Wi-Fi

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הלוגו של Wi-Fi.

Wi-Fi הוא השם העממי למספר תקנים לציוד רשת אלחוטית במרחב המקומי (Wireless LAN) המבוססים על תקן 802.11 IEEE. תקנים אלה מאפשרים פריסת רשת תקשורת אלחוטית שבה משודרות חבילות נתוני IP בין הצרכנים השונים, למרחקים של כמה עשרות או מאות מטרים. מקור השם Wi-Fi הוא בקיצור הביטוי Wireless Fidelity, על משקל הכינוי Hi-Fi שניתן בעבר למערכות סטריאו.

רשת Wi-Fi פועלת באחד משני מצבים: Ad-Hoc או Infrastructure. המצב הראשון הוא רשת בלתי מנוהלת - כל הצרכנים (בדרך כלל מחשבים) מתקשרים בינם לבין עצמם ללא שום תשתית נפרדת, וכל אחד מהם עשוי לשדר באותו זמן. במצב השני מנוהלת הרשת על ידי נקודת גישה (בדרך כלל משולבת בנתב).

יתרונה הגדול של רשת Wi-Fi הוא בפשטות חיבור הציוד (אין צורך בפריסת כבלים והגדרות פרוטוקול מורכבות במחשב) ובמחירו הזול. מחשבים ניידים רבים נמכרים כשהם מכילים כרטיסי Wi-Fi, כך שניתן לחבר אותם בקלות לרשתות אלחוטיות.

[עריכה] מאפיינים

טווח: עד 400 מטר בשטח פתוח (הטווח המעשי קצר בהרבה באזור בנוי).
קצב נתונים: עד 450 מגה סיביות לשנייה (בטכנולוגיית MIMO).

[עריכה] יישומים

נתב אלחוטי בטכנולוגיית 802.11b

רשת אלחוטית ביתית.
גלישה באינטרנט באמצעות נתב אלחוטי.
גלישה באינטרנט באמצעות חיבור מחשב נייד או מחשב כף יד לנקודת גישה.
תקשורת בין שני מחשבי כף יד, ביישומים צבאיים למשל.

[עריכה] נקודת גישה

ערך מורחב – נקודת גישה

נקודת גישה (Hotspot) היא הכינוי שניתן לנתב אלחוטי של רשת Wi-Fi שצרכנים מזדמנים יכולים להתחבר דרכו לאינטרנט. ברחבי העולם מותקנות במקומות ציבוריים רבים נקודות גישה בתקן Wi-Fi שפתוחות לציבור הרחב בחינם או תמורת תשלום נמוך. כל אדם יכול להתחבר דרך הנקודות באמצעות המחשב האישי או מחשב כף יד אל האינטרנט. נקודות אלו נפוצות בשדות תעופה, בבתי קפה ובמקומות ציבוריים נוספים. ביפן ישנה רכבת שיש בה חיבור של נקודת גישה. בישראל העיר הראשונה שרושתה בנקודות חמות הייתה ירושלים (ב־20 באוקטובר 2004), ובעקבותיה רושתה גם תל אביב. באפריל 2005 מצויות בארץ על פי נתוני מפה 309 נקודות גישה.

[עריכה] תקנים

ערך מורחב – 802.11 IEEE

802.11a - תחום התדרים: 5GHz, קצב תעבורה: 54 מגה סיביות לשנייה
802.11b - תחום התדרים: 2.4GHz, קצב תעבורה: 11 מגה סיביות לשנייה
802.11g - תחום התדרים: 2.4GHz, קצב תעבורה: 54 מגה סיביות לשנייה
802.11n - תחום התדרים: 2.4GHz/5GHz, קצב תעבורה: עד 450 מגה סיביות לשנייה

ישנן הרחבות נוספות של תקן זה (כמו 802.11j) המיועדות לכסות מרחקים של עד 5 קילומטרים. כמו כן, יצרני ציוד רבים מוסיפים לציוד מתוצרתם יכולות שהן מעבר לתקן, כך שציוד מתוצרת אותו יצרן יכול לפעול בקצב כפול או במרחק רב יותר.

[עריכה] סיכונים בריאותיים

לפי הסוכנות הבריטית להגנת הבריאות (en:Health Protection Agency), אין הוכחות עקביות לנזק הנגרם מהשידורים החלשים של ציוד Wi-Fi. בקרב מדענים שוררת תמימות דעים באשר להיעדר הוכחות לנזק. עם זאת, בספטמבר 2007 הכריז משרד הסביבה הגרמני כי רצוי להקטין את החשיפה לקרינה מציוד Wi-Fi, ולבחור במידת האפשר בקישור מבוסס כבלים^[1]. עמדתו זו אינה נשענת על הוכחות, והיא בניגוד לאמות מידה בינלאומיות מקובלות בתחום הבטיחות.