משתמש:Etams/ארגז חול I
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
| המנון: אלוהים נצור את המלכה | |||||
 |
|||||
| עיר בירה | ג'ורג'טאון | ||||
| מעמד פוליטי | שטח חסות של סנט הלנה | ||||
| שפה רשמית | אנגלית | ||||
| מושל | מייקל היל | ||||
| שטח | 410 קמ"ר | ||||
| אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
1,100 22 אנשים לקמ"ר |
||||
| מטבע | לירה סנט הלנית, דולר אמריקאי | ||||
| אזור זמן | UTC +0 | ||||
| המנון | אלוהים נצור את המלכה | ||||
| סיומת אינטרנט | .ac | ||||
| קידומת חיוג בינלאומית | 247 | ||||
אֶסֶנְשֵן הוא אי במרכז אוקיינוס האטלנטי, ושטח חסות של סנט הלנה, טריטוריה בריטית הנמצאת 1,287 ק"מ דרום-מזרחה משם. פירוש שמו של האי בשפה האנגלית הוא "עלייה", שכן התגלה בחג העלייה, וביום זה, על פי המסורת הנוצרית, עלה ישו השמיימה.
לאי אין דגל או סמל; דגל הממלכה המאוחדת וסמלה נמצאים בשימוש במקום.
תוכן עניינים |
[עריכה] גאוגרפיה
שטחו של אסנשן 91 קמ"ר, והוא ממוקם בקו רוחב '56 7° דרום וקו אורך 22 14° מערב [1], כ-1,600 ק"מ מחופה של אפריקה (ליבריה), כ-2,000 ק"מ מחופה של דרום אמריקה (ברזיל), וכ-1,000 ק"מ מדרום לקו המשווה. ממזרח לאסנשן נמצא האי בווטסויין בירד, שם מקננות ציפורים רבות. זהו המקלט היחידי בשבילן מהחולדות, החתולים ובני האדם שהגיעו לאי מאירופה ומאפריקה.
[עריכה] טופוגרפיה
אסנשן הינו פסגה סלעית ממקור וולקני ברור - לא פחות מ-44 חרוטים רדומים זוהו, ורוב האי מכוסה בבזלת - שבסיסו ממערב לרכס האטלנטי. ההתפרצות הגעשית האחרונה התרחשה לפני 600 שנה, זמן קצר מאוד במונחים גאולוגים.
הנקודה הגבוהה ביותר באי היא הר גְרִין, 859 מטרים מעל פני הים. הקרקע מחוספסת, יבשה ושוממת, והצמחים היחידים על האי הם אלו שהביאו עמם בני האדם.
[עריכה] אקלים
האקלים באסנשן הוא סובטרופי, כשהטמפרטורה בחוף נעה בין 21° ל-30° מעלות צלזיוס, ובהר גרין 15° ל-26°. למרות קרבתו לקו המשווה, ישנו הפרש של 5° בין הקיץ לחורף. האקלים מעט קרירים יחסית לקו רוחבו של אסנשן, בזכות זרמי מים קרים המגיעים מדרום אפריקה. הרוחות הן דרום-מזרחיות ברובן. ישנם גשמים כל השנה, כשבינואר-אפריל הם נוטים להיות כבדים יותר.
[עריכה] חי וצומח
האי דל בפאונה ופלורה, ורוב הפרטים הם אלו שהביאו עמם בני-האדם. הצומח כולל חזרנים (במבוק) ואורנים בלבד - שניהם נטעו בידי בני אדם, ושניהם נמצאים רק על הר גרין, שנחשב היום לאחד מהיערות הנטועים המשגשגים ביותר בעולם. לפני בואם של בני האדם, לא היו צמחים על האי.
עולם החי לעומת זאת עשיר מעט יותר, והפאונה הטבעית כוללת בעיקר צבי-ים ירוקים, אך גם שחפיות כהות, שני זנים של לטאות, סרטני יבשה, ובים כרישים, טונה, ברקודות ועוד מספר זנים של דגים קטנים יותר. מלבד זאת, בני האדם הביאו עמם יונקים, כגון חולדות, חמורים, חתולים, כבשים ועכברים, ועופות כמו דרורים וקנריות.
[עריכה] היסטוריה
מגלה הארצות הפורטוגלי ז'ואו דה נובה גילה את האי ב-1501 בתאריך לא ידוע. הוא רק רשם את מיקומו של האי - אך לא נתן לו שם ואף לא הודיע על תגליתו. למעשה, האי "התגלה" פעם נוספת כעבור שנתיים, ב-1503, בידי נווט (אף הוא מפורטוגל) בשם אפונסו דה אלבורקרק. הוא ראה את האי בחג העלייה, על-פי לוח השנה הקתולי, וקרא לו על-כן "אִיזָ'ה דֶה אָשֶׁנְסַאו" (בפורטוגזית: Ilha de Ascensão).
היה שימוש מועט באי בשנים שבאו לאחר מכן; אדמתו יבשה ושוממת, ולא ניתן לעבדה. הוא נותר לא מיושב עד 1815. בשנה זו, הוגלה נפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת לשעבר, אל האי סנט הלנה, וליתר ביטחון, בנו הבריטים באסנשן מבצר ושיכנו שם חיילים. הם קראו לו "אסנשן" (Ascension), חג העלייה בלשונם.
מיקומו של האי, במרכזו של האוקיינוס השקט, הפך אותו לנקודת עצירה שימושית של ספינות. הצי המלכותי הבריטי הפך אותו לבסיסה של שייטת מערב אפריקה, יחידה שתפקידה לדכא סחר בעבדים בחופה המערבי של אפריקה. ב-1922, הוצא צו מלכותי ולפיו אסנשן יהיה שטח חסות של סנט הלנה.
במלחמת העולם השנייה, ארצות הברית בנתה בסיס אווירי בשם "ויידאווייק" (באנגלית: Wideawake, "ער לחלוטין", על-שם מושבה סמוכה של שחפיות כהות, שנוהגות לצווח בעצמה רבה מוקדם מאוד בבוקר, ומעירות אנשים). הוא שימש כנקודת חנייה למטוסים החוצים את האוקיינוס האלנטי בדרכם למערכות באפריקה ובאירופה. בסוף המלחמה הופסק השימוש בבסיס.
בזמן מלחמה הקרה הבסיס נכנס לפעילות מחדש. הוא הורחב ושוכלל, על-מנת שיאפשר למטוסים גדולים לנחות בו. הוא המשיך לשמש מטוסים צבאיים גם במלחמת פוקלנד, כבסיס מבצעים וכמקום בטוח ממנו יכלו הבריטים לשלוח את מטוסיהם לשדה הקרב. כיום הוא גם מסלול נחיתת חירום של מעבורת החלל. כמו כן, הוקמה סמוך לבסיס תחנת שידור של ה-BBC לדרום אמריקה ולאפריקה.
[עריכה] ממשל
הרשות המבצעת היא מלכת בריטניה, והיא מיוצגת בידי מושל סנט הלנה, היושב בג'יימסטאון, הלא היא בירתה. את המושל מייצג מנהל (Administrator) היושב בג'ורג'טאון. כמו כן, למנהל יש גוף מייעץ, בשם מועצת האי (Island Council). לאי יש חוקים נפרדים מאלה שבסנט הלנה ובממלכה המאוחדת, אך עם זאת, חלקם מבוססים עליהם.
[עריכה] כלכלה
[עריכה] כלכלת אסנשן בעבר
בעבר הייתה לאי חשיבות כלכלית מועטת. אין באי מחצבים טבעיים, ובעבר לא היה בו צומח כלל. אדמתו היבשה אינה מאפשרת חקלאות. ספינות שעברו מפעם לפעם סמוך לו, עגנו בו רק לשם מילוי אספקת המזון, שכן אסנשן עתיר בבשר טרי. ציפורים רבות מקננות בו כל השנה, נקבות גדולות של צבי ים ירוקים עולים על החוף פעם בשנה להטיל את ביציהן, והפורטוגלים אף הביאו לאי עזים, כמקור מזון לימאים עתידיים.
[עריכה] כלכלת אסנשן היום
כיום, החשיבות הפיננסית של הבשר באי מתבטאת רק בדיג, שכן מנהלת האי אוסרת על ציד ציפורים וצבי ים. הייצוא היחידי של אסנשן הוא בולי דואר, שהונפקו לראשונה ב-1922. חברות תקשורת רבות, ביניהן ה-BBC הבריטית, הקימו תחנות שידור על האי, בשל מיקומו האסטרטגי במרכזו של האוקיינוס האטלנטי.
עד לאחרונה, לא הייתה תיירות על האי - חוסר הגישה אל האי, העדר מקומות אירוח והאישורים המיוחדים שיש להשיג מנעו מתיירים לבקר בו. אך לאחרונה, חיל האוויר המלכותי הסכים לארגן טיסות מסחריות, ומספר צימרים נפתחו בהר גרין. כל האורחים עדיין צריכים אישור בכתב מהמנהל.
[עריכה] דמוגרפיה
על-פי מפקד שנערך ב-2005, חיים באסנשן 1,100 בני-אדם, והצפיפות האוכלוסין הממוצעת באי היא 22 איש לקילומטר. גודל האוכלוסייה וצפיפות האוכלוסין מעולם לא הושוו ביחס למדינות אחרות, אך אילו כן היה נעשה כך, היה אסנשן במקום ה-227 בעולם בגודל האוכלוסייה אך 182 בצפיפות האוכלוסין, כלומר יותר מברזיל (הגדולה ממנו פי 20,000 ומאוכלסת פי 170,000, נכון ל-2005).
באי מעולם לא היו ילידים. חיילים בריטים ואמריקאים, ועובדים מסנט הלנה ומבריטניה מהווים את רובה הגדול של האוכלוסייה. כמו כן, גרים באסנשן עובדים ממשלתיים בריטים, כגון המנהל עצמו. 13% מהאוכלוסייה הם חיילים אמריקאים, ו-87% הנותרים הם אזרחים וחיילים בריטים.
באסנשן חמישה יישובים: ג'ורג'טאון, עיר הבירה (560 תושבים); כפר טו בווטס (120 תושבים); גבעת טרבלר, שהוא בסיס חיל האוויר המלכותי (200 אנשי צוות), גבעת קט, שהוא בסיס חיל האוויר האמריקני (150 חיילים ואנשי צוות); והרזידנסי (כולל רד ליון והקוטג'ים על הר גרין, כ-70 תושבים).
[עריכה] גלרייה
 משרד ממשלת אסנשן בג'ורג'טאון |
 מלון אובסידיאן, היחידי באסנשן, ג'ורג'טאון |
 תחנת המשטרה היחידה באסנשן, ג'ורג'טאון |
 אסנשן בתצלום אווירי מכיוון מזרח |
 תצלום אווירי של האי בווטסויין |
 תצלום אווירי של ג'ורג'טאון |
 בול דואר משנת 1937 |
 מעטפה משנת 1957 |
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- בוב מקווין, Whittles Publishing ,Island Base: Ascension Island in the Falklands War, על תפקיד המפתח של אסנשן במלחמת פוקלנד.
- סרג'יו גיונה, Thomas Dunne Books ,Turtle Island: A Journey to the World's Most Remote Island, על מסע החקר של סרג'יו גיונה, מהאגודה הלאומית למחקר בפיזה, איטליה, על צבי-ים ירוקים באסנשן.
- פיליפ ומירטל אשמול, Anthony Nelson ,St Helena and Ascension Island: a Natural History, על הביולוגיה, אקולוגיה וגאולוגיה באסנשן.
