איבן קונייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איבן סטפנוביץ' קונייב (ברוסית: Иван Степанович Конев) ‏(28 בדצמבר 1897 - 21 במאי 1973), מרשל ברית המועצות, מצביא דגול במלחמת העולם השנייה. מפקד עליון של כוחות ברית ורשה בשנים 1955 - 1960.

[עריכה] ביוגרפיה

איבן קונייב נולד בכפר לודיינו במחוז קירוב שבמרכז רוסיה במשפחת איכרים. לאחר סיום בית ספר יסודי עבד כחוטב עצים. בשנת 1916 גויס לצבא הצאר ולאחר סיום קורס תותחנים נשלח לחזית. בשנת 1918, לאחר שרוסיה חתמה על הסכם הפסקת הלחימה עם גרמניה, שוחרר מהצבא. באותה שנה התנדב לצבא האדום. במהלך מלחמת האזרחים לחם באזור סיביר ומזרח הרחוק כנגד כוחות הצבא הלבן - תחילה כמפקד רכבת משוריינת ולאחר מכן כמפקד חטיבת חיל רגלים. בשנת 1921 השתתף בדיכוי מרד קרונשטט. לאחר תום המלחמה נשאר בשירות קבע. שירת בתפקיד מפקד רגימנט ולאחר מכן קודם לתפקיד סגן מפקד דיוויזיה. בשנים 1932 - 1935 - למד באקדמיה צבאית של המטה הכללי במוסקבה. לאחר סיום האקדמיה מילא שורה של תפקידים בכירים בפיקוד על כוחות הצבא האדום בדרום סיביר ובמזרח הרחוק. בשנת 1940 מונה למפקד הכוחות הצבאים בצפון קווקז.

[עריכה] מלחמת העולם השנייה

לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות ביוני 1941 מונה למפקד ארמיה ה-19, עמה לחם באזור סמולנסק. בספטמבר 1941 מונה למפקד החזית המערבית. בתפקיד זה נחל כישלון חרוץ, כאשר כוחותיו כותרו והושמדו על ידי הגרמנים באזור ויאזמה. בעקבות כשלון זה הודח מפיקוד על החזית ואף כמעט ונשפט על ידי בית דין צבאי (מה שקרוב לוודאי היה נגמר בהוצאה להורג, כך סיים את חייו קודמו בתפקיד, גנרל פבלוב). רק התערבותו של גיאורגי ז'וקוב מנעה את העמדתו לדין של קונייב. באוקטובר 1941 מונה למפקד הכוחות שהגנו על מוסקבה מצפון מזרח (חזית קלינין). בתפקיד זה הצטיין דווקא, כאשר הצליח להדוף את המתקפה הגרמנית ולבצע התקפת נגד מוצלחת, במהלכה שוחררה העיר קלינין.

בעת קרב קורסק פיקד קונייב על חזית הערבה (הכוחות שלחמו בגיזרה הדרומית של מבלט קורסק). הוא הצליח לבלום את ההתקפה הגרמנית ולאחר מכן לצאת למתקפה, בה שוחררו מן הגרמנים הערים בלגורוד וחרקוב.

בינואר - פברואר 1944 כוחות החזית האוקראינית ה-2 בפיקודו של קונייב ביחד עם הכוחות של החזית האוקראינית ה-2 (בפיקודו של ניקולאי ואטוטין) הצליחו לכתר ולהשמיד 10 דיוויזיות גרמניות מקבוצת ארמיות דרום באזור צ'רקסי. על מבצע זה הועלה איבן קונייב לדרגת מרשל ברית המועצות.

ביולי 1944 פיקד קונייב על מבצע צליחת הויסלה באזור סנדומיירז', כוחותיו הצליחו לתפוס ראש גשר, ממנו החלה הפריצה של הצבא האדום לתוך פולין.

בסיום המלחמה פיקד קונייב על חזית אוקראינית ה-1, אשר ביחד עם החזית הביילורוסית ה-1 בפיקודו של המרשל ז'וקוב, השתתפה בכיבוש ברלין. לאחר השלמת כיבוש העיר, יצא קונייב עם הכוחות הניידים שלו לשחרור פראג.

[עריכה] לאחר המלחמה

בשנים 1945 - 1946 פיקד קונייב על כוח הכיבוש הסובייטי שהוצב באוסטריה, לאחר מכן היה מפקד כוחות היבשה של צבא ברית המועצות. בשנים 1951 - 1955 היה מפקד מחוז צבאי במערב אוקראינה (אזור הרי הקרפטים).

בשנת 1955 מונה למפקד עליון של כוחות ברית וורשה. בשנת 1956 פיקד על הכוחות של הצבא שדיכאו את המרד ההונגרי.

בשנים 1960 - 1962 פיקד על הכוחות הסובייטים במזרח גרמניה. בשנת 1962 פרש למעשה משירות צבאי פעיל.

מרשל איבן קונייב נפטר במוסקבה בשנת 1973 ונקבר בחומת הקרמלין.

במהלך שירותו הצבאי עוטר בעיטורים סובייטים רבים, פעמיים הוענק לו תואר גיבור ברית המועצות. כמו כן עוטר בעיטורים של מדינות זרות - צ'כוסלובקיה, מונגוליה, פולין, ארצות הברית ובריטניה.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איבן קונייב