קנרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קנרית
מצב שימור
מצב שימור: אין חשש (LC)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
משפחה:	פרושיים
סוג:	Serinus
מין:	קנרית
שם מדעי
Serinus canarius

קנרית (שם מדעי: Serinus canarius; מקובל גם הכתיב כנרית), מין ציפור שיר קטנת גוף ממשפחת הפרושיים הידועה בעיקר בזכות קולה המסולסל הנעים לאוזן; כיום מוחזקת כחית מחמד בידי אנשים רבים בשל קלות גידולה - היא אינה נזקקת ליותר מכלוב תעופה פשוט, זרעונים ומים.

בטבע, נפוצה הקנרית באיים הקנריים (ומכאן שמה) האיים האזוריים ובאיי מדירה בלבד; אך היא בויתה בידי האדם בתחילת המאה ה-15 בידי מלחים ספרדים שהביאו אותם מאזור גידולה ליבשת אירופה, ומשם לשאר העולם. בית הגידול של הקנרית הם אזורים פתוחים למחצה, כדוגמת פרדסים, שם היא בונה את קנה על העצים או השיחים.

ישנם מספר הבדלים בין הקנרית המבויתת לזו החיה בטבע; הבדלים אלו נובעים מעירבוב של הקנרית עם מינים שונים של ציפורים אשר בוצע על ידי המגדלים להשגת שירה טובה יותר או צבע אחר וגם מתנאי המחיה השונים. בין ההבדלים ניתן למנות את צבע הציפור - ירקרק לימוני בטבע ואילו מגוון רחב של הצבעים בשבי, את ממדי גופה - 12.5 עד 14סנטימטרים בטבע לעומת מעט יותר בשבי, וכן אורך חייה - בשבי אורך חייה של הקנרית ארוך מזה שבטבע. בטבע, ניזונה הקנרית בעיקר מזרעים קטנים ופרות טריים ומעט מחרקים כדוגמת תולעים, ואילו בשבי ניתן להאכילה בתערובת מזון לציפורים או בגרגירי מספוא כגון ניגר וחפורית בוריאה.

תוכן עניינים 1 קנרית מבויתת 2 החזקה 3 רבייה 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] קנרית מבויתת

לקנרית מספר גזעים - קנרית שרה , קנרית צבעונית וקנרית מקושטת ומספר רב (יותר מ-120) של תתי מינים שפותחו בידי האדם, ובהם ניתן למנות את ה קנרית גלוסטר, קנרית אצילית סקוטית, בונדוק (הכלאה בין חוחית לקנרית), ועוד. זכר קנרית, דהיינו קנר, שר במשך כל השנה חוץ מתקופת ההשרה אשר נמשכת בדרך כלל חודש בתחילת סתיו. נקבה לא שרה, אבל ישנן נקבות ששורקות שירים מאוד קצרים. מכל ציפורי השיר המבויתיים קנרית הינה בעלת כושר ביטוי קולי הטוב ביותר, עוצמה חזקה וגוון רב. יותר מזה - קנרית הינה בעלת כושר חקיינות מצוין, היא יודעת לחקות קולות של ציפורים אחרות וגם מנגנות מסובכות ואפילו קול של בני אדם. אורך החיים של קנריות נע בין 12 ל16 שנים, הזכר שר בדרך כלל עד גיל 11-13.

[עריכה] החזקה

לאורך שנים רבות של גידול סלקטיבי התפתח סגנון החיים של הקנריות . הזכר מרגיש מצוין בהיותו לבד בכלוב, במקרה זה הוא שר הכי טוב וגם אז הוא "מתפקד" ואילו הנקבה לא יכולה לשבת לבד בכלוב כל החיים, זה יכול לגרום לה לתקופות של דכאונות ואקטיביות מוגברת עקב שינויים הורמונליים ובסוף למחלות קשות. החזקת קנריות בזוגות במשך כל השנה גם כן לא מומלצת. רק בעונת הרבייה אשר בדרך כלל מתחילה בסוף פברואר-מרץ ונגמרת בספטמבר-אוקטובר מומלץ להחזיק את הציפורים בזוגות. ממדי הכלוב:

- עבור זכר שר - 40*70*80 ס"מ

- עבור זכר ונקבה במהלך עונת הרבייה - 70*25*80 ס"מ, זהו כלוב רבייה בו ישנה מחיצה פנימית הניתנת להוצאה הממוקמת באמצע הכלוב.

- עבור ציפורים המוחזקות יחד למטרה כלשהי - 50*50*30 ס"מ

- עבור נקבות וציפורים צעירות המוזקות ביחד מעבר לעונת הרבייה - כלוב גדול 100-130 ס"מ

- עבור זכר המוחזק במהלך "לימוד השירה" אשר מתבצע מספר חודשים הראשוניים של חייו - כלוב בגודל 60*50*40 ס"מ

קנרית רגישה לרוח פרצים ולכן לא כדאי למקם את הכלוב במקומות בהם יש רוח, לא כדאי למקם את הכלוב במטבח בגלל נידוף חומרים הרעילים לציפור. החלפת נייר או חול בתחתית הכלוב כדאי לעשות פעם ביומיים שלושה. האכלה והחלפת מים מתבצעת כל בוקר. מינון לציפור בריאה - כפית קטנה אחת של תערובת הזרעים ליום . מומלץ מאוד לתת לציפור תערובת של וויטמינים ומינירלים אשר נמכרת ברוב חנויות חיות המחמד, המינון מצוין בדרך כלל על גבי המעתפת. כדאי למקם אמבטיה מיוחדת בפתח הדלת ולהחליף כל יום את המים.

[עריכה] רבייה

למען השגת צאצאים בריאים וכדי לא לפגוע בבריאות ואיכות השירה של ההורים כדאי להתחיל את עונת הרבייה בתחילת מרץ, לפני כן הציפורים מוחזקות בנפרד. בהתחלה נותנים לזוג הציפורים לראות אחד את השני, אך לא מאפשרים זיווג. כאן מאוד עוזר כלוב הרבייה בעל מחיצה. כאשר רואים שהנקבה מתכופפת אל המוט בזמן שירת הזכר, מנסה להוציא חתיכות מנייר המחצלת והזכר מאכיל את הנקבה, שר בעוצמה ולא מראה סימני האגרסייה (כנפיים פתוחות, מקור פתיח, קפיצות מהירות) - מוציאים את המחיצה או מעבירים אחד מהציפורים אל השני. בזמן זה בכלוב כבר צריך להיות קן וחומר הבנייה (ניתן לקנות ברוב החנויות). הזכר מתחיל לרדוף אחרי הנקבה עם שירה עוצמתית והיא לפעמים מבקשת ממנו שיאכיל אותה. מספר פעמים ביום מתבצע הזיווג. לאחר 7-10 ימים בקן מופיעה ביצה הראשונה. קנרית מטילה כל יום ויכולה להטיל 3-6 ביצים בצבע תכלת. לפעמים משתמשים בביצים מלאכותיות: מוציאים ביצים שהוטלו ושומרים אותן כמה ימים בטמפרטורת החדר ואז מוסיפים בות אחת את ביצים האמתיות למען שהגוזלים יצאו מהביצים באותו היום ויהייו חזקים באותה מידה. הבקעה מתבצעת במשך 13-14 ימים. יומיים לפני שהגוזלים יופיעו כדאי להרטיב את הביצים במים חמים אם הנקבה לא התרחצה באותו היום. במהלך גידול הגוזלים הנקבה (לפעמים גם זכר) מאכילה אותם באוכל שהיא אכלה והספיקה להעכיל בצורה ניכרת, בגוף הגוזלים בשבועיים הראשונים של חייהם לא מופקים אנזימי מערכת העיכול משלהם. בזמן זה כדאי לתת ביצים טריות פעם ביום במינון של חצי כפית. ביום ה-19 הגוזלים עוזבים את הקן וביום ה-22-24 הם מסוגלים לזון בצורה עצמאית. אז מפרידים אותם מההורים. לנקבה נותנים שבועיים של מנוחה ואז מתחילים סבב חדש. בעונת הרבייה נקבה מסוגלת להטיל 3-4 פעמים. בבוא הסתיו היום נהייה קצר יותר והלילה ארוך יותר, הטמפרטורה יורדת - זה סימן שהציפור מרגישה כזמן להתחיל תקופת ההשרה ולסיים עונת הרבייה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קנרית

אתרים ישראליים:

• פורום על הקנריות "קנרים בלב"

• הסברים למתחילים

• המידע הנחוץ כדי להצליח היטב בגידול כנרים

אתרים מכל העולם:

• קנרית אמריקאית שרה

• אתר פרטי של מרווין וואלטון

• אתר ברוסית "מועדון אוהבי קנריות במוסקבה"