אפוקליפסה עכשיו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אפוקליפסה עכשיו | |
|---|---|
 כרזת הסרט |
|
| שם הסרט במקור: | Apocalypse Now |
| בימוי: | פרנסיס פורד קופולה |
| תסריט: | ג'וזף קונארד (נובלה), ג'ון מיליוס (תסריט) |
| שחקנים ראשיים: | מרטין שין, מרלון ברנדו, רוברט דובאל, הריסון פורד |
| מוזיקה: | קרמינה קופולה, פרנסיס פורד קופולה |
| חברת הפצה: | United Artists |
| תאריך יציאה לאקרנים: | 10 במאי 1979 |
| משך הקרנה: | 153 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית |
| תקציב: | $31,500,000 |
| דף הסרט ב-IMDb | |
אפוקליפסה עכשיו - סרט קולנוע אמריקני מלחמתי משנת 1979, שזירת ההתרחשות שלו היא מלחמת וייטנאם. ההשראה לעלילת הסרט הוא הרומן לב המאפליה, מאת ג'וזף קונרד. פרנסיס פורד קופולה הפיק וביים את הסרט, והשתתף בכתיבת הפסקול ושכתוב התסריט, אותו כתב ג'ון מיליוס. הסרט מתאר את מסעו של קצין אמריקני צעיר (מרטין שין), שנשלח לאתר ולחסל קצין קרבי בכיר (מרלון ברנדו). אורכו של הסרט המקורי - 153 דקות.
בתפקידים הראשיים משחקים מרטין שין, מרלון ברנדו ורוברט דובאל. בתפקידים נוספים משחקים, בין השאר, הריסון פורד, דניס הופר ולורנס פישבורן. הסרט זכה בשני פרסי אוסקר, בשלושה פרסי גלובוס הזהב ובפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. צילומי הסרט נערכו בפיליפינים, והתעכבו בגלל סופת טייפון שפגעה באזור ובאתר הצילומים; המסוקים שצולמו בסרט הם מסוקים של הצבא הפיליפיני.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
הסרט נכתב על ידי ג'ון מיליוס בשנות ה-60 המאוחרות. מיליוס מספר שהוא כתב את התסריט, לאחר שאחד מהפרופסורים שלו בבית-ספרו לקולנוע, טען שבלתי אפשרי ליצור סרט המבוסס על הרומן "לב המאפליה". הפרופסור ביסס את טענתו על העובדה שכמה במאים אגדיים כולל אורסון וולס וריצ'רד ברוקס ניסו ונכשלו במשימה הזו. בתגובה לכך, כתב מיליוס את אפוקליפסה עכשיו.
ג'ורג' לוקאס, שהיה אז חבר של מיליוס התכוון לביים את הסרט. הוא שימש באותה תקופה כסגן הנשיא של "אמריקן זואטרופ" - החברה החדשה של פרנסיס קופולה, שמשימתה הייתה להפיק סרטים של במאים חדשים וצעירים מבתי-הספר לקולנוע שהוקמו בשנות ה-60. לוקאס תיכנן לצלם את הסרט בתוך וייטנאם עצמה. מלחמת וייטנאם הייתה בשיאה, ולוקאס רצה לצלם גם את הסרט וגם צילומים תעודיים על המלחמה ולשלב אותם ביחד. הרעיון הזה לא מצא חן בעיני האחים וורנר - בעלי הסטודיו שפרנס את זואטרופ. הם חשבו שלוקאס וצוותו ייהרגו באזור המלחמה. לאחר שלוקאס הצליח באופן מובהק עם הסרט "מלחמת הכוכבים" והקים סטודיו משלו, קופולה החליט לביים את הסרט בעצמו. יש שטוענים שהדבר גרם למתח אישי בין קופולה ובין לוקאס.
כדי לאפשר שליטה אמנותית מוחלטת על סרטו, קופולה החליט לממן את הסרט רק באמצעות כספו שלו, אותו הרויח בעקבות הצלחת סרטי הסנדק.
קופולה שכתב את תסריטו של מיליוס כדי להתאים אותו לחזונו. השינוי הגדול ביותר שנעשה על-ידו, נוגע לסוף הסרט. בתסריט המקורי ווילרד וקורץ לוחמים יחד נגד התקפה אמריקאית על מצודתו של קורץ. קורץ מת מפצעיו על ספינתו של ווילרד ולא נרצח על ידיו. קופולה תיאר את הסוף הזה כ"כמו סרט מצויר." בסופו של דבר, השחקן מרלון ברנדו וקופולה אילתרו את סוף הסרט. גם הסופר והעיתונאי מיכאל הר עבד על התסריט. הר כתב ספר מפורסם על מלחמת וייטנאם בשם "דיספטצ'ס."
יוצר מרכזי נוסף של הסרט הוא צלם הקולנוע האיטלקי - ויטוריו סטורארו. סטורארו צילם אחד הסרטים האהובים ביותר על קופולה - "הקונפורמיסט" של ברנרדו ברטולוצ'י. סטורארו עיצב את הראייה הקולנועית המסובכת ומדהימה של "אפוקוליפסה עכשיו". כיום נחשב הסרט לאחד הסרטים המבריקים ביותר מבחינת ראייתו, וסטורארו זכה לאוסקר על עבודתו ב"אפוקליפסה עכשיו".
[עריכה] הפקה
הסרט צולם באיי הפיליפינים והצילום הפך לאגדי בגלל אורכו וקושיו. עשייתו עברה את גבול התקציב, וצילומיו התארכו בשל קשיים שונים: השחקן הראשי של הסרט, הארווי קייטל, פוטר על ידי קופולה לאחר מספר שבועות צילום. קופולה החליף את קייטל במרטין שין, אך שין עבר התקף לב חמור במהלך הצילומים, עובדה שאילצה את קופולה להשתמש בכפיל בכמה מן הסצנות. מרלון ברנדו הגיע לסט במשקל עודף ניכר, למרות שדמותו אמורה הייתה להיות רזה וחולה, וכמו כן לא קרא כלל את הספר "לב המאפליה", למרות שהבטיח זאת לקופולה. רוב תפקידו של ברנדו אולתר במהלך הצילומים. קופולה בעצמו היה נתון למצב רוח רע במשך הצילום. כמה פעמים הוא איים להתאבד, ובסופו של דבר הוא עבר משבר רוחני. לאחר שהסתיימה הפקתו של הסרט, אמר קופולה: "לאט לאט השתגענו."
עריכת הסרט המשיכה עוד כשנה. הגרסה הראשונה הייתה באורך שש שעות והיא קוצרה משמעותית. ב1979 קופולה הקרין גרסה באורך שלוש שעות בפסטיבל לקולנוע בקאן. הסרט זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל. במסיבת העיתונאים בקאן קופולה אמר ש"סרטי הוא לא על וייטנאם. הוא וייטנאם."
הסרט יצא לאור ב-1979 בגרסה של שעתיים וחצי. הוא זכה להצלחה ניכרת בארצות הברית ורחבי העולם, למרות תגובה אמביוילנטית מהמבקרים.
[עריכה] גרסאות
ל"אפוקליפסה עכשיו" מספר גרסאות. הגרסה בת השעתיים וחצי שיצאה לאור ב-1979, מסתיימת עם השמדת מצודתו של קורץ מתחת לקרדיטים הסופיים. הגרסה בוידאו הייתה באותו האורך, אך הסתיימה עם הקרדיטים על גבי מסך שחור. ב-2001 הוציא קופולה גרסה חדשה של הסרט הכוללת סצנות רבות שלא נכללו בגרסה המקורית, ונקראת "אפוקליפסה עכשיו: הגרסה המלאה" (Apocalypse Now - Redux). אורכה של גרסה זו הוא כ-206 דקות.
כמו כן יש גרסה של 289 דקות שלא יצאה אף פעם רשמית אבל מסתובבת כבוטלג אצל אספני סרטים. הגרסה הנ"ל מכילה חומרים נוספים שלא כלולים בגרסה הקולנועית או בגרסת הבמאי מ-2001 (בין השאר הפתיחה כוללת את כל ה10 דקות של השיר "The End" של להקת "הדלתות" וקטע בו מרלון ברנדו קורא פואמה).
[עריכה] עלילה
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
קפטן הצבא האמריקני הוותיק בנג'מין ל. ווילארד (מרטין שין) מוצב בסייגון. הוא במצב נפשי קשה בעקבות חוויות הקרבות ואינו מסוגל להשתלב בחברה האזרחית. קבוצת קציני מודיעין מגייסת אותו למשימה מיוחדת במעלה הנהר, בלב הג'ונגל הקמבודי, לחיסולו של קולונל וולטר א. קורץ, (מרלון ברנדו), מפקד לשעבר בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית.
הם מספרים לו כי קורץ, שנחשב בעבר לקצין לדוגמה, איבד כנראה את שפיות דעתו וכעת הוא מנהיג צבא של ילידים עמוק בג'ונגל שלקח את החוק לידיו. הם משמיעים לו הקלטות של שידורי רדיו מוזרים בקולו של קורץ. ווילארד מסכים למשימה.
ווילארד לומד את תיקי המודיעין בעודו מפליג בנהר, ומתברר לו כי קורץ מבודד במתחם שלו, תוך שנאמניו סוגדים לו. קצין מודיעין (סקוט גלן) שנשלח לחסל את קורץ לפניו, נשבה בקסמיו של קורץ והיה לאחד מסגניו.
ווילארד שט במעלה הנהר נאנג בספינת נהר המאוישת בצוות אקלקטי של מפקד שחור בשם פיליפס (אלברט הול), גולש גלים מקליפורניה בשם לאנס ג'ונסון (סאם בוטומס), צעיר שחור עור מהברונקס המכונה "קלין" (לורנס פישבורן), ומכונאי קייג'ון המכונה "שף" (פרדריק פורסט). הם עוגנים ונפגשים עם ליוטננט קולונל ביל קילגור (רוברט דובאל), המפקד הקשוח של מסוקי התקיפה מדגם UH-1 יואי באזור. קילגור הוא חובב גלישה ומתייידד עם ג'ונסון. הוא לומד מאנשיו כי אחד החופים באזור מושלם לגלישת גלים. אנשיו מזהירים אותו מפני כוחות הווייטקונג (המכונים "צ'ארלי") באזור, אך הוא אינו שועה לאזהרה ופוקד על מתקפת מסוקים גדולה על החוף והיישוב בו. הסצנה של המתקפה, בה מסוקי ה"יואי" שוטפים את החוף במכת אש אדירה, התפרסמה בזכות פס הקול של הקטע "רכיבת הואלקיריות" מתוך האופרה הוולקירות מאת ריכרד וגנר.
הסצנה מסתיימת במחזה של חיילים גולשים על הגלים בעוד קרבות מתחוללים סביבם, ולאחר שהמסוקים סיימו להחריב את כפר החוף, פצצת נפלאם אדירה שורפת את כל האזור. הציטוט של קילגור לאחר הפיצוץ : "אני אוהב את ריח הנפלאם על הבוקר, זה מריח כמו...ניצחון" ("I love the smell of napalm in the morning") זכה במקום ה-12 ברשימת מאה הציטוטים הגדולים של המכון האמריקאי לקולנוע.
האווירה וסגנון הצילום מתקדרים עם המשך המסע במעלה הנהר: ווילארד ושף נתקלים בנמר בעת שהם מחפשים פירות מנגו במעבה הג'ונגל, היתקלות תמימה עם סירה וייטנאמית שאותה הם בודקים מתדרדרת לקטל, "קלין" הצעיר נהרג במארב וייטקונג, והמפקד פיליפס נהרג מחנית שהטיל לעברו יליד מהחוף.
לאחר ההגעה לכפר של קורץ, ווילארד מותיר את שף מאחוריו עם הוראות לקרוא לתקיפה אווירית על הכפר אם לא ישוב לסירה. הם פוגשים צלם פרילנסר מוזר (בגילומו של דניס הופר), המסביר להם על גדולתו של קורץ ועל כישוריו הפילוסופיים המקנים לו את הערצת נתיניו. מכאן עלילת הסרט הופכת להיות בלתי לינארית, איטית מאוד ומופשטת.
ווילארד מובא בפני קורץ ומוחזק במקדש אפל. נראה כי הוא נחלש בעוד קורץ מרצה בפניו אודות התאוריות שלו בדבר אנושיות, מלחמה ותרבות. כאשר וילארד קשור בגשם השוטף בחוץ, ניגש אליו קורץ ומניח בחיקו את ראשו הכרות של "שף". קופולה לא מדגיש זאת, אך הצופה מגיע להבנה כי קורץ ווילארד מפתחים אינטרס משותף: קורץ רוצה למות בידי ווילארד, וזה האחרון יירש אותו בתפקיד האל-למחצה.
לאחר טקס דתי לכאורה הכולל הקרבת פרה, נכנס ווילארד לחדרו של קורץ בשעה שזה מקליט את אחד ממסריו והורג אותו במצ'טה. קורץ גוסס על הרצפה וממלמל "האימה... האימה" (ציטוט ישיר מהספר עליו הסרט מבוסס). ככל הנראה מילים אלו מתייחסות לטבעו החייתי של האדם, שמרוסן בכבלי התרבות והחברה, אך מתפרץ בתנאי הבידוד והאימה של המלחמה בוייטנאם.
קופולה, כקונרד לפניו, מבקש להראות כי טבעו של האדם הוא חייתי ואלים. נאמניו של קורץ לא עוצרים בידי ווילארד, אלא עובדים לו כאל שניצח את קורץ. ווילארד מניח את נשקו בעוד הילידים מחקים אותו ומניחים את חניתותיהם בשעה שהוא עוזב את המקום אל הספינה.
[עריכה] משמעות הסרט
הזכרנו שקופולה מבקש להראות את טבעו החייתי והאלים של האדם. מלבד זאת, בוחן קופולה בסרט גם את שאלת ההבחנה בין הטוב ובין הרע. האם קורץ הוא הרשע, או אנשי הצבא (דוגמת ליוטננט קולונל ביל קילגור) שווילארד נעזר בהם במהלך משימתו. מי מהם מוסרי יותר, ומי מהם תורם ליותר הרג.
בשאלת היחס בין הטוב ובין הרע, עוסק קופולה גם בסרטו הסנדק.
בדומה לרומן שעליו הוא מבוסס, הסרט נתפס כמסע מטאפורי לעבר הצד האפל של הנפש האנושית. למרות שקופולה שינה את רקע הסיפור מקונגו הבלגית למלחמת וייטנאם, הרעיון היסודי של הספר והסרט הוא זהה: הטבע היסודי והברברי של בני-האדם. הציביליזציה לפי הסרט היא שטח דק ושברירי שכופה את הטבע החייתי והפרימיטיבי של האנושות. הסרט הופך את המושגים שלנו למען המצב הטבעי של בני-אדם, ומציג את מלחמה והאי-רציונליות שלה - אפילו הפסיכוזה שלה - כביטוי של הטבע האנושי. הסרט די אמביוולנטי בקשר לשאלה האם אפשר להגיע למצב של חיים טבעיים בלי מלחמה ואלימות.
[עריכה] המשמעות בשימוש ב"רכיבת הוואלקיריות"
לשימוש במוזיקה הספציפית הזאת קיימות שתי משמעויות עיקריות, אחת ישירה והשנייה עקיפה. הוואלקיריות, לפי המיתולוגיה הנורדית, היו שליחות של אודין, לפי המיתולוגיה, הן רכבו על סוסים שנשפו אש והכריזו על בואן בתרועת קרן יער, והותירו הרס בעקבותיהן. ההשוואה שעשה קופולה בסצנת המטוסים המפורסמת השווה את המטוסים לוולקיריות באופן ליטרלי, הצבא האמריקאי מורכב מפרשים של סוסים נושפי אש שמותירים הרס וחורבן בעזבונם. המשמעות העקיפה היא משמעות קולנועית. שתי הדוגמאות המפורסמות ביותר לשימוש במוזיקה הספציפית הזאת ניתן למצוא בשמונה וחצי של פליני (כפי הנראה, אין קשר בין השימוש של פליני לשימוש של קופולה), והיותר משמעותית בסרט הולדת אומה של גריפית'. ב"הולדת אומה", גריפית' משמיע את המנגינה כאשר חיל חלוץ של הקו קלוקס קלאן מגיע כדי להציל משפחה מידי אפרו-אמריקאים, בדימוי שנחקק היא המנגינה שנשמעת בעוד צי של פרשים רכובים בלבן נע אל המטרה ("הולדת אומה" היה סרט גזעני, ובו הקלאן תוארו כ"גואלים של אמריקה"). קופולה משתמש בסצנה מ"הולדת אומה" כדי לקדם את המסר שלו, כלומר, קופולה טוען שהאמריקאים בעצם עומדים כייצוג לשנאה חסרת סיבה, ואין להם שום סיבה להשתתף במלחמת וייטנאם. הדבר מלווה בהתעלמות המוחלטת מעצם העובדה שחיילים חיים בצד השני המנוגד לקילגור, שמחליט שהקרב הוא הזדמנות מצוינת לגלוש. המסר הצורם שעולה מסצנה זו ושאליו משוער שהתכוון קופולה, הוא חוסר התכלית שבמלחמה, והשאלה "האם היינו צריכים את זה, ומה אנו יכולים לעשות כדי שדבר זה לא יישנה", שאלה שעומדת למעשה במרכז נושאו של הסרט.
[עריכה] גרסה מורחבת (Redux)
בשנת 2001 הופצה גרסה מורחבת של הסרט (Redux) שנערכה על ידי קופולה, וכוללת 49 דקות שנחתכו מהסרט המקורי. אורכו של הסרט המורחב - 202 דקות.
[עריכה] שחקנים עיקריים
- מרלון ברנדו - קולונל וולטר קורץ
- מרטין שין - קפטן בנג'מין וילארד
- דניס הופר - צלם עיתונות אמריקני
- רוברט דובאל - לוטננט קולונל ביל קילגור
- פרדריק פורסט - שף, חייל בחיל הים
- אלברט הול - מפקד סירה בחיל הים
- סם בוטומס - לאנס ג'ונסון, חייל בחיל הים
- לורנס פישבורן - טיירון, חייל בחיל הים
- ג'י ספראדלין - גנרל קורמן
- הריסון פורד - קולונל לוקאס
- סקוט גלן - לוטננט ריצ'רד קולבי
- טום מייסון - סמל אספקה
[עריכה] פרסים
- פרס דקל הזהב (הסרט הטוב ביותר) בפסטיבל קאן
- פרס אוסקר לצילום (ויטוריו סטוררו)
- פרס אוסקר לפסקול
- פרס גלובוס הזהב לבמאי (פרנסיס פורד קופולה)
- פרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה (רוברט דובאל)
- פרס גלובוס הזהב לפסקול
[עריכה] מועמדויות לפרסים
- פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר
- פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר
- פרס אוסקר לשחקן המשנה (רוברט דובאל)
- פרס אוסקר לתפאורה
- פרס אוסקר לבמאי
- פרס אוסקר לעריכה
- פרס אוסקר לתסריט
- פרס גילדת התסריטאים לסרט דרמה
- פרס גראמי לפסקול
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "אפוקליפסה עכשיו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
