אולימפיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באולימפיה, פוליס ביוון העתיקה. אם התכוונתם לערך אחר בשם זה, ראו אולימפיה (פירושונים).
| האתר הארכאולוגי באולימפיה | |
|---|---|
 אתר מורשת עולמית  |
|
 שחזור של אולימפיה העתיקה |
|
| מדינה |  יוון |
| הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1989, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4, 6 | |
 |
|
אולימפיה (יוונית Ολυμπία - נהגה "אולימביה") הייתה מתחם מקודש בחבל ארץ אליס במערב חצי האי פלופונסוס ביוון, והיא התפרסמה בשל המשחקים האוליפיים בעת העתיקה אשר נערכו בה אחת לארבע שנים משנת 776 לפנה"ס לערך ועד שבוטלו בשנת 394 בידי הקיסר הרומי תאודוסיוס הראשון.
עוד יצא שימעה של אולימפיה בזכות מקדש זאוס באולימפיה ופסל זאוס באולימפיה שניצב בו ואשר נחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק. האתר הוקם בחורשה קדושה (τέμενος) שנקראה אלטיס, מדרום לגבעת קרוניון, הקרויה על שם האל קרונוס והנישאת לגובה של 125 מטר. הוא ניצב על הגדה הימנית של נהר אלפיוס (Αλφειός), בסמוך ליובלו קלדאוס (Κλάδεος), וכ-18 ק"מ מזרחית לחוף הים היוני.
כיום ניצבת עיירה מודרנית בשם זה סמוך לאתר העתיק, ובשנת 2001 מנתה אוכלוסייתה 11,069 איש.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
המיתולוגיה היוונית מייחסת את ייסוד המשחקים האולימפיים לפלופס נסיך הפלופונסוס, אשר הביס את המלך אוינומאוס במרוץ מרכבות סוסים על מנת לזכות בידה של בתו הנסיכה הנסיכה היפודאמיה. לפי אגדה אחרת ייסד הרקולס את המשחקים האולימפיים באולימפיה לכבודו של פלופס לאחר שבמסגרת 12 מעללי הגבורה שהוטלו עליו, הסיט את מימי האלפיוס כדי לנקות את אורוותיו של מלך אליס אוגיאס, והקים את המתחם המקודש בחורשה.
למעשה נוסדו המשחקים האולימפיים בראשית המאה ה-8 לפנה"ס ביוזמתם של מלך פיזה ושל ליקורגוס מספרטה. באתר שנשלט על ידי אליס נתגלו שרידי מנחות מהמאה ה-10 לפנה"ס המעידים על פולחן שהתקיים בו כ-200 שנה לפני הנהגת המשחקים האולימפיים, אך לא נשתמרו מבנים מתקופה זו. המשחקים הראשונים התקיימו בשנת 776 לפנה"ס והאתר עבר שינויים רבים לקראת שנת 700 לפנה"ס, ובכלל זה שיטוח הקרקע וחפירת בארות מיים חדשים. בשנת 680 לפנה"ס הונהגו תחרויות מרכבות במשחקים האולימפיים וארבע שנים לאחר מכן, בשנת 676 השתלטה פיזה על האתר ואירגנה את המשחקים עד לתחילת המאה ה-6 לפנה"ס.
המבנים המוקדמים ששרדו באתר הם משנת 600 לפנה"ס לערך. מקדש הרה, הפלופיון, חלק מהבולאוטריון, בתי האוצר וחלק מהמבנים החילוניים האחרים נבנו כולם במהלך המאה ה-6 לפנה"ס. בשנת 580 לפנה"ס שב האתר לשליטתן של אליס וספרטה. האצטדיון נוסף בשנת 560 לפנה"ס, ובתחילה כלל רק את המסלול, אך סביב שנת 500 לפנה"ס נוספו לו יציעי הקהל.
התקופה הקלאסית שנמשכה מהמאה ה-5 לפנה"ס ועד למאה ה-4 לפנה"ס הייתה תור הזהב של המשחקים האולימפיים ושל אולימפיה, אשר ידעה תנופת בנייה. לתקופה זו מיוחסת בניית מקדש זאוס באולימפיה ובו פסל השנהב של זאוס אשר נחשב לאחד משבעת פלאי תבל. גודלו ופארו של המקדש היו ללא תקדים באתר. מבנים נוספים מתקופה זו הם הפריטניון, המטרואון, הסטואה הדרומית, סטואת ההד וההיפודרום ששכן דרומית-מזרחית לאתר וממנו לא נותר דבר (לא מופיע במפה).
