אריך פון דם באך צלבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אריך פון דם באך צלבסקי (1 במרץ 1899 – 8 במרץ 1972) פושע מלחמה נאצי, חבר הSS בעל דרגת אוברגרופנפיהרר, ממדכאי מרד ורשה.

פון דם באך צלבסקי נולד בפומרניה ב-1 במרץ 1899, לאוסקר פון צלבסקי, ממשפחה ממוצא קאשובי (עם סלאבי שחי בשטחים המהווים כיום את צפון מזרח פולין). משפחתו שירתה את פולין ופרוסיה לפי הנסיבות המתחלפות. אביו נהרג בשורות הצבא הגרמני בשנת 1915 במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנה שלאחר מכן התנדב פון דם באך צלבסקי לצבא הפרוסי ושירת עד לתום המלחמה. הוא נפצע פעמיים, ופעמיים עוטר בצלב הברזל.

לאחר המלחמה המשיך פון דם באך צלבסקי בשירות ברייכסווהר, צבאה המקוצץ של רפובליקת ויימר, ובין יתר המטלות שהוטלו עליו פעל לדיכוי מהומות הפולנים האתנים בחבל שלזיה. ב-1924 הועבר למשמר הגבול (Grenzschutz), שם נותר עד 1930.

לאחר שעזב את משמר הגבול הצטרף אל המפלגה הנאצית, והפך לחבר ב-SS בשנת 1930. הוא זכה לקידום מהיר, ועם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 הגיע לדרגת "בריגאדפיהרר" המקבילה לדרגת תת אלוף בצה"ל. בשלב זה החל להשתמש בשם נעוריה של אמו, "באך" על מנת להישמע גרמני יותר.

פון דם באך היה חבר הרייכסטג משנת 1932 עד לשנת 1944. בשנת 1934 נטל חלק פעיל בליל הסכינים הארוכות, בו חברו גורמים מן ה-SS ומן הוורמאכט להגביל את כוחו של ה-SA באמצעות מרחץ דמים בהנהגת ה-SA. הוא שירת במגוון של משרות במפלגה הנאצית, בתחילה בפרוסיה המזרחית, ולאחר 1936 בשלזיה. ב-1937 היה למפקד כל כוחות המשטרה וה-SS בשלזיה.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נטלו יחידות שתחת פיקודו חלק בפעולות תגמול כנגד האוכלוסייה האזרחית וברצח שבויי מלחמה במהלך כיבושה של פולין. עם זאת, פון דם באך לא נכח אישית בפעולות אלו. ב-7 בנובמבר 1939, הציע היינריך הימלר לפון דם באך את משרת "הקומיסר לחיזוק הרוח הגרמנית" בחלקי שלזיה שנכבשו מפולין. בין תחומי האחריות של המשרה החדשה נכללה עקירת הפולנים האתנים משטחים אלו והחרמת רכושם. באוגוסט 1940 היה פון דם באך אחראי לגירושן של עשרים אלף משפחות.

בסוף 1939 הציע פון דם באך את הקמתו של מחנה ריכוז לאוכלוסייה הלא גרמנית בשלזיה באזור העיירה אושווינצ'ים. לאחר שיקול נוסף הסכים הימלר להצעה זו ובמאי 1940 נוסד מחנה הריכוז אושוויץ.

ב-28 בנובמבר 1940 השמיט פון דם באך סופית את הסיומת "צלבסקי" משם משפחתו.

ב-22 ביוני 1941 היה פון דם באך למפקד כוחות המשטרה וה-SS שנעו עם "קבוצת ארמיות מרכז" במהלך מבצע הפלישה לברית המועצות – מבצע ברברוסה. ביולי 1943 הפך למפקד "הכוחות למלחמה בפורעי החוק" - "Bandenkampfverbände" והיה אחראי בין היתר לרצח 35,000 אזרחים בריגה, ויותר מ-200,000 בבלארוס ובפולין המזרחית. הוא יועד להיות מפקד כוחות ה-SS והמשטרה במוסקבה, אך הוורמאכט מעולם לא כבש את העיר, ופון דם באך נותר בתפקידי "לוחמה בפרטיזנים" בחזית המרכז עד לשנת 1943.

בפברואר 1942 אושפז פון דם באך לתקופה קצרה בשל התמוטטות עצבים הקשורה כפי הנראה במראות בהן צפה במהלך פשעי המלחמה שביצע בבלארוס. הוא שב לתפקידו בחודש יולי. ב-23 ביולי 1943 קיבל את הפיקוד על כל היחידות "נגד פרטיזנים" בבלארוס, בלגיה, צרפת, הגנרלגוברנמן (שטחי מרכז פולין אשר לא סופחו לגרמניה), הולנד, נורבגיה, אוקראינה, יוגוסלביה ואזור ביאליסטוק.

במרץ 1944 אושפז שוב, וכל משרותיו ניתנו להיינריך הימלר.

ב-2 באוגוסט 1944 קיבל פון דם באך פיקוד על הלחימה כנגד הפולנים המתקוממים במרד ורשה. "קורפסגרופה באך" שתחת פיקודו אחראית לרציחתם של כמאתיים אלף אזרחים, כשישים וחמישה אלף מהם בהוצאות להורג המוניות, ומספר לא ידוע של שבויי מלחמה. עם זאת, במהלך כניעת כוחות הארמיה קריובה אשר לחמו תחת פיקודו של הגנרל תדיאוש בור קומורובסקי, הסכים לאפשר לפולנים להיכנע ולקבל מעמד של שבויי מלחמה מוגנים. כפי הנראה בשלב זה חש כי קרב היום בו יצטרך ליתן את הדין על מעשיו, וחפץ להראות כדמות הומאנית.

בין 26 בינואר ו-10 בפברואר 1945 פיקד פון דם באך על קורפוס של ה-SS. יחידתו חוסלה תוך שבועיים. הוא ירד למחתרת, אך נתפס על ידי חיילי צבא ארצות הברית, ב-1 באוגוסט 1945. בתמורה לעדות כנגד מפקדיו לשעבר במהלך משפטי נירנברג לא הועמד פון דם באך עצמו מעולם לדין על פשעי מלחמה, ולא עמד בפני הסגרה לפולין או לברית המועצות, שם ביצע את האיומים שבפשעיו. הוא יצא לחופשי בשנת 1949.

ב-1951 נשפט פון דם באך בפני בית משפט גרמני על רצח יריבים פוליטיים בתחילת שנות השלושים. הוא נדון לעשר שנות מאסר, אך לא החל בריצוי עונשו עד 1958. בשנה זו נדון לשנתיים מאסר על חלקו ברצח קצין SA במהלך ליל הסכינים הארוכות. ב-1961 נדון לעשר שנות מאסר נוספות על חלקו ברציחת עשרה קומוניסטים גרמנים בתחילת שנות השלושים. הוא מת בכלא במינכן בשנת 1972.