פרומתאוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרומתאוס (ביוונית עתיקה: Προμηθεύς, פירוש: "החושב מראש") הוא דמות מיתולוגית. על פי המיתולוגיה היוונית פרומתאוס היה בנו של יַאפֶּטוֹס, אחיהם של אֶפימֵתֶאוּס ("החושב לאחר מעשה"), אַטְלַס ומֶנוֹיְטִיוֹס, כולם משתיכים לקבוצת הטיטאנים. פרומתאוס הוא אביו של דוּקְלִיוֹן (להבדיל מִדוּקְלִיוֹן בנו של מִינוֹס).
בעת מלחמת האלים האולימפיים בטיטאנים לא ניצב פרומתאוס לצד הטיטאנים במלחמה (וכמוהו גם אחיו אפימתאוס), ואף יעץ לאחיו הטיטאנים שלא להצטרף למלחמה. לאחר ניצחון האלים במלחמה ביקש זאוס מפרומתאוס ומאפימתאוס לאכלס את העולם תחת מרותו, והעניק להם מתנות רבות למטרה זו - מתנות כגון פרווה, טלפיים, כנפיים, מהירות, ועוד. אפימתאוס השכיל לברוא בידיו המגושמות אך חיות. פרומתאוס עמל זמן רב, ולש מאדמה וממים יצור בדמות האלים - האדם. עד שסיים פרומתאוס את יצירת האדם חילק אפימתאוס בפזיזותו את כל המתנות שקבל מזאוס. פרומתאוס רצה להגן על האדם חסר-הישע, ולכן נתן לאדם את האש. במקורות מוקדמים יותר מסופר כי פרומתאוס ואפימתאוס נצטוו לחלק מתנות ליצורים שנבראו קודם לכן. לפי גרסה זו חילק אפימתאוס את המתנות בעצמו, ולאחר שראה פרומתאוס שלאדם לא נותר דבר, הוא נתן לאדם את האש.
כפי שמשתמע משמו נחן פרומתאוס בכוח חיזוי העתיד. מסופר כי פרומתאוס לא חנן את האדם בכוח החיזוי, שכן אחרת, היה האדם יודע את יום מותו, והייתה נמנעת ממנו התקווה. אייסכילוס הקדיש לפרומתאוס טרילוגיה, ממנה שרד רק "פרומתאוס הכבול" (Prometheus bound). לדבריו, פרומתאוס לימד את בני האדם את המדעים, את האמנויות ואת אומנות ההשרדות.
תביעותיו של זאוס מהאדם לקורבנות הביאו את האדם אל סף רעב. בסעודה שבסִיקִיוֹן פרץ ויכוח בין האדם והאלים לגבי חלוקת בשר הקרבן. פרומתאוס נתבקש לשמש כבורר בין הצדדים. פרומתאוס לא חש כבוד לזאוס, ומאידך, חש חמלה לאדם יציר כפיו. הוא שחט שור גדול והכין שתי מנחות לזאוס, כדי שיבחר את המנה הראויה לאלים. באחת הניח את מנות הבשר, עטופות בקיבה ובמעיים, ובשנייה הניח עצמות, אך עטף אותן בשכבת שומן מבריקה. זאוס בחר במנת העצמות השנייה, הטעימה למראה (מסיבה זו, מעת זו ואילך רק השומן והעצמות יוקרבו על המזבח). לדברי הסיודוס נעשתה בחירה זו על אף שזאוס הבין את התרמית.
לאחר שגילה את העצמות זעם זאוס על פרומתאוס וכעונש שלל את האש מבני האדם. פרומתאוס חמל שוב על האדם. הוא התגנב אל האולימפוס וגנב ניצוץ אש מגלגליה של מרכבת השמש. הוא הסתיר את האש בתוך קנה חלול של שוּמר, ירד לארץ והחזירה לבני האדם.
