בולפאפ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בולפאפ (Bullpup) היא תצורה של כלי נשק בה מכלול הנשק נמצא בתוך הקת.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הרעיון יושם לראשונה ברובים בריחיים כמו התורניקרופט קרבין מ-1901, ויושם בכלי נשק חצי-אוטומטיים מ-1918 (רובה צרפתי בשם פוקון מונייר). ב-1935 הנרי דלאקר רשם פטנט על אקדח בולפאפ. רובה סער בולפאפ נסיוני פותח בברית המועצות ב-1945. בריטניה שקלה את הרעיון של רובה שירות בולפאפ מאז 1944. שני עיצובים, ה-EM-1 וה-EM-2 פותחו על ידי הבריטים כתחליף לאקדח, תת-מקלע ורובה. הבחירה בבולפאפ נעשתה כדי לשמור הן על דיוק הנשק והן על אורכו. ה-EM-2 אומץ על ידי הבריטים ב-1951, כרובה השירות (המוגבל) הראשון בתצורת הבולפאפ, אך כעבור כמה שנים הוא נזנח כשאומצה מחסנית ה-7.62 NATO.
[עריכה] יתרונות וחסרונות
תצורה זו מאפשרת שימוש בקנה ארוך יחסית לגודל הנשק, מה שמגביר את הטווח היעיל של הנשק ואת דיוקו של הקנה. מכיוון, שאורך הקנה מתחיל מהמקום בו המחסנית נמצאת - משם נגרפים הכדורים לבית הבליעה. ככל שהמחסנית ממוקמת יותר אחורנית, כך הקנה יכול להיות ארוך יותר - אורך הקנה משפיע על הדיוק והטווח. כמו כן, עיצוב זה מאפשר להפחית במשקל כלי הנשק ולהקל על יכולת התימרון של המשתמש בו. בשל טבעה של הלחימה בראשית המאה ה-21 המאופיינת בעיקר בלוחמה בשטח בנוי, ישנה מגמה של העדפת כלי נשק המעוצבים בתצורה זו, משום אורכם הקצר יחסית.
מנגד, ישנם אלו הטוענים כי הצבת בית המחסנית במיקומו החדש מקשה על טעינת הנשק ומאלצת את היורה להרחיק את הנשק מגופו וכך גורמת לו לצאת ממצב ירי. בעיה נוספת היא הצורך בעקב קת חזק מספיק על מנת לספוג את זעזועי המכלול.
[עריכה] שימוש עולמי
רובי בולפאפ הפכו להיות פופולריים בשנות ה-70 המאוחרות עם הצגתו של ה-שטייר AUG באוסטריה וה-FAMAS בצרפת. ב-1985 בריטניה הצטרפה עם הצגתו של ה-SA80. היום, כלי נשק המעוצבים לפי עקרון הבולפאפ נפוצים בצבאות מודרניים. לאחרונה ישראל, סינגפור, איראן וסין אימצו רובי בולפאפ המעוצבים ומיוצרים מקומית. ה-F2000 החדש יאומץ על ידי מספר מדינות.
[עריכה] דוגמאות לרובי בולפאפ
- אנפילד SA80
- FN P90
- FN F2000
- הקלר וקוך G11
- FAMAS
- תבור TAR-21 - תוצרת ישראל
- שטייר AUG