בתקופה ההלניסטית נבנה המבנה הגדול באתר, הלאונידיון אשר שימשה כאחסנייה לספורטאים ולאורחים רמי מעלה. בשל עליית קרנם של המשחקים נוספו זירות ספורט נוספות כמו הפלסטרה, הגימנסיון ובתי המרחץ, ובשנת 200 לפנה"ס לערך נוסף המעבר המקורה שבין המתחם המקודש לאצטדיון.
לאחר הכיבוש הרומי ניתנה הזכות להשתתף במשחקים האולימפיים לכל תושבי האימפריה, והאתר שוב ידע תנופת בנייה והתחדשות. מקדש זאוס והמרחצאות שופצו. מאוחר יותר, בשנת 160 נוספה אמת המים לאתר וזו הגיעה עד לנימפאון של הורדוס אטיקוס. אולימפיה נפגעה ממספר רעידות אדמה במהלך המאה ה-3 וממעשי ביזה, אך המשחקים האולימפיים נמשכו עד סוף המאה ה-4 עד שבוטלו בשנת 394 בידי הקיסר תאודוסיוס הראשון בשל דמיונם לעבודת אלילים. בית המלאכה של פידיאס היה לבזיליקה ובמקום התקיים יישוב נוצרי עד סוף המאה ה-6. לאחר מכן ננטש האתר ונקבר תחת שכבת אדמת סחף בעובי של 3 עד 4 מטר.
ב-1723 העלה הנזיר הבנדיקטי הצרפתי ברנארד דה מונפוקון (Bernard de Montfaucon) את שאלת קיומה של אולימפיה, אולם האתר נתגלה שוב רק ב-1766 בידי הארכאולוג האנגלי ריצ'רד צ'נדלר (Richard Chandler). חפירות ראשונות באתר נערכו על ידי אבל בלואה (Abel Blouet) החל ב-1828 אשר העביר מספר פסיפסים וממצאים אחרים למוזיאון הלובר בפריז. מחקר מעמיק יותר נערך באתר על ידי ארכאולוגים גרמנים מ"המכון הארכאולוגי הגרמני באתונה" (Deutsches Archäologisches Institut (DAI), Abteilung Athen) החל ב-1875. מחקרם שהתמקד בעיקר במתחם המקודש הסתיים ב-1881 הניב כ-14,000 ממצאים שהוצגו במוזיאון באתר. במהלך המאה ה-20 המשיכו להתבצע חפירות באתר בהפסקות ואלה התמקדו בעיקר במבנים שבשוליו.
בשנת 1928 חודשה מסורת הדלקת הלפיד האולימפי באולימפיה, מסורת שנהגה ביוון העתיקה ואשר הזכירה את גניבת האש מהאל היווני זאוס על ידי פרומתאוס. הטקס מתקיים מאז במקדש הרה מספר שבועות לפני כל אולימפיאדה, והאש מודלקת באמצעות קרני השמש ומראה פרבולית. הלפיד נושא את האש האולימפית עד להגעתו לטקס הפתיחה ולהדלקת הלפיד באצטדיון המארח את המשחקים. לאחר מותו של פייר דה קוברטן, מייסד המשחקים האולימפיים בעת החדשה, ב-1937, הוקמה אנדרטה לזכרו הניצבת מזרחית לאתר ההיסטורי.
[עריכה] האתר
האתר מורכב ממתחם מקודש הנמצא במרכזו ואשר בו ניצבו, בין היתר, מקדש זאוס, מקדש הרה, מזבח זאוס והפלופיון, קברו של הגיבור המיתולוגי פלופס. מזרחית למתחם המקודש שוכנים, בין היתר, האצטדיון והסטואות ומצפון לו ניצבים בתי האוצר של הפולייס היווניות. ממערב למתחם המקודש משתרעים הגימנסיון, הפלסטרה, בתי הארחה, בית המלאכה של הפסל פידיאס ומבנים נוספים, ומדרום לו הסטואה הדרומית והבולאוטריון (βουλευτήριον), בית האספה (βουλή).
