בתפקיד הראשי, כ"בלייד ראנר" דקארד. בעולם העתידני שהסרט מציג, אנדרואידים הקרויים "רפליקנטים" ("שכפולים") מבצעים את העבודות המסוכנות והשוחקות במושבות החלל. רפליקנטים מדגם "נקסוס 6" הביו רובוטי, דמוי האדם והמתקדם מתמרדים כנגד בני האדם ובעקבות כך מוצאים כל הרפליקנטים אל מחוץ לחוק ומיועדים להשמדה.
הבלייד ראנרים הם שוטרים מיוחדים שמשימתם היא לאתר רפליקנטים נמלטים ולהביא ל"פרישתם" (לשון נקיה ל"חיסולם"). דקארד נקרא מחופשתו על מנת לאתר ו"להפריש" ארבעה רפליקנטים שמסתתרים בלוס אנג'לס, אשר מנסים לאתר את יוצרם כדי שיאריך את תוחלת חייהם הקצובה.
עיתון הגרדיאן בחר בסרט "בלייד ראנר" לסרט המדע הבדיוני הטוב ביותר בכל הזמנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] תקציר הסרט
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
הסרט מתחיל באחת מפירמידות הענק של תאגיד טיירל, שם עורך בלייד ראנר בשם הולדן מבחן אמפתיה (לגילוי רפליקנטים) למועסק חדש בשם ליאון. סיומו של מבחן זה, הוא ברציחתו של הולדן על ידי ליאון בצמד יריות, ובגילויו של ליאון כרפליקנט נמלט.
בעיר התחתית של לוס אנג'לס, בלייד ראנר היספנו-יפאני בשם גאף מכריח את דקארד, בלייד ראנר שפרש מתפקידו, להיפגש עם המפקד בריאנט. כשגאף ודקארד מגיעים למפקדת המשטרה, בריאנט מספר להם כי ישנם רפליקנטים נמלטים בלוס אנג'לס. דקארד נוטל על עצמו את המשימה ללכוד אותם לאחר איומים מרומזים מצד בריאנט, ומתודרך לגבי הרפליקנטים : רוי (המנהיג), ליאון, זורה ופריס.
דקארד נשלח למטה תאגיד טיירל כדי לערוך מבחן אמפתיה על דגם של נקסוס 6 ולוודא כי המבחן פועל כשורה. טיירל מבקש כי המבחן יערך ראשית על בן אדם, ומנדב לשם כך את רייצ'ל, עוזרתו. כשדקארד עורך עליה את המבחן הוא מגלה כי היא רפליקנט אך בניגוד לדגמים אחרים היה לו הרבה יותר קשה לזהות זאת. טיירל מספר לו שהיא רפליקנט מדגם ניסיוני שבו נשתלו זיכרונות מהונדסים על מנת לאפשר לה להתמודד עם רגשות. כמו כן הוא מספר לו שחייהם הוגבלו לארבע שנים בלבד. דקארד וגאף עוזבים אל דירתו של ליאון, שם הם מוצאים צילומים אישיים וקשקש של נחש באמבטיה.
בה בעת, רוי וליאון מבקרים את צ'ו - מעצב עיניים אשר ייצר את עיני הנקסוס 6. רוי מאיים על צ'ו וזה מוביל אותם אל ג' פ' סבסטיאן, אשר יכול להפגישם עם טיירל, יוצרם. ואילו רייצ'ל, במטרה להוכיח לדקארד כי היא אנושית, מבקרת בדירתו, אך עוזבת בדמעות לאחר שהוא סיפר לה כי זיכרונותיה הם מלאכותיים.
ג' פ' סבסטיאן, מתכנן גנטי העובד עבור התאגיד טיירל, חוזר לביתו. שם הוא נתקל בפריס, אחת הרפלקנטיות הנמלטות, אשר מתמרנת את עצמה אל דירתו. דקארד חוקר את יצרני בעלי החיים המלאכותיים במטרה לגלות את מקורו של הקשקש ומגלה כי זה נוצר על ידי עבדול בן חסן, המכוון אותו אל הבר בו עובדת זורה כחשפנית עם הנחש אותו יצר. דקארד מגיע אל חדר ההלבשה שלה, שם היא תוקפת אותו ונמלטת אל הרחובות. דקארד רודף אחריה ומחסלה בירייה בגבה. בריאנט וגאף מגיעים למקום ומודיעים לדקארד שרייצ'ל נעלמה גם כן, ויש "להפרישה".
כשבריאנט וגאף עוזבים, מבחין דקארד מרחוק ברייצ'ל. ליאון מפתיע את דקארד, חוטף את נשקו ומעלף אותו במכה בראשו. רגע לפני שלאון הורג את דקארד, רייצ'ל יורה בראשו, מצילה את דקארד ועוזבת איתו אל דירתו, ומקיימים יחסי אהבה.
רוי ופריס משכנעים את סבסטיאן לקחתם לטיירל, ממנו הם דורשים שיאריך את תוחלת חייהם וימחל על חטאיהם. כשהם נענים בשלילה על שתי הבקשות, רוי הורג את טיירל וסבסטיאן. בריאנט דורש מדקארד לבדוק את דירתו של סבסטיאן, וזה מופתע שם על ידי פריס. הוא נאבק בה אך מצליח לבסוף לירות בה ולחסלה. רוי חוזר לדירה ומוצא את פריס המתה, הוא מקונן עליה ורודף אחרי דקארד כדי לנקום בו. דקארד מאבד את אקדחו ונאלץ לקפוץ לגג בנין סמוך כדי להימלט. הוא לא מצליח ונשאר תלוי על בלימה בין שמיים וארץ.
רוי מציל את דקארד ומושיט לו יד, דקות מספר לפני שארבע שנות חייו עומדות להסתיים. לפני מותו נושא רוי את נאום "ראיתי דברים" המפורסם:
| "ראיתי דברים שאתם, אנשים, לא הייתם מאמינים. חלליות תקיפה בוערות ליד מערת אוריון. ראיתי קרני C מבריקות בחשיכה סמוך לשער טנהאוזר, כל הרגעים האלו יאבדו בזמן, כמו דמעות בגשם..." | ||
דקארד חוזר לדירתו ונכנס בזהירות מבעד לדלת הפתוחה. הוא מוצא את רייצ'ל, וכשהם עוזבים הוא מבחין באוריגמי קטן של חד קרן שגאף הותיר ובעזרתו איפשר להם להימלט. בגרסת הבמאי מופיע החד קרן בחלומו של דקארד, מה שמרמז על כך שגם דקארד הוא רפליקנט. יחד הם עוזבים לעבר עתיד לא נודע.
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך. |
[עריכה] דמויות עיקריות
- ריק דקארד, הבלייד ראנר (האריסון פורד)
- רוי באטי, מנהיג הרפליקנטים המורדים (רוטגר האוור)
- פריס, רפליקנטית (דריל האנה)
- זורה, רפליקנטית נמלטת המחוסלת בידי דקארד (ג'ואנה קסידי)
- לאון, רפליקנט נמלט שכמעט מצליח לחסל את דקארד. דקארד ניצל לבסוף בידי רייצ'ל (בריון ג'יימס)
- רייצ'ל, רפליקנטית ניסיונית יפהפייה אותה דקארד פוגש במשרדי טיירל ומתאהב בה (שון יאנג)
- גאף, שוטר עמית של דקארד (אדוארד ג'יימס אולמוס)
- טיירל, יוצר הרפליקנטים (ג'ו טרקל)
[עריכה] גרסאות הסרט
הסרט קיים בשש גרסאות, מתוכן רק שתיים נפוצות ומוכרות לקהל :
- הגרסה המקורית של בתי הקולנוע מ-1982 (מכונה domestic cut).
- שתי גרסאות שהוצגו רק כניסוי לבחינת תגובת הקהל. אחת מהן הופצה ב-1991 בתור "גרסת הבמאי", אך לא אושרה בידי רידלי סקוט. גרסאות אלו מוצגות מדי פעם בפעם בפסטיבלי סרטים.
- גרסת הבמאי של רידלי סקוט, שוחררה ב-1992 והיא היחידה עד כה שיצאה ב-DVD.
- הגרסה הבינלאומית (להפצה מחוץ לארצות הברית), מכילה יותר קטעים אלימים שהוסרו בעריכה בארצות הברית.
- גרסה לשידור טלוויזיוני, הוסרו ממנה מספר ביטויים בשפה גסה.
יצויין כי דסטין הופמן היה המועמד המקורי לשחק את דקארד, אולם לבסוף נבחר האריסון פורד. בגרסת הבמאי מ-1992 הסיר רידלי סקוט את קטע הקריינות בקולו של דקארד. הוא הוסיף שתי סצנות: הראשונה מציגה את דקארד חולם בהקיץ בביתו, בעודו שיכור ומנגן בפסנתר. בחלום הוא רואה חד-קרן רץ ביער. הסצנה השנייה היא תוספת קטנה לסיום, ובה דקארד מרים מהרצפה חד קרן קטן מקיפול נייר (אוריגמי), שנעשה בידי גאף, והופל על ידי רייצ'ל בדרכה למעלית. הסיום האופטימי שבו דקארד ורייצ'ל יוצאים יחד אל המרחב הוסר גם הוא.
ב-2002 סקוט הכין גרסה דיגיטלית חדשה של הסרט מהתשלילים המקוריים, עדכן את האפקטים המיוחדים והוסיף צליל סראונד. גרסה זו אמורה הייתה לצאת במהדורה מיוחדת הכוללת את הגרסה המקורית, ראיונות, סרט תיעודי על בלייד ראנר ועוד, אך הושעתה ב-2005 על ידי חברת האחים וורנר בשל חילוקי דעות משפטיים על זכויות היוצרים המקוריות של הסרט.
הסצנה האחרונה בגרסת הקולנוע, של מעוף ליד הר, היא למעשה קטע בלתי מנוצל מסרטו של סטנלי קובריק "הניצוץ".
[עריכה] חשיבותו של הסרט, השפעתו ומוטיבים בו
העולם העתידני בו מתרחש "בלייד ראנר" מציג מציאות בדיונית, אך זו הולכת ומתקרבת למציאות ההווה שלנו ככל ששנת 2019 מתקרבת.
הסרט מציג ממדים דרמטיים רבים. סגנון הסייברפאנק האפל והעתידני שלו השפיע על סרטים מאוחרים רבים וביניהם "האלמנט החמישי" ו"המטריקס". יש בו גם אלמנטים רבים של הפילם נואר כדמות ה"פאם פאטאל", קריינות בקולו של הגיבור, צילום חשוך ומרובה צללים ודמותו המוסרית (ואף האנושית) השנויה במחלוקת של הגיבור. בניסיון להציג עולם עתידני, מופיעות בסרט סצנות רבות המזכירות את העולם העתידני שמתואר ב"מטרופוליס" - סרטו של פריץ לאנג. הסצינה בה טיירל מחשיך את משרדו לפני מבחן האמפאתיה של רייצ'ל הוא ציטוט מדויק (כולל זווית צילום, החלון הענק שמואפל כלפי מטה ותורם תחושה של עלטה המגיעה מלמעלה, ועוד). דירתו של דקארד עוצבה לפי עיצוב של האדריכל פרנק לויד רייט לדירה בלוס אנג'לס.
הסרט המשלב נושאים של פילוסופיה של הדת והמוסר, באשר להשלכות ההנדסה הגנטית, עם ההיבריס של הדרמה היוונית הקלאסית וציטוטי שירה של ויליאם בלייק והתנ"ך.
בשנת 1993 נבחר הסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי האמריקאי.
[עריכה] מוטיב העיניים
העיניים כסמל מופיעות רבות בסרט זה, וראוי גם להשוותן מבחינת פרשנות בימוי לסרטו של סטיבן ספילברג "דו"ח מיוחד" (Minority Report), המבוסס גם הוא על סיפור מאת פיליפ ק. דיק. העיניים כנרטיב, מעלות תובנות רבות באשר לדמויות ונושאי הסרט.
הסרט נפתח בצילום קרוב מאוד של עין, הממלאה את המסך כולו ומשתקף בה נוף גיהינומי.
במסעו של רוי הרפליקנט למצוא את יוצרו הוא נפגש עם צ'ו, מעצב גנטי של עיניים, אשר יצר את עיני דגם הנקסוס 6. רוי מפטיר לעברו "צ'ו, לו רק יכולת לראות את מה שראיתי בעינייך" (הכוונה לעיניו שנוצרו בידי צ'ו), ובכך מדגיש את חשיבות הראייה בהתגבשות האני. כמו כן בסוף הסרט לפני מותו של רוי הרפליקנט, כשהוא פותח בתיאורי החזיונות הקוסמיים מן המושבות הוא אומר "אני ראיתי דברים שאתם האנשים... פשוט לא תאמינו" ובכך מדגיש את הפרספקטיבה, החוויות והמטענים הוויזואליים אותן רכש בהיותו עבד במושבות שמחוץ לכדור הארץ, כיתרון ראייתי על פני בני האנוש. לאחר מכן רוי ולאון מאיימים עליו עד שהוא מגלה להם אודות J.F סבסטיאן, ומורגשת האירוניה בנקודה שבה יוצר העיניים מראה לרפליקנטים את הדרך לתאגיד טיירל.
העיניים נחשבות בעיני רבים כ"חלונות הנפש", ומוטיב זה חוזר ונשנה בסרט. מבחן האנושיות שמבצע דקארד, ובודק תחושות ותגובות רגשיות כאמפתיה, מבוסס על התכווצותו הבלתי רצונית של האישון. גם הזוהר הלא טבעי של עיני הרפליקנטים הדגיש את אי אנושיותם. רידלי סקוט אמר "ניסיתי לומר שהעיניים הן האיבר החשוב ביותר בגוף. הן כמו חלונות דו כיווניים; העין רואה הרבה אף גם מסגירה הרבה מידע. רשתית אנושית זוהרת נדמתה לי כאמצעי טוב להמחיש זאת".משקפיו של טיירל הם דוגמה מצוינת למוטיב העיניים כמתאר את הדמות בסרט. הן מגדילות את עיניו כרמז על השקפתו המעוותת על העולם וסגידתו לטכנולוגיה המניעה את כוחו. כאשר רוי הורג אותו הוא לא מנפץ את משקפיו, אלא עוקר את עיניו לפני שהוא מרסק את גולגולתו, ובכך "עוקר את נשמתו" בדומה לנעיצת יתד בלבו של ערפד.
היחס המורכב שבין ראייה לזיכרון חוזר מספר פעמים בסרט. חזיונותיה של רייצ'ל באשר לזיכרונותיה המעומעמים, הצילומים "יקרי הערך" של לאון והשיחה עם צ'ו. עם זאת, הסרט מציג את התפיסה שמה שנראה בעין אינו קשור בהכרח למה שנזכר בזיכרון - ואין לבטוח בו. זיכרונותיה המפוברקים של רייצ'ל מדגישים זאת (וראו להשוואה את הסרט "זיכרון גורלי", שגם הוא מבוסס על ספר של דיק) כמו גם אי ההתאמה בין צילומיו של לאון למציאות. גישה זו מאפשרת גם לפרש אי תאימויות בסרט כניסיון לבחון את הזיכרון הצילומי של הצופים, בניסיון לסלק את אי הבהירות האופפת את הסרט.
[עריכה] סטראוטיפים נשיים
סוגיית התפקיד שממלאת האישה בחברה נדונה באופן שבו נבנים ומטופלים תפקידי הנשים הראשיים, שכולן רפליקנטיות מלאכותיות הממלאות צרכים מיניים של הגברים סביבן. תפקיד זה נותן משמעות חדשה להחפצת (משמע, הפיכה לחפץ) הנשים, שכן הן חפצים שיוצרו במטרה להידמות לדוגמניות.
- פריס היא "דגם עינוגים בסיסי"
- זורה הופכת ל"רקדנית אקזוטית" המופיעה עם נחש.
- רייצ'ל היא כנראה מזכירתו או עוזרתו האישית של טיירל, תפקיד עם רמיזה של משמעות מינית, המתבררת עם הופעתה כ"פאם פאטאל" מושלמת במשרדי טיירל והזכרת מיניותה במבחן האנושיות שנערך לה. השקפת הצופה על הרפליקנטים מקנה לה תפקיד של מאהבתו של דקארד או מכשיר העינוגים שלו.
מוטיב הפילם נואר מציג מסורתית את האישה כמפתה, מסוכנת, מינית ואף קטלנית, בתגובה לשינויים בתפקידים החברתיים המסורתיים אחרי מלחמת העולם השנייה. פריס מפתה את סבסטיאן, וזורה העירומה תופסת את דקארד מתרשל על המשמר. המבקר סיימון ה. סקוט מטעים במאמרו Is Blade Runner a Misogynist Text? [1] את העובדה שבלייד ראנר נתפס בידי מבקרים מסוימים כסרט מיזוגני (שונא נשים) בשל העובדה שפריס וזורה שהן "חזקות ועצמאיות" מתות, בעוד רייצ'ל ההפוכה מהן חיה.
[עריכה] איכות הסביבה ושלטון התאגידים
אקלים לוס אנג'לס הבדיונית של 2019 שונה בהרבה מזה של היום כשהמאפיינים העיקריים בו הם ערפיח וגשם בלתי פוסק. הסרט רומז ככל הנראה כי זיהום כבד ממפעלי התאגידים הביא להשפעות הדומות לאלו של התחממות גלובלית או העכרת האוויר. חיות אמיתיות נדירות מאוד והביוספירה הרוסה (בספר אלו הן תוצאותיה של מלחמה גרעינית). העיר האפלה והמלוכלכת עומדת בניגוד חד למגדלי טיירל המבהיקים, שבהם מיצרים לא רק מערכות נשק, אלא חיילים ממש. בספרו של פיליפ ק. דיק, הינשופים הם הראשונים להיכחד מעולם "בלייד ראנר". בסרט, זו הסיבה שדקארד מפטיר "זה בוודאי יקר" כלפי הינשוף המהונדס במפעלי טיירל.
[עריכה] הנדסה גנטית ושיבוט
ככל שההנדסה הגנטית מתקדמת, ובפרט מאז מיפוי הגנום האנושי ב-2000, הוכשרה הדרך (התאורטית לפחות) להתערבות מכוונת בגנום האנושי. ביצורים אחרים ההנדסה הגנטית כבר נפוצה ומזון מהונדס גנטית עולה על שולחנם של רבים.
התפתחויות אלו העלו מתחים בין אינטרסים מסחריים ומדעיים ובין קבוצות דתיות ופוליטיות אשר אינן רואות בעין יפה את ההתערבות האנושיות במעשה הבריאה. יצירת החיים והכוונת עולם הטבע הם מתפקידיהם של האלים, ומסופר לרוב במיתוסי בריאה שונים. במסורת היוונית, המונח "היבריס" מתאר את גאוות האדם המתיימר לבצע את אשר שמור לאלים בלבד. מי שכשל בהיבריס נושא בדרך כלל בעונש מר (נמסיס). הסרט "בלייד ראנר" מציף לבטים אלו וסוחף את הצופה למערבולת של טוב ורע.
[עריכה] שער טנהאוזר
מקורו של המונח ככל ההנראה ב"טנהויזר", ומזכיר אגדה גרמאנית עתיקה, שאף הונצחה בשינויים עלילתיים קלים באופרה של ריכארד וגנר. האגדה המקורית מספרת על אביר בשם טנהויזר שמצא את דרכו לממלכתה התת-קרקעית של האלה ונוס, וסגד לה שם במשך שנה. לאחר שחזר לעולם שעל פני האדמה, הוא הגיע אל האפיפיור לבקש מחילה על חטאיו. האפיפיור התמהמה, וכמה ימים אחרי כן, כששליחיו חיפשו את האביר להודיע לו כי זכה למחילה, גילו כי הוא נעלם לבלי לשוב אל ממלכת ונוס. באופרה של וגנר, לעומת זאת, האביר מוצא את מותו לאחר שהאפיפיור מסרב לבקשתו, ורק לאחר מכן מתגלים סימנים המעידים על מחילה אלוהית. באופן זה, האזכור ככל הנראה קשור למסע החטא ובקשת המחילה של רוי באטי לאורך הסרט כולו (במהלכו אף מגיע לטיירל, יוצרו, ואומר "סלח לי אבי, כי חטאתי").
