אטיולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אטיולוגיה (מיוונית αιτιολογία - "תורת הסיבות", באנגלית: etiology) היא חקר הסיבות, הגורמים והמקורות של תופעה מסוימת. המונח משמש ברפואה, בביולוגיה, בהיסטוריה, בארכאולוגיה, בחקר הדתות, קרימינולוגיה ועוד.
בבסיס האטיולוגיה עומדת הנחת הקשר מסוֹבב-מסוּבב (או: סיבה-תוצאה). כלומר לכל תופעה בעולם קדמה סיבה שחוללה אותה. הקשר סיבה-מסוּבב היא הנחה העומדת בבסיס המחקר המדעי. החקירה האטיולוגית מנסה לגלות את הסיבה או שרשרת הסיבות שחוללו תופעה כלשהי בעולם. ברפואה, למשל, עוסק המחקר האטיולוגי בסיבות למחלות או תופעות פתולוגיות אחרות.
מיתוס אטיולוגי, או סיפור אטיולוגי, הוא כינוי לסיפור שבא להסביר מנהג, מסורת, נורמה חברתית או תופעה אחרת, טבעית או חברתית. בספר בראשית, ישנם מיתולוגיות אטיולוגיות רבות, כגון צורתו של הנחש המוסברת כעונש שהוטל עליו בידי האל על שפיתה את האישה לאכול מעץ הדעת, קיומם של שפות שונות מוסברת באמצעות סיפור מגדל בבל, והקשת בענן היא אות אלוהי המופיע לראשונה לאחר המבול בימי נח.
סיפור אטיולוגי יכול להיות אמיתי מבחינה עובדתית והיסטורית, או בידיוני, ויכול אף להיות עירוב של עובדות אמיתיות ובידיון.
