מחסנית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באמצעי הזנת תחמושת. אם התכוונתם לסוג של מבנה נתונים, ראו מחסנית (מבנה נתונים).
מחסנית היא אמצעי הזנה של התחמושת לכלי ירייה, לרוב רובים ואקדחים.
אמצעי הזנה נוספים לנשק הם שרשיר ותוף:
- שרשיר תחמושת-מורכב מתחמושת המחוברת בתרמיל. התרמילים מחוברים אחד לשני באמצעות חוליות מתכת קצרות. לאחר שהקליע נורה, מופרד התרמיל המשומש ומועף מתריס הנשק.
- תוף תחמושות הוא מכל מעוגל המשמש כמחסנית. היה בשימוש במקלע לואיס.
המחסנית עשויה לרוב ממתכת או מתכת בשילוב חומרים פלסטיים. ישנן מחסניות חד טוריות, בהן הכדורים מסודרים בשורה אחת ומחסניות דו טוריות בהן הכדורים מסודרים זה לצד זה ולגובה, מצידה התחתון של המחסנית. עקב המחסנית סוגר את המחסנית, ומשמש גם כמשטח ההתנגדות לקפיץ המחסנית. בחלקה העליון של המחסנית יש פתח הזנה, אשר דרכו מזינים אליה תחמושת וממנו נגרפת התחמושת אל בית הבליעה של כלי הירייה.
[עריכה] היסטוריה
בעבר, שיטות הזנת הנשק הנהוגות היו טעינה ידנית של הנשק דרך צידו הקדמי של הקנה (אבק שריפה ותחמושת בנפרד-בדומה לשיטת ההזנה של התותחים באותה תקופה) או דרך בית הבליעה (כנהוג היום-לאחר המצאת התחמושת האחודה). עם ההתפתחות שנעשתה בכלי הנשק, הופיעו רובים בריחיים בעלי שחלה (מחסנית פנימית) שבהם ניתן היה לבצע ירי מהיר יותר, בהשוואה לרובים מאותה תקופה-בחלקם הכדור נגרף עם תנועת בריח ידנית, ובחלקם היה צורך לדרוך את הנשק עם בוכנה (שיטת הפעולה של רובי הציד). לקראת ראשיתה של המאה ה-20 פותחו לראשונה כלי ירי אוטומטיים וחצי אוטומטיים בעלי הזנה ממחסנית. לעומת שיטות שהיו נהוגות בעבר, השימוש ברובה נטען ממחסנית הקנה למפעילו קצב אש גבוה יותר ונוחות בתיפעולו.