לפי התייחסויות של רידלי סקוט והתסריטאי דיוויד פיפלס בסרט תיעודי על הפקת בלייד ראנר, נאום הסיום של רוי באטי בו מוזכר המונח שער טנהאוזר נכתב למעשה כולו על ידי השחקן רוטגר האוור.
שער טנהאוזר הוזכר גם בסרט חייל קטלני (1998) במחווה לסרט בלייד ראנר. בין מעריצי הסרט הרבים הועלו סברות לפיהן ייתכן ששער טנהאוזר הוא מעיין חור תולעת או סטארגייט. בסרט חייל קטלני, דמות הסמל טוד (המגולמת על ידי קורט ראסל) יוצאת לקרב בשער טנהאוזר. עובדה זאת מבוססת על הטקסט שמופיע לרגע במסך מחשב סמוך לתחילת הסרט. המחשב מציג רשימה של קרבות שהדמות השתתפה בהם והמענקים שהרוויחה מההשתתפות בהם. שער טנהאוזר גם מקועקע על זרועו של טוד, ביחד עם שאר הקרבות שהוא השתתף בהם. מאוחר יותר בסרט, כשסנדרה מבחינה בשמות המקועקעים על זרועו ומספרת זאת למייס, הוא מסביר לה ש"שער טנהאוזר היה קרב". תיאור מאורעות הקרב בסרט נגנז לבסוף בגלל בעיות תקציביות. התסריט המקורי תיאר את השער כ"קיר עצום של מתכת, מבצר בלתי חדיר עם נשק עתידני". כמה קטעים מהסצינה אף הושלמו, ונראים בקצרה בטריילר של הסרט.
[עריכה] זהותו של דקארד
השאלה האם דקארד הוא בן אדם או רפליקנט בעצמו היא מהשאלות המשמעותיות ביותר שאינן מוכרעות חד משמעית בסרט. ישנם טיעונים לכאן ולכאן שהתחדדו לאחר צאת גרסת הבמאי המכילה את קטע חד הקרן מנייר, המרמזת ביתר שאת על היותו של דקארד רפליקנט. רידלי סקוט הצהיר בראיון ב 2002 כי דקארד הוא רפליקנט, בניגוד לדעתם של הריסון פורד והתסריטאי.
[עריכה] בן אדם
על מנת להמחיש את הדמיון באמצעות הנגדה, כאשר רוי מציל את דקארד הרי שרפליקנט מציל בן אנוש, וכאשר דקארד מתאהב ברייצ'ל הוא חש חיבה כלפי מכונה. אין רבותא ברפליקנטים הצדים זה את זה ומתאהבים זה בזה ואין כאן קונפליקט, אך אם דקארד הוא אנושי מתחדדת השאלה האם יש כלל הבדל בינו לבין הרפליקנטים המפגינים רגשות ומעשים ככל בן אנוש ולמעלה מכך.
כמו כן, כל הרפליקנטים בסרט מכונים בשם פרטי בלבד (רוי, למשל) בעוד שבני האדם (בריאנט, דקארד) מכונים בשם משפחה בלבד.
[עריכה] רפליקנט
על מנת להדגיש את חיפושיו של דקארד אחר זהותו, ובמטרה לגרום לצופה לשאול את עצמו לגבי זהות זו וזהות הצופה עצמו, דקארד מוצג כרפליקנט. הצגה זו מעלה את השאלה כיצד נוכל לדעת האם אנו בני אנוש, וכיצד נוכל לדעת דבר מה בכלל (ראו אפיסטמולוגיה). אם הקהל לא יודע את התשובה עד סוף הסרט, וכך גם הדמויות, חוזרת ונשאלת השאלה "מה ההבדל ביני לבין הרפליקנט, אם אני יכול להיות כל אחד מהם ?"
נקודות נוספות בסרט המדגישות את היותו של דקארד רפליקנט היא אי מענהו לשאלתה של רייצ'ל האם בחן את עצמו במבחן האנושיות, וחד הקרן אותו מותיר גאף לדקארד כרמז שהוא יודע את תוכן חלומותיו (שהוזנו לתוכו).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "בלייד ראנר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אתר המכיל מידע רב ואת עלילת הסרט המפורטת