[עריכה] מפת האתר
[עריכה] מקרא למפה
המבנים: 1 הפרופילון הצפון-מזרחי 2 פריטניון 3 פיליפאון 4 מקדש הרה 5 פלופיון 6 הנימפאון של הורדוס אטיקוס 7 מטרואון 8 בסיסי הזאנס 9 הדרך המקורה אל האצטדיון 10 האצטדיון 11 סטואת ההד 12 בית תלמי השני וארסיון 13 סטואת הסטיה 14 מבנה הלניסטי 15 מקדש זאוס באולימפיה 16 מזבח זאוס 17 מנחת האכאים 18 מנחת מיקיתוס 19 ניקה מפיוניוס 20 גימנסיון 21 פלסטרה 22 תאוקוליאון 23 הרואון 24 בית המלאכה של פידיאס 25 מרחצאות קלדאוס 26 מרחצאות יווניים 27, 28 בתי הארחה 29 לאונידיון 30 המרחצאות הדרומיים 31 בולאוטריון 32 הסטואה הדרומית 33 וילת נירון בתי האוצר: I - סיקיון II - סירקוזה III - אפידמנוס? IV - ביזנטיון? V - סיבריס? VI - קירנה? VII - לא ידוע VIII - מזבח? IX - סלינונטה X - מטאפונטום XI - מגארה XII - ג'לה
[עריכה] המבנים העיקריים
| מס"ד במפה | שם | תיאור | תמונה |
| 2 | פריטניון | הפריטניון היה מקום מגוריהם של השופטים ושל חלק מהכוהנים ושימש גם לחגיגה ולמשתה שנערכו לכבוד המנצחים במשחקים. בפריטניון ניצב גם מזבחה של האלה הסטיה שבו הודלקה האש האולימפית בעת העתיקה. | - |
| 3 | פיליפיאון | את בניית הפלופיאון, מקדש עגול בסגנון הסדר האיוני, החל פיליפוס השני וסיים בנו אלכסנדר הגדול. במבנה ניצב פיסלו של פיליפוס ומכאן שמו. |
 |
| 4 | מקדש הרה | מקדש הרה בסגנון הסדר הדורי הוא המקדש העתיק ביותר ששרד באולימפיה ואחד המקדשים הדורים המוקדמים ביוון העתיקה. המבנה נבנה בשנת 600 לפנה"ס לערך, וייתכן שקדם לו מבנה קודם אשר שימש גם הוא כמקום פולחן. עוד ייתכן כי הוקדש תחילה לזאוס, פטרונם העיקרי של המשחקים האולימפיים, ויוחד להרה מאוחר יותר, אולי בשנת 580 לפנה"ס או אף לאחר מכן משהוקם מקדש זאוס. המקדש נהרס ברעידת אדמה בתחילת המאה ה-4. אורכו של המקדש בבסיסו הוא 50.01 מטר ורוחבו 18.76 מטר, וניצבו בו 16 עמודי עץ בחזיתות האורך ושישה בחזיתות הרוחב. עמודים אלה הוחלפו בהדרגה בעמודי אבן. בתוך המקדש ניצבו לפי מקורות מהמאה ה-2 פסל זאוס העומד ולידו פסל הרה היישובה. במקדש ניצב השולחן שעליו הוצגו זרי הזית שהוענקו למנצחים במשחקים. |
 |
| 5 | פלופיון | הפלופיון נחשב לפי המסורת למקום קיברו של הגיבור המיתולוגי פלופס והוקף במבנה בן חמש צלעות. | - |
| 6 | הנימפאון של הורדוס אטיקוס | הנימפאון היה מבנה בצורת חצי עיגול שנבנה כגומחה (אקסדרה) והוקדש לנימפות. הוא נבנה בידי האתונאי העשיר הורדוס אטיקוס בשנת 160 ושימש כנקודת הקצה של אמת המים שנבנתה באותה עת ואשר הובילה מים לאולימפיה. |
 |
| 7 | מטרואון | כפי שמעיד עליו שמו היה המטרואון ביוון העתיקה מבנה המוקדש לאלה האם, וזהותה השתנתה לפי הזמן והמקום. באולימפיה הוקדש המטרואון לריאה אך בתקופה הרומית שינה את יעודו ויוחד לפולחן קיסריה. | - |
| 8 | בסיסי הזאנס | משורת פסלי הארד של זאוס נותרו רק הבסיסים. הקמתם של פסלים אלה מומנה מקנסות שהוטלו על מפרי הכללים של המשחקים. |
 |