כעונש לבני האדם ציווה זאוס על הֶפַייסְטוֹס ליצור אשה מחומר וממים, בשם פנדורה ("בעלת כל הדורונות"). פנדורה תהא האישה הראשונה בעולם, שעד אז חיו בו גברים בלבד. האלים לימדו את פנדורה יופי ואמנויות, וכן גם את הכשרון להוליך שולל ואת חוסר הבושה. בנוסף ניתן לפנדורה כד סגור ובו מיני חולי וכאב, קשיים ופגעים, ובתחתיתו הונחה התקווה. פנדורה נמסרה לאפימתאוס, שנשא אותה לאישה, למרות אזהרתו של פרומתאוס שלא יקבל מתנות מזאוס. פנדורה פתחה את הכד ושחררה מתוכו את כל האסונות על בני האדם.
פרומתאוס עצמו נענש בחומרה. הוא נקשר לצוק בהרי הקווקז, ובכל יום הגיע אל הצוק עיט, לנקר את כבדו של פרומתאוס. הכבד היה מגליד במשך הלילה, ולמחרת שוב חזר העיט, וחוזר חלילה. אייסכלוס מספר שלאחר ריצוי פרק מעונשו הציע זאוס לפרומתאוס את חרותו, בתמורה למידע שרצה לקבל מפרומתאוס. לפי הנבואה, אחד מבניו של זאוס יהרוג אותו ויירש אותו. זאוס ביקש מפרותמאוס לדעת את זהותו, אך פרומתאוס סרב. העונש אמור היה להימשך לנצח (יש הסוברים שלמשך 30,000 שנים). אולם, לאחר כ-30 שנים (ויש הסוברים שלאחר תריסר דורות) עבר במקום הרקולס, במשימתו להשגת תפוחי הזהב של ההספרידות. הרקולס שלח חץ בעיט וגאל את פרומתאוס. פרומתאוס, בתמורה, יעץ להרקולס שלא לנסות ולהביא את התפוחים בעצמו, אלא לבקש משימה זו מאטלס, וכך היה.
פרומתאוס היה בן אלמוות. יש הגורסים שתכונת האלמוות הייתה מולדת, מהיותו טיטאן. מאידך, יש הגורסים כי פרומתאוס נולד כבן תמותה וקיבל את תכונת האלמוות מהקנטאור כיירון בן האלמוות, שנפצע בשגגה מידי הרקולס. לפי גרסה זו, פציעתו של כיירון גרמה לו לייסורים והוא ביקש את מותו. מכיוון שהיה בן אלמוות, היה עליו להעביר את תכונת האלמוות לאדם אחר, והוא העבירה לפרומתאוס. לפי אותה גרסה יצא שחרורו של פרומתאוס לפועל מכיוון שעמד בשני תנאים שזאוס הציב לכתחילה: (1) על בן אלמוות כלשהו לוותר על תכונת האלמוות ולהעבירה לפרומתאוס; (2) על בן תמותה כלשהו להרוג את העיט ולשחרר את פרומתאוס. על כל פנים, לפי שתי הגרסאות, פרומתאוס ניצל הודות להרקולס, ובהסכמת זאוס. פרומתאוס הוזמן בחזרה לאולימפוס, אולם חויב להמשיך ולשאת פיסה מהצוק אליו היה כבול, מחוזק בחתיכה מן השלשלאות בהן היה כבול. פרומתאוס גילה לזאוס שהבן עליו סופרה הנבואה ייוולד לו מתטיס. על-פי הנבואה יעלה הבן הזה על אביו, ואחת היא מי יהיה האב. זאוס נמנע לפיכך מנישואין לתטיס, והיא ניתנה לפלאוס וילדה לו את אכילס.
על פרומתאוס נכתבו יצירות רבות, והוא שימש נושאם של ציורים ופסלים רבים. רשימה קצרה ממגוון תחומים תכיל את "יצירי פרותמאוס" של בטהובן, את "פרומתאוס המשוחרר" (“Prometheus unbound”) של שלי, את "פרומתאוס" של גתה, את "פרומתאוס הכבול" של רובנס, ואחרים.
המושג 'פרומתאיות' מסמל מרדנות ומלחמה הרואית בכוחות עליונים. המאבק הפרומתאי הוא מאבק מרובה סבל לשחרור הרוח מכבליה, ולהשגת חירותו של האדם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרומתאוס |
