נקודת גישה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
בתחום רשתות המחשבים, נקודת גישה (WAP או AP) היא המכשיר שיוצר את התקשורת האלחוטית בין המחשבים השונים כדי ליצור רשת אלחוטית. נקודת הגישה בדרך כלל מתחברת לרשת כבילה ויוצרת יכולת להעביר נתונים בין מכשירי כבילה ומכשירים אלחוטיים.
שירשור של מספר נקודות גישה יכולות ליצור רשת רחבה יותר שתאפשר נדידה (Roaming) של מכשירים אלחוטיים מבלי שהיה צורך בהחלפת הרשת שבא אנו נמצאים.
נקודת גישה אחת של ה-IEEE 802.11 יכולה בדרך כלל לתקשר עם 30 מכשירים הממוקמים ברדיוס של כ-100 מטר. למרות זאת טווח התקשורת יכול להיות תלוי מאוד במספר משתנים לדוגמה: אם הציוד ממוקם במבנה פתוח או במבנה סגור, אם הציוד ממוקם במקום גבוה או קרוב לרצפה, סוג האנטנה שיש לציוד, מזג האוויר באזור שבו הותקן הציוד, תדר הרדיו שבו הציוד משדר, כמו כן קירבה למכשירים חשמליים אחרים יכולה להשפיע על איכות האות בגלל שהם משדרים באותו טווח תדרים (דוגמה טיפוסית היא מכשירי טלפון אלחוטיים שעובדים בתדר של 2.4GHZ - קרוב לתדר המכשיר), וחשוב מכל מתח המוצא.
מעצבי רשתות יכולים להגדיל את טווח הקליטה של נקודות גישה על ידי שימוש במגדילי טווח (Repeaters) שבדרך כלל מגדיל את הטווח למקומות שבם האות היה הולך לאיבוד בצורה רגילה, בתנאים אופטימלים רשת אלחוטית יכולה לעבוד במרחק של קילומטרים.
כדי לגשת לנקודת גישה יש צורך בכרטיס רשת אלחוטי הנמצא בטווח התדרים המתאים ושתומך בתקן המתאים.
[עריכה] אבטחה
אחד הנושאים החשובים בנקודות גישה הוא הצורך באבטחה. נקודות גישה ישנות לא יכלו לרוב להבחין ולזהות אם למשתמש למסוים יש אישור גישה לרשת או לא. למרות שבעיה זו הטרידה את המתכננים כבר ברשתות מבוססות כבלים (בעבר היה ניתן למשתמשים בודדים אופציה לחבר את המחשבים באופן אקראי עם כבל רשת (RJ45) ולקבל גישה לרשת המקומית), אך חוסר באבטחה ממשית לא גרם לנזק משמעותי, בגלל שלארגונים היו אמצעי אבטחה פיזיים סבירים. למרות זאת העובדה שאותות רדיו נודדים מחוץ למבנים סגורים וגבולות הארגון גורמת לאמצעי ההגנה הפיזיים להיות בלתי רלוונטיים בפני גנבי רשתות (LAN Jacking).
כתגובה, הוקמו מספר שיטות אבטחה. אחת מהשיטות הפשוטות ביותר מאפשרות גישה רק לפי כתובת MAC מסוימת. אך מחשבי צד לקוח יכולים בצורה פשוטה לרמות כתובת MAC; עניין זה הוביל לצורך באמצעי אבטחה מתקדמים יותר.
נקודות גישה רבות כוללות הצפנת WEP למרות שהרבה מנתחי אבטחה טענו שהצפנת WEP חלשה. לשכת החקירות הפדרלית (FBI) הוכיחה את הטענה בכך שפרצה ב-3 דקות מערכת שמוגנת ב-WEP. ב-2005 הופיע סטנדרט הצפנה חדש לנקודות גישה וכרטיסי רשת והוא כולל בתוכו את ההצפנות WPA ו-WPA2 והציג שיפורים בתחום האבטחה.
כמו כן הוצגה גם מערכת חדשה לאימות נתונים (IEEE 802.1x), שהבטיחה להגביר את האבטחה גם ברשתות מבוססות כבלים וגם באלחוטיות. נקודות גישה המכילות את הטכנולוגיות האלה לרוב גם כוללות נתב מובנה ולכן הן נהפכות לשער (wireless gateway) בין המחשבים.
[עריכה] APN ברשתות סלולאריות
ניתן לדון בנושא זה גם בבואנו לחקור את נושא הגלישה בסלולאר בטכנולוגיית ה UMTS \ GPRS לדוגמה. כדי שהמכשיר יוכל לגשת לרשת חייבים להגדיר עבורו מספר נקודות גישה - האחת לגלישה בדור השלישי, והשנייה בדור השני במידה והמכשיר יהיה באזור ללא קליטה לדור השלישי. כל נקודת גישה שונה במהירות בה היא מאפשרת ללקוח לגלוש ברשת ומאפשרת שימושים שונים ברשת, המשתנים מחברה לחברה.
