משתמש:Daniel Ventura/Maachazim

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ערך זה עוסק בהתנחלויות בלתי מוכרות. אם התכוונתם למשלט במלחמת העצמאות, ראו מאחז (משלט).

מאחז היא נקודת התיישבות ישראלית שהוקמה בשטחי יהודה ושומרון (ובעבר גם ברצועת עזה) בלא היתר מהרשויות המוסמכות. ברוב המקרים נקודה כזאת מוכרת על ידי המדינה באופן חלקי - היא אינה מוכרת כיישוב, אולם בפועל רשויות המדינה מספקות לה שירותים.

מאז הפסקת עבודתה של ועדת השרים לענייני התיישבות, עם תום כהונתה של ממשלת שמיר ב־1992, לא אושרה הקמת אף התנחלות חדשה. אולם מנהיגי המתנחלים הקימו נקודות התיישבות חדשות בסמוך להתנחלויות ותיקות ובנקודות אסטרטגיות, במיוחד באזורים בהם נערכו פיגועים. לעתים קרובות סייעה הממשלה ואף יזמה בעקיפין הקמתם של נקודות התיישבות אלה. למרות סיוע עקיף זה, כל ההתיישבויות החדשות מוגדרות כ"בלתי-מורשות" או "בלתי-חוקיות", כיוון שלא קיבלו את כל ההיתרים הנדרשים מהרשויות המוסמכות.

בין המאחזים יש כאלה שנבנו כשכונות של התנחלויות קיימות, כלומר בתוך קו-המתאר שהוגדר ליישוב, אם כי תוך התעלמות מהצורך בהיתר מהרשויות (בדרך כלל מהמנהל האזרחי). כך למשל, המאחז מעלה רחבעם נמצא בתוך קו המתאר של היישוב נוקדים, ואילו היה נבנה בהיתר היה נחשב כשכונה של נוקדים. מאחזים אחדים נבנו תוך התעלמות מבעלות של תושבים פלסטינים על הקרקע (אם כי ישנם מאחזים שנבנו על אדמות בבעלות יהודית או על אדמות מדינה) בנוסף להיעדר היתר מהרשויות, ולפיכך גם לוּ היה ניתן היתר לבנייתם, סביר שהיו מתעוררות בעיות חוקיות אחרות.

זריקת עידוד להקמת המאחזים נתן אריאל שרון באביב 1999, כאשר קרא למתנחלים "לרוץ ולתפוס את הגבעות" ^[1].

ביולי 2004 הורה ראש הממשלה אריאל שרון לעורכת הדין טליה ששון מפרקליטות המדינה להגיש לו חוות דעת בנושא "המאחזים הבלתי מורשים באזורי יהודה שומרון ועזה". טליה ששון התבקשה לבדוק את מספר המאחזים, גודלם, מועדי הקמתם ופעולת רשויות המדינה בתהליך הקמתם^[2]. ששון ציינה שבעשר השנים שקדמו להגשת הדו"ח הוקמו 120 מאחזים בלא היתר. הדו"ח היה ביקורתי מאוד, והראה שעל-אף שרשויות המדינה לא אישרו כחוק את הקמת המאחזים, ולכאורה לא היו מעוניינות בהקמתם, בפועל כל הרשויות מספקות שירותים למאחזים ודואגות לתחזוקתם. בדו"ח נכתב גם כי היועצים המשפטיים לממשלה אליקים רובינשטיין ומני מזוז הורו לחדול מהעברת תקציבים למאחזים בשל היותם בלתי-חוקיים, אולם כל הרשויות הרלוונטיות התעלמו מהוראתם.

תוכן עניינים 1 הסכם מאחזים 2 גב ההר 2.1 אלון מורה 2.1.1 חוות סקלי 2.1.2 קישורים חיצוניים 2.2 יצהר 2.2.1 גבעות עולם 2.3 הר ברכה 2.3.1 מצפה יוסף 3 מערב השומרון 3.1 קדומים 3.1.1 חוות גלעד 3.1.1.1 קישורים חיצוניים 3.2 קרני שומרון 3.2.1 רמת גלעד 3.3 מעלה שומרון 3.3.1 אל מתן 3.4 יקיר 3.4.1 חוות יאיר 3.4.1.1 קישורים חיצוניים 3.5 רחלים 3.5.1 נופי נחמיה 3.6 אלקנה 3.6.1 מגן דן 4 בנימין 4.1 כפר אדומים 4.1.1 מצפה חגית 4.2 מעלה מכמש 4.2.1 מצפה דני 4.2.2 נווה ארז 4.3 כוכב יעקב 4.3.1 מגרון 4.4 כוכב השחר 4.4.1 מעוז אסתר 4.4.2 מעלה שלמה 4.4.3 מצפה כרמים 4.5 בית אל 4.5.1 גבעת אסף 4.6 טלמון 4.6.1 חרשה 4.6.1.1 קישורים חיצוניים 4.7 עפרה 4.7.1 עמונה 4.7.2 גינות אריה 4.8 שילה 4.8.1 אחיה 4.8.1.1 שמן אחיה 4.8.1.2 קישורים חיצוניים 4.8.2 אש קודש 4.8.3 קידה 4.8.3.1 קישורים חיצוניים 4.8.4 גבעת הראל 4.8.5 ישוב הדעת 4.8.5.1 מרכז ההתחדשות 4.8.5.2 קישורים חיצוניים 4.8.6 עדי עד 5 גוש עציון 5.1 מיצד 5.1.1 פני קדם 5.2 מעלה עמוס 5.2.1 איבי הנחל 5.3 נוה דניאל 5.3.1 שדה בועז 5.4 כפר אלדד 5.4.1 מעלה רחבעם 6 דרום הרי חברון 6.1 סוסיא 6.1.1 מצפה יאיר 6.2 בית יתיר 6.2.1 נוף הנשר 7 מאחזים שהפכו ליישובים חוקיים 8 מאחזים שפורקו 9 לקריאה נוספת 10 קישורים חיצוניים 11 הערות שוליים

