אירוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אירוס

מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד-פסיגיים
סדרה:	אספרגאים
משפחה:	אירוסיים
סוג:	אירוס
מינים
ראו בגוף הערך.
שם מדעי
Iris

איור של פרח האירוס, עליו ועלי העטיף משלושת הדורים

שורשי האירוס

אירוס ארצישראלי

אירוס (שם מדעי: Iris) הוא סוג במשפחת האירוסיים. בסוג כ-300 מינים, שהם גאופיטים רב-שנתיים, הנפוצים ברוב אזורי העולם כצמחי בר או נוי.

[עריכה] תיאור

גבעוליו של האירוס עגולים, צומחים ביחידים או בקבוצות, פשוטים או מתפצלים. העלים שטוחים, צרים ומוארכים, לעתים חתכם דמוי צלב, צומחים בשושנה סביב הגבעול. מערכת השורשים קרובה לפני הקרקע. קני השורש שטוחים בדרך כלל, אוגרים מזון, מתפצלים ומתפתלים.

פרחיו של האירוס ייחודיים, שצורותיהם וצבעיהם מגוונים ומיוחדים. עטיף הפרח מורכב משלושה דורים בני שלושה עלים כל אחד. הדור החיצוני, מורכב משלושה עלים המפותחים בכל מיני האירוס. חלקם התחתון, המחובר לגבעול, דומה לחצי צינור, חלקם העליון רחב, אופקי או מוטה כלפי מטה. הדור השני, ייחודי לסוג אירוס, מורכב משלושה עמודי עלי כותרתיים, שטוחים וצבעוניים. עמוד העלי דומה לחצי צינור ויוצר צנור סגור עם חלקו התחתון של עלה העטיף החיצוני, מתפצל בחלקו העליון ותחת הפיצול נראית הצלקת הדומה ללשון קטנה הפונה מטה. בצדו העליון של הצינור הנוצר מעלי הדור החיצוני והאמצעי נמצא אבקן שמאבקו פונה מטה, אל תוך הצינור. הדור הפנימי ביותר שונה ממין למין, בדרך כלל הוא זקוף ובולט, משמש כדגל המסמן את מקום האבקן. למעשה, כל פרח הוא נכון (בעל סימטריה רדיאלית) אך הוא בנוי משלושה פרחים לא-נכונים הכוללים שני עלי עטיף, עמוד עלי ואבקן.

הפריחה בדרך כלל מתרחשת באביב. הפרי הוא הלקט הנפתח בשלוש קשוות, והוא מכיל זרעים כהים קטנים.

[עריכה] רבייה

בחלק ממיני האירוס קיימת אי סבילות עצמית - ההאבקה נמנעת באותו הפרח ולעתים אף בצמחים שונים בתחומי אותה המושבה. ההאבקה מתבצעת על ידי חרקים - בעיקר דבורים, הנמשכות לפרחים בשל ההאבקה המזינה. ישנם מינים המואבקים על ידי זכרי דבורים המשתמשים בפרח כמקום לינת לילה.

הפרי הוא הלקט המכיל זרעים קטנים המופצים במספר דרכים: חלקם מופצים על ידי רוח או מי גשמים, ואחרים מופצים על ידי נמלים הלוקחות אותם בשל חלק שומני מזין הצמוד לזרע.

מלבד הרבייה המינית, מתרבה האירוס לעתים קרובות ברבייה וגטטיבית על יד חלוקת קני השורש והצמחת גבעולים חדשים ממפרקים. לפעמים ניתן למצוא מושבת אירוסים זקנה וגדולה, שאינה אלא התפצלות של שורש אחד. במושבות כאלו הבשלת הזרעים היא נדירה מאוד.

[עריכה] תפוצה

אירוסי בר נפוצים באזורים ממוזגים-קרירים עד ממוזגים-יבשים בכל חצי הכדור הצפוני. רוב מיני האירוס צומחים בתצורות צומח פתוחות - חורשים פתוחים, גריגות ובעיקר בבתות עשבוניות, במקומות עשירים באור שמש.

בארץ ישראל צומחים בר שישה עשר מינים:

אירוס עַנֵף - צומח בעמק הירדן ונחלי מישור החוף
אירוס הביצות - גדל בביצות בבקעת הירדן, בגולן, בעמק זבולון ובעמק יזרעאל
אירוס ארם נהריים - גדל בחרמון, בגולן, בגליל, ביהודה, בשומרון ובכרמל
אירוס החרמון - גדל בגולן ובחרמון
אירוס הסרגל - גדל בכרמל
אירוס הלבנון - בצפון ארץ ישראל ובסוריה, נאסף גם סמוך לשכם
אירוס ארצישראלי - גדל מדרום הרי חברון ועד לטורקיה - בהרים ולרגליהם
אירוס עוזיהו - בהר הנגב המרכזי ובהרי אדום
אירוס לבנבן - בחבל הים תיכוני, בעיקר בעמקים
אירוס הדור - בהרי נפתלי ובמזרח הגליל העליון
אירוס הגלבוע - בגלבוע
אירוס נצרתי - במערב הגליל העליון
אירוס שחום - באזור ערד ובאר שבע
אירוס הנגב - במרכז הנגב ובצפון סיני
אירוס ירוחם - באזור ירוחם ודימונה
אירוס הארגמן - במישור החוף, מאשדוד עד לבנימינה

רוב מיני האירוס הצומחים בישראל נדירים, ואף אנדמיים לארץ ישראל או כמעט אנדמיים (צומחים רק בה ובדרום לבנון).

[עריכה] שם הצמח

האלה איריס

אירוס הארגמן

שמו של האירוס ניתן לו על שמה של האלה היוונית איריס, שהייתה אלת הקשת בענן ושליחת האלים. שם זה ניתן לו על ידי היפוקרטס, הרופא היווני בן המאה החמישית לפני הספירה.

קארולוס ליניאוס, אבי המיון המדעי המודרני ומי שהחל בהענקת שמות אחידים לצמחים, שימר את השם כפי שהוא ניתן על ידי היפוקרטס.

השם בצורתו העברית הנפוצה, אירוס, מוזכר כבר במשנה - אליה חדר מן היוונית. לפי האקדמיה ללשון העברית, תקינות בעברית שתי הצורות - גם איריס וגם אירוס.

[עריכה] מיון

300 המינים של האירוס היו מחולקים לסקציות החל מתחילת המאה העשרים. בשנים האחרונות הוצאו מינים רבים מתוך הסוג אירוס לסוגים נפרדים, והסקציות השונות קיבלו מעמד של תת - סוגים נפרדים וחלקם חולקו לסקציות שונות.

כיום מקובלת החלוקה לשישה תתי-סוגים:

תת הסוג אירוס (Iris), מתחלק לשש סקציות:
- אירוס (Iris). נציגי הסקציה בארץ ישראל: אירוס ארם נהריים
- אונקוציקלוס (Oncocyclus) - ידועה גם בשם אירוסי ההיכל. נציגי הסקציה בארץ ישראל: אירוס החרמון, אירוס נצרתי, אירוס הדור, אירוס הגלבוע, אירוס שחום, אירוס הנגב, אירוס ירוחם ואירוס הארגמן.
- פסמיריס (Psammiris)
- הקספוגון (Hexapogon) - בעלי זקן
- רגיליה (Regelia)
- פסבדורגיליה (Pseudoregelia)
תת הסוג לימנאירוס (Limniris), מתחלק לשתי סקציות:
- לומנאירוס (Limniris). נציגי הסקציה בארץ ישראל הם אירוס ענף ואירוס הביצות.
- לופאירוס (Lophiris)
תת הסוג קסיפיום (Xiphiom)
תת הסוג נפלנסיס (Nepalensis)
תת הסוג סקורפאירוס (Scorpiris), בעבר נקראה יונו. נציגים בארץ ישראל: אירוס טוביה ואירוס ארצישראלי.
תת הסוג הרמודקטילואידס (Hermodactyloides ). בארץ ישראל צומחים אירוס הלבנון ואירוס הסרגל.

בעבר נמנה על האירוס גם תת הסוג Gynandriris, אך כיום הוא הופרד לסוג נפרד בשם צהרון, הכולל את המין צהרון מצוי שנקרא בעבר "אירוס מצוי", ובשם העממי "אירוס אחר הצהריים".

[עריכה] מיון מינים גנניים

אירוס הנפוץ בגינון

למרות שבטבע אין האירוסים נוטים ליצור מיני כלאיים זה עם זה, בצורה מלאכותית הדבר קל ביותר לביצוע. מקובל ליצור מיני וזני כלאיים לגינון, שכן צורותיהם וצבעיהם המיוחדים של האירוסים הופכים אותם לצמח מקובל ונפוץ בגינות הנוי. בשנת 1840 היו בקטלוג זני האירוס רק כ-100 זנים גנניים, אך בסוף המאה העשרים היו כבר למעלה מ-35,000 זנים שונים.

מקובל למיין את האירוסים הגננים לפי תכונות מורפולוגיות שונות: גובהם (עד 37 ס"מ, עד 70 ס"מ ומעל 70 ס"מ), מולדת הצמח, צורת פרחיו או צבעו.

[עריכה] האירוס באמנות וכסמל

"איריסים" של ואן גוך

פרחי האירוס נפוצים מאוד בציור בשל צורתם וצבעיהם המרהיבים. הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך צייר מספר עבודות שנושאם הוא פרח האירוס, ביניהן ידועה ביותר עבודתו "איריסים". המלחין האיטלקי פייטרו מסקאני כתב אופרה בשם "איריס". הסופר הגרמני הרמן הסה הקדיש אחד מסיפוריו המוקדמים לאירוס, והא מסמל בסיפור זה את הילדות.

פרח האירוס משמש כסמלם של ארגונים וקבוצות רבות. החברה להגנת הטבע בישראל משתמשת בפרח האירוס בסמלה והוא נשאר בו אף לאחר החלפת הסמל. האירוס, שכל מיניו הארצישראלים נדירים וחלקם גם אנדמיים, מסמל את פעילות החברה בשל המאבק לשימורו שכלל הכרזה על מספר שמורות טבע המוקדשות לאירוס והשפעה על תודעת הציבור - מאבק שאכן עלה יפה והציל את מיני האירוס מכליה.

ה-fleur-de-lis – "פרח האירוס" – משמש כסמלו של בית המלוכה בצרפת החל מן המאה ה-11. כמו כן, הוא משמש כסמלן של יחידות צבאיות רבות בכל העולם, וכסמלה של תנועת הצופים.

סמל החברה להגנת הטבע

fleur-de-lis

סמל תנועת הצופים

סמל סיירת צנחנים

[עריכה] גלריית תמונות

אירוס ענף	אירוס ארצישראלי	אירוס הגלבוע	אירוס שחום
אירוס הארגמן	מין מתורבת	אירוס חרמון	Iris reticulata