איליה ארנבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איליה גריגורייביץ' ארנבורג, לעתים נכתב גם אהרנבורג, (27 בינואר 1891 - 31 באוגוסט 1967), סופר יהודי רוסי.

איליה ארנבורג נולד בשנת 1891 למשפחה יהודית. בשנת 1908 הוגלה בשל פעילותו נגד משטר הצאר. הוא נדד הרבה ובהיותו בן 18 כבר היה בפריז, מחובר לאנשי הבוהמה. בשנה שלאחר מכן פורסם ספר שיריו הראשון. בשנת 1917, לאחר המהפכה הבולשביקית, חזר לארצו והיה בין מתנגדי הקומוניזם ודעותיו נטו לכיוון האנרכיסטי (ראה ספרו הרפתקאותיו של חוליו חורניטו). הוא גלה שוב, בשנת 1921, לפריז, וישב בה עד שנת 1940. אך מאוחר יותר שינה את טעמו והצטרף למפלגה הקומוניסטית.

בימי מלחמת העולם השנייה שב מצרפת לברית המועצות והיה מיד לאחד משופריו הבולטים ביותר של סטלין, בתקשורת, בעיתונות ובספרות. נמנה עם חברי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי. איליה ארנבורג כתב את יצירותיו ברוסית. רבות מהן תורגמו ללשונות העולם, וכן תורגמו ליידיש ולעברית.

ארנבורג היה קומוניסט אדוק וסטליניסט קשוח, ורק בשנותיו האחרונות, לאחר מות סטלין, גייס מעט מכוחו לסייע לאינטלקטואלים נרדפים בברית המועצות. התנגד בחריפות לציונות. בשנת 1952 זכה ארנבורג בפרס סטלין היוקרתי.

במוסד יד ושם שבירושלים נשמרים חלק מכתביו ששימשו אותו בעת הכנת "הספר השחור", על השמדת יהדות ברית המועצות בעת הפלישה הנאצית. את "הספר השחור" כתב ארנבורג עם הסופר היהודי הסובייטי וסילי גרוסמן.

איליה ארנבורג נפטר בשנת 1967.

[עריכה] יצירתו

ארנבורג כתב כמות גדולה של רומנים, סיפורים, שירים, מחזות, וגם מאמרים, מסות וביקורות. למרות שכתיבתו "מגויסת", היא שומרת על רמה ספרותית טובה.

[עריכה] ספריו שתורגמו לעברית

• 13 מקטרות, קובץ סיפורים שתורגם לעברית כבר בוורשה בשנת 1928 וביפו בשנת 1949. הופיע במספר מהדורות בהוצאת תמוז ובתרגומו של אליעזר כרמי בשנת 1966 בספרית תרמיל.
• אנשים, שנים, החיים, פרקי זכרונות, תרגם אליהו פורת, יצא בשני כרכים, ספרית פועלים, תל אביב, 1961-1962. לאחרונה, בפברואר 2006, נמצאו שני פרקים גנוזים, מהחלק השלישי של "אנשים, שנים, החיים" בעברית, שטרם יצאו לאור. שני הפרקים תורגמו אף הם, כמו שני הכרכים, בידי אליהו פורת, והיו אמורים לצאת לאור בכרך השלישי של זכרונותיו של איליה ארנבורג. אך הכרך לא נדפס מעולם, והפרקים נשכחו למשך ארבעים שנה ומעלה בארכיונו של יעקב מאיוס. הפרקים נמצאו בארכיון המרכזי של השומר הצעיר, יד יערי, בגבעת חביבה.
• בית חרושת לחלומות, תרגם אברהם סלמן, תל אביב, 1953.
• חזית מאוחדת, תרגם ש. הרברג, שטיבל, תל אביב, 1933.
• קשר השווים, תרגם דניאל בן נחום, מרחביה, 1943.
• נפילת פריס, תרגמו גבריאל טלפיר ומרים טלפיר, הוצאת גזית, 1950. תורגם גם בשם נפילת צרפת, תרגום רות כץ, הוצאת משה לוי נחום ובניו.
• הסערה, רומן מלחמת העולם השנייה, תרגם ש. נחמני, ספרית פועלים, מרחביה, 1948.
• חייו הסוערים של לאזיק רויטשוואניץ, תרגמה ציפורה בר, עם עובד, 1986.
• הרפתקאותיו של חוליו חורניטו תרגם אברהם סלמן, והופיע בשנת 1953 בהוצאת עידית.
• הספר השחור, יחד עם וסילי גרוסמן, על הטבח ביהודים שבוצע בידי הכובשים הגרמנים באזוריה הכבושים של ברית המועצות ובמחנות ההשמדה בפולין בשנות המלחמה 1941-1945. תרגמה מרוסית מיכל ליטובסקי, את פרקי ליטא תרגם מיידיש ק"א ברתיני, עם עובד, תל אביב, 1991.
• שירים, תרגם יעקב בסר, עקד, תל אביב, 1968.‬

[עריכה] לקריאה נוספת

• הסופר האחראי גם לשתיקתנו, פרקי זכרונות על איליה ארנבורג, מאת אברהם סוצקבר, נדפס במאזנים, 2, 1985.
• שיר ציוני של איליה אהרנבורג, נתגלה בספריה הלאומית בירושלים, מאת י' לדור, הארץ, 1968.
• הפן היהודי של איליה ארנבורג, בעקבות חומר חדש על המלחמה והשואה, מאת שמעון רדליך, נדפס בילקוט מורשת מ'ג, 1992.
• הספר שנגנז פעמיים, תחקיר על גלגוליו של "הספר השחור", מאת שמואל הופרט, נדפס בידיעות אחרונות, 28 באוגוסט 1981.
• עוד לא תמו כל פלאייך, על גילוי הפרקים האבודים מהתרגום העברי של אליהו פורת, לספרו של ארנבורג "אנשים, שנים, החיים", בלויית פרק שלם, נדפס במטען, גיליון 11, חורף 2007, המלביה"ד אלישע פורת, העורך יוסי גרנובסקי.