אירוס הנגב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | אספרגאים |
| משפחה: | אירוסיים |
| סוג: | אירוס |
| מין: | אירוס הנגב |
| שם מדעי | |
 Iris mariae |
|
אירוס הנגב (Iris mariae) הוא מין צמח בסוג אירוס בתת הסוג אירוס (Iris Iris) בסקצייה אירוסי ההיכל (אונקוציקלוס - oncocyclus). התגלה בשנת 1981 על ידי הבוטנאי בארבי (Barbey). גדל בחולות מרכז ומערב הנגב עד אל עריש בחצי האי סיני, והוא אנדמי לאזור. זהו המין הכי דרומי והכי מדברי בקבוצת אירוסי ההיכל. הצמח נמוך, העלים מכחילים, צרים וכפופים. גובה גבעול הפריחה הוא 10-35 סנטימטרים. גודל הפרח עד 12 סנטימטרים, צבעו סגול בגוונים שונים. עלי העטיף החיצוניים כהים מהפנימיים, ובבסיסם כתם כהה. הפריחה בפברואר-מרץ בהתאם למזג האוויר. קני השורש האדמדמים מתפשטים ויוצרים קבוצות של עשרות פרחים.
הצמח לא נמצא בשטח של שמורת טבע ולכן נפגע עקב עקירה בידי אנשים ופעולות פיתוח שונות. כמו כן דורבנים נוהגים לחפור ולאכול את קני השורש של הצמח.
ככל שאר אירוסי ההיכל אירוס הנגב הוא פרח מוגן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תמונה של אירוס הנגב
- אירוס הנגב, באתר "צמח השדה"