| 9 | הדרך המקורה אל האצטדיון | מעבר זה נוסף בשנת 200 לפנה"ס וחיבר בין המתחם המקודש לבין האצטדיון. במקור היה מכוסה בקמרון לכל אורכו, אך כיום נותר מקמרון זה קטע קצר בלבד. |
 |
| 10 | האצטדיון | האצטדיון נבנה לראשונה בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס אך עבר שינויים רבים לאורך השנים ואף הועתק מעט מזרחה. בתחילה לא היו לאורכו יציעי קהל וזה ישב על שרפרפים נישאים שהונחו על סוללת העפר שהקיפה את המגרש, אך בשיאו יכול היה להכיל עד 20,000 צופים. קווי ההתחלה והסיום שהמרחק ביניהם הוא 194 מטר, קבעו את אמת המידה העתיקה "סטאדיה", אף שהיו לה גרסאות נוספות בעת העתיקה. מדרום למגרש ישבו השופטים על מתחם מרוצף בשיש. |
 |
| 11 | סטואת ההד | סטואה זו שבחזיתה היו 44 עמודים הפרידה בין האצטדיון למתחם המקודש, ושמה בא מתנאי האקוסטיקה ששררו בה. | - |
| 15 | מקדש זאוס באולימפיה | ראו: |
 |
| 21 | פלסטרה | מבנה הפלסטרה המרובע שחזיתותיו באורך של 36 מטר כל אחת נבנה בסביבות שנת 200 לפנה"ס. במרכזה של הפלסטרה שכנה זירת היאבקות ואיגרוף מכוסה בחול בגודל של 66 מ"ר. הזירה הוקפה מכל עבריה בארקדה כפולה שמעבר לה השתרעו חדרים שפנו אליה. החדר הצפון-מזרחי במבנה שימש כבית מרחץ ואגן הרחצה ששטחו 4 מ"ר הוא מהתקופה הרומית. |
 |
| 22 | תאוקוליאון | מבנה זה מהמאה ה-4 לפנה"ס שימש, לצד הפריטניון, כמעונם של הכוהנים הבכירים במקדשי אולימפיה. | - |
| 23 | הרואון | מבנה זה מהמאה ה-6 לפנה"ס כלל חדר עגול והוקדש כפי שמעיד עליו שמו לגיבור כלשהו, אך זהותו של זה אינה ידועה. | - |
| 24 | בית המלאכה של פידיאס | בית המלאכה של הפסל פידיאס נבנה עבורו במיוחד על מנת שיפסל את פסל זאוס באולימפיה. לאחר שהמשחקים האולימפיים נאסרו היה בית המלאכה לבזיליקה נוצרית. | - |
| 29 | לאונידיון | המבנה שימש כאחסניה והוא המבנה הגדול באתר. הלאונידיון נבנה בשנת 330 לפנה"ס לערך ונקרא על שם לאונידס מנקסוס אשר בנה אותו. |
 |
| 31 | בולאוטריון | הבולאוטריון (בית האסיפה) שימש כבניין המנהלה באתר, וכלל שני מבנים מוקדמים בצורת פרסות ומבנה מאוחר יותר שניצב ביניהם. |
 |
| I-XII | בתי האוצר | בתי האוצר של הפולייס היווניות הם מהמבנים העתיקים באתר וניצבו על מדרגה מוגבהת מצפון למתחם המקודש. מבנים אלה שרק יסודותיהם שרדו נבנו על ידי הערים היווניות בצורת מקדשים קטנים ובהם אוחסנו המינחות לאלים שהובאו לאתר בעת המשחקים. | - |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אולימפיה |
|
האקרופוליס באתונה • האתר הארכאולוגי בורגינה • האתר הארכאולוגי בדלפי • האתר הארכאולוגי במיסטרס • האתר הארכאולוגי באולימפיה • האתרים הארכאולוגיים במיקנה ובטירינס • דלוס • המרכז ההיסטורי, מנזר יוחנן הקדוש ומערת האפוקליפסה בפטמוס • העיר העתיקה ברודוס • העיר העתיקה בקורפו • המבנים מהתקופה הנוצרית המוקדמת והביזנטית בסלוניקי • הפיתגוריון וההריון בסאמוס • מקדש אסקלפיוס באפידאורוס • מקדש אפולו אפיקוריוס בבאסאי • המנזרים של דפני, הוסיוס לוקאס ונאה מוני בכיוס • מטאורה • הר אתוס |