[עריכה] הסכם מאחזים

לעתים מעדיפה ממשלת ישראל לפנות מאחזים תוך הידברות עם ראשי המתנחלים (לרוב מועצת יש"ע) וכך להבטיח שלא תהיה התנגדות במהלך הפינוי (כדוגמת ההתנגדות בפינוי עמונה), ולכן חותמת איתם על הסכמים לפיהם יפונו בהסכמה מספר מאחזים, אך יינתן אישור חוקי למאחזים אחרים. בשנת 2001 חתם ראש ממשלת ישראל אהוד ברק על "הסכם המאחזים" על פיו הורדו מספר מאחזים, בהם "חוות מעון" בהר חברון, בתמורה לאישור מאחזים, למשל "הנקודה".

להלן הרשימה של המאחזים הבלתי מורשים, מהצפון לדרום, תוך ציון שיוכם לאזור בה הם נמצאים ולישוב האם, ממנו הם מקבלים את השירותים המינהליים.

[עריכה] גב ההר

[עריכה] אלון מורה

[עריכה] חוות סקלי

החווה הוקמה על ידי יצחק סקלי כ-4 ק"מ מזרחית מאלון מורה על רכס הר כביר בגובה 792 מטר מעל פני הים. במאחז גרות מספר משפחות בבתי עץ, אבן ומבנים ניידים. במקום בית כנסת קטן. תושבי המאחז מתפרנסים גם ממטעי הזיתים ומתוצרת החלב מעדר הכבשים שברשותם. לפי דו"ח ששון המאחז הוא על אדמות מדינה אך גם על אדמות פרטיות.

בשנת 2003 הותקף המאחז על ידי מחבלים אשר נהדפו ונהרגו באש תושביו.

החווה של סקלי הוקמה על הקצה המזרחי של הרכס, שעליו יושבת אלון מורה, כחלק מניסיון ליצור הרצף שליטה על הרכס כולו. נדב שרגאי, עיתונאי הארץ כותב כי הרצף היה אמור לאפשר חיבור של אלון מורה אל בקעת הירדן, ולכלול את היישוב במפת הקבע. מאחז דומה הוקם במהלך שנת 2002, כחלק מאותה תפיסה, ליד הכביש העוקף המחבר את אלון מורה עם היישוב איתמר, אך הוא פורק עוד בטרם אוכלס.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוות סקלי

[עריכה] יצהר

[עריכה] גבעות עולם

"גבעות עולם" שוכנת כ- 4.5 קילומטרים מדרום מזרח ליישוב איתמר ובה לול להפקת ביצים אורגניות ודיר ומחלבה לייצור גבינות אורגניות. אדמות החווה גובלות בישוב הערבי יאנון.

החווה הוקמה על ידי אברי רן ב1998. מיום הקמתה הצטרפו אליה בני נוער ומבוגרים שנסחפו אחר אישיותו של רן. הוא עצמו תיאר זאת: "לאט לאט התחילה להתגבש סביבי קבוצה של צעירים, נערים שלא מצאו מקומם. הייתי צריך לחיות עם הקיא והקריז של חלק מהם, לחתום בבית משוגעים שאני אחראי להם. הכל בהסכמת הוריהם".

המקום מהווה גם מוקד משיכה לבעלי משפחות ולאחרים הרואים בהתיישבות במקום דרך חיים. בניו ובנותיו גם הם מתגוררים במקום עם בני משפחותיהם.

[עריכה] הר ברכה

[עריכה] מצפה יוסף

המאחז מצפה יוסף נמצא בפסגת הר גריזים (צפונית מזרחית להתנחלות הר ברכה), בנקודה הצופה על העיר שכם וקבר יוסף ומכאן שמו.

המאחז הוקם ב2002 בידי הרב גולן במטרה לסמל את הרצון לחזור לקבר יוסף. במקום שני קראוונים ונעשים עבודות לבניית מקווה טהרה.

[עריכה] מערב השומרון

[עריכה] קדומים

[עריכה] חוות גלעד

חוות גלעד הוקמה בשