אלונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלונים הוא קיבוץ בגליל התחתון המשתייך לתנועת התק"ם. הקיבוץ נמצא בתחומי מועצה אזורית עמק יזרעאל. עלה על הקרקע במקומו הנוכחי בשנת 1938.

תוכן עניינים 1 תהליך העלייה על הקרקע 1.1 הקמת קבוצת הרועים 1.2 המעבר לשייך אבריק 1.3 ההתיישבות במיקום הקבע 2 התפתחות הקיבוץ 3 הקיבוץ כיום 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] תהליך העלייה על הקרקע

[עריכה] הקמת קבוצת הרועים

בעקבות קריאתו של אלכסנדר זייד, מאנשי השומר, להקים קבוצת רועים שתסייע בידו לשמור על אדמות קרן קיימת לישראל באזור שייך אבריק, הגיעו ביום שלישי, י"ד באב תרצ"ה, 13 באוגוסט 1935, שלושה צעירים - חברי תנועת הנוער העובד, אל תחנת קריית חרושת של רכבת העמק. עם הזמן הצטרפו אל שלושת המתיישבים הראשונים חברים נוספים והם התגוררו בשלושה צריפים בפאתי קריית-חרושת.

מקימי הקבוצה התקיימו מעבודות מזדמנות מחוץ ליישוב (עבודות חוץ) וחיו בצמצום רב. במקביל, עסק הקיבוץ המאוחד, בהכנת תגבורת לקבוצה הצעירה - קבוצת עולים צעירים מגרמניה שהתחנכה בעין חרוד, והייתה תחילתו של מפעל עליית הנוער. העולים שהתחנכו בעין חרוד מפברואר 1934, הפכו במהרה לחלק מ"קבוצת הרועים". בכ"ג בטבת תרצ"ו, 18 בינואר 1936 התאחדו הקבוצות בקריית חרושת ובין-יום שילשה החבורה את מספרה והגיעה לכדי 70 חברות וחברים. ליד הצריפים הוקם מחנה אוהלים שהלך והתרחב. המיזוג והשילוב היו מהירים מאוד ואף נוצרו חברויות בין ילידי הארץ לבין ילידי גרמניה.

[עריכה] המעבר לשייך אבריק

בחודש אפריל 1936 החל המרד הערבי ברחבי ארץ ישראל. תנאי המחייה, קשיי אבטחת המקום והרצון שלא להשאיר את משפחת זייד לבדה בשייך אבריק הובילו את חברי הקבוצה להעתיק את מקום מגוריהם לחצר בית זייד בחודש יוני 1936. לאחר המעבר כל חברי היישוב התגוררו באוהלים. מתבן ישן שימש כחדר אוכל, ואת המים הובילו ממעיין יצחקיה שלמרגלות הגבעה. בנוסף לעבודות השמירה והמרעה, עסקו חלק מהחברים בחשיפת מערות הקבורה הקדומות שנתגלו בסמוך, הלא הן בית שערים התלמודית. באוקטובר 1936 נקנה עדר העיזים הראשון.

בינואר 1937 קיבלו חברי הקבוצה ההחלטה להצטרף לקיבוץ המאוחד ולהגדיל את היישוב באמצעות קליטה נוספת ומעבר ליישוב עצמאי. בעקבות החלטה זו החלו להיקלט בפברואר של אותה שנה עולים מקיבוצי ההכשרה של תנועת החלוץ בפולין. קליטתם של עולים אלו לא הייתה חלקה מכיוון שהם נראו גלותיים בעיניהם של חברי הקיבוץ הוותיקים והיו בחלקם מבוגרים יותר. בנוסף הצטרפו גם קבוצות נוספות של ילידי הארץ.

בערב פסח תרצ"ו, 26 במרץ 1937, הסתיים המעבר למחנה העצמאי בשייך אבריק (כיום גבעה בקריית עמל). הוקם צריף חדר האוכל, הוקמו אוהלים וצריפים רבים. למחנה כבר הייתה צורה של קיבוץ בהתהוותו: מגדל שמירה מעץ, צריפים ואוהלים, ענפי שירות הוקמו וחדר האוכל היה מוגן מפני צליפות הפורעים הערביים.

[עריכה] ההתיישבות במיקום הקבע

בסיוון תרצ"ז הוחלט לקרוא ל"קבוצת הרועים" בשם קיבוץ אלונים, על שם העץ השליט באזור הגבעות. חברי הקיבוץ השתלבו בארגון ההגנה באזור ועוסקים בשמירה ובאבטחת הנקודה והסביבה.

עם הזמן הלך וגדל הקיבוץ והחלה בעיה של תעסוקה בקרב חבריו, יחד עם מחסור באדמות חקלאיות עבור ענפי הקיבוץ. בינואר 1938 נחרשו אדמות קוסקוס (טבעון) במבצע התגייסות של טרקטורים רבים ושל עשרות זוגות בהמות שהגיעו מרבים מיישובי הצפון.

חצי שנה לאחר מכן, בכ"א בסיוון תרצ"ח, 20 ביוני 1938, החלו חברי הקיבוץ להתיישב בקוסקוס תחתית (אזור הכניסה לקיבוץ של ימינו). במסגרת עליית חומה ומגדל הוקמה נקודה זו עם חומת אבנים ולא עם לוחות עץ וחצץ. אבנים אלה ישמשו מאוחר יותר לבניית חדר-האוכל הראשון והבתים הראשונים בסביבתו. הקבוצה חייתה בשתי נקודות, בקוסקוס תחתית ובשייך אבריק. מצב זה נמשך כשנתיים והביא לקשיים רבים בתחומי החיים השונים.

בי"ב בתמוז תרצ"ח, 11 ביולי 1938 נרצח אלכסנדר זייד בדרכו לאסיפה בשייך אבריק. מספר חודשים לאחר מכן, בכ"ג בתשרי תרצ"ט, 18 באוקטובר 1938, הונחה אבן הפינה לחומה בנקודת הקבע על הגבעה ב"קוסקוס עילית". החומה הגנה על אוהלי המגורים, אוהל חדר האוכל, צריף המרפאה וטנק המים. מחוץ לחומה הוקם בית הביטחון (הבית הלבן) וחמש עמדות מבוצרות. מאוחר יותר הוקם מגדל השמירה באזור רמת הדסה לאבטחת הסביבה, וגם מגדל המים באלונים, המהווה עד היום את הסמל של הקיבוץ.

בכ"ב בכסלו תרצ"ט, 15 בדצמבר 1938, נולד הילד הראשון באלונים, אילן-אלכסנדר בנם של נעמי ודוד מלכא, שנקרא על שמו של אלכסנדר זייד.

[עריכה] התפתחות הקיבוץ

רבים מחברי הקיבוץ השתלבו במסגרות הביטחוניות של אותה תקופה. חלקם של החברים התגייס למסגרות הלגאליות: חיל הנוטרים, משטרת החופים ופלוגות הלילה המיוחדות וחלקם למסגרות הבלתי לגאליות: חיל המשמר, חיל השדה ופלוגות השדה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה יצאו חברים אחדים לשירות בצבא הבריטי על יחידותיו השונות. חברים אחדים הצטרפו לשורות הפלמ"ח. באלונים שכן בסיסה של המחלקה הערבית של הפלמ"ח. בשנים 1943-1946 התמקם מטה הפלמ"ח באלונים והאזור שימש כמקום אימונים ומסתור של רבות מפלוגות הפלמ"ח בתקופות שונות.

באותה התקופה גדל הקיבוץ והצטרפו חברים נוספים מארצות רבות. באלול תש"ב, ספטמבר 1942 נפתח גן הילדים הראשון באלונים. ענפי המשק החלו לגדול ולהתפתח, נזרעו שדות, ניטעו עצים וגפנים, עדר הכבשים התרחב ואליו צורף עדר פרות לחלב ולבשר. עם סיום מלחמת העצמאות, קבלה אלונים שטחים חקלאיים נוספים באדמת עמק יזרעאל וכן מספר חלקות יער אלונים לשמירה ולמרעה.

עם השנים התפתחו באלונים מספר מפעלים שניסו לנצל את ענפי האלון כחומר גלם, ביניהם מפעל "ניצב" שייצר תחילה ידיות לכלי עבודה ואחר כך צעצועי עץ. בשנת 1960 הוקם מפעל "אלום" שעסק בייצור אביזרי פירזול מאלומיניום (ידיות לדלתות ועוד). בשנת 1976 הוקם מפעל "אלגת" שעוסק בציפויים שונים של חלקי אלומיניום לתעשייה הביטחונית.

בשנת 1995 הוקם בצומת אלונים, בשותפות עם משקיע פרטי, קניון "חוצות אלונים", שהיה הקניון הראשון בתנועה הקיבוצית.

[עריכה] הקיבוץ כיום

כיום מתבססת כלכלת הקיבוץ על מספר ענפי חקלאות: לול, מטע אבוקדו וגידולי שדה. רבים מהחברים עובדים מחוץ לקיבוץ. בקיבוץ מתקיימים מספר ענפים נוספים: מכבסה, מחסן בגדים, חדר אוכל, מרכז חינוכי גדול - "מרכז אלון", חוות רכיבה, "גני עד" העוסק בפרחי משי, מפעל "אלגת" למוצרי מתכת לתעופה, ועוד.

קיבוץ אלונים הוא קיבוץ בהתחדשות, הקולט בנים ומשפחות בנים לחברות מלאה. בקיבוץ כ-180 בתי-אב, כ-85 ילדי בית-ספר, 100 תושבים ובנים. הקיבוץ ממוקם בתוך נוף מרהיב של צמחיית עצי אלון ועצים רבים נוספים, בסמוך לקריית טבעון ורמת ישי. ילדי הקיבוץ לומדים בבתי הספר של המועצה האזורית עמק יזרעאל בכפר יהושע, יפעת ומזרע.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אלונים - אתר הקיבוץ
• אלונים באתר הרשות לפיתוח הגליל
• תמונת לוויין של אלונים באתר Google Maps
• מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"

יישובי המועצה האזורית עמק יזרעאל
קיבוצים	אלונים · גבת · גזית · גניגר · דברת · הסוללים · הרדוף · חנתון · יפעת · כפר החורש · מזרע · מרחביה · עין דור · רמת דוד · שריד
מושבים	אלוני אבא · אלון הגליל · בית זייד · בית לחם הגלילית · בית שערים · בלפוריה · היוגב · כפר ברוך · כפר גדעון · כפר יהושע · מרחביה · נהלל · ציפורי · שדה יעקב · תל עדשים
יישובים קהילתיים	אחוזת ברק · גבעת אלה · הושעיה · עדי · שמשית · תמרת
כפרים בדואים	מנשייה זבדה · סוויעד חמירה