אל פצ'ינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלפרדו (אל) ג'יימס פצ'ינו
אל פצ'ינו, 2007
תאריך לידה:	25 באפריל 1940
מקום לידה:	ברונקס, ניו יורק
דמות ידועה:	מייקל קורליאונה מ"הסנדק"

אל פצ'ינו (באנגלית: Al Pacino) (נולד ב־25 באפריל 1940), הוא שחקן קולנוע אמריקאי זוכה פרס האוסקר, גלובוס הזהב והאמי, נחשב לאחד השחקנים החשובים והמשפיעים ביותר בתעשיית הסרטים.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 קריירה קולנועית 2 סרטים שבהם השתתף 3 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

אל פצ'ינו נולד בשם אלפרדו ג'יימס פצ'ינו בברונקס, ניו יורק, לסאלווטורה ורוזה פצ'ינו. הוריו התגרשו כשהיה ילד. הוא ממוצא סיציליאני; הורי אמו היגרו לארצות הברית מקורלאונה, סיציליה.

[עריכה] קריירה קולנועית

עלייתו המטאורית הגיעה לאחר תפקידו כמייקל קורליאונה בשובר הקופות "הסנדק" (1972). אף על פי ששחקנים מוכרים רבים בזמנו וביניהם רוברט רדפורד, וורן בייטי, ג'ק ניקולסון והלא מוכר אז רוברט דה נירו, רצו את התפקיד, במאי הסרט פרנסיס פורד קופולה רצה את פצ'ינו האלמוני לתפקיד. הופעתו זיכתה אותו למועמדות לפרס האוסקר עבור שחקן המשנה הטוב ביותר, ועד סוף שנות ה-70 היו לו שלוש מועמדויות נוספות, כולן עבור השחקן הטוב ביותר. למרות מועמדויות נוספות, רק בשנת 1992 פצ'ינו זכה בפרס, בקטגוריית השחקן הטוב ביותר, עבור תפקידו כסגן אלוף עיוור של הצבא האמריקאי ב"ניחוח אישה". באותה שנה הוא היה גם מועמד לשחקן המשנה הטוב ביותר עבור תפקידו ב"גלנגרי גלן רוס". פצ'ינו לא השיג מועמדויות אחרות מאז שני אלה, אך זכה בשני פרסי גלובוס הזהב, עבור מפעל חיים ועבור תפקידו במיני-סדרה "מלאכים באמריקה".

בשנים האחרונות פצ'ינו ממשיך להרשים בתפקידיו בסרטי פשע ומותחן שכוללים את "דרכו של קרליטו", "היט", "דוני ברסקו" ו"השתול". פצ'ינו דחה במהלך השנים מספר תפקידים מבטיחים בדיעבד במהלך הקריירה שלו, ביניהם תפקיד האן סולו במלחמת הכוכבים, קפטן וילארד באפוקליפסה עכשיו ואדוארד לואיס באישה יפה (שביססו את הקריירה של האריסון פורד, מרטין שין).

ב-2007 השתתף בשני שוברי קופות: "88 דקות" ו"אושן 13".

[עריכה] סרטים שבהם השתתף

• "הסנדק" (1972)
• "סרפיקו (1973)
• "הסנדק: פרק 2" (1974)
• "אחר צהריים של פורענות" (1975)
• "וצדק לכל" (1979)
• "פני צלקת" (1983)
• "דיק טרייסי" (1990)
• "הסנדק: פרק 3" (1990)
• "גלנגרי גלן רוס" (1992)
• "ניחוח אישה" (1992)
• "דרכו של קרליטו" (1993)
• "היט" (1995)
• "דוני ברסקו" (1997)
• "מלכודת לפרקליט" (1997)
• "יום ראשון הגדול" (1999)
• "המקור" (1999)
• "אינסומיה" (2002)
• "השתול" (2003)
• "הסוחר מוונציה" (2004)
• "88 דקות" (2008)
• "אושן 13" (2007)

הקודם: 1991 - אנתוני הופקינס ("שתיקת הכבשים")

זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לשנת 1992 - ("ניחוח אישה")

הבא: 1993 - טום הנקס ("פילדלפיה")

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אל פצ'ינו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)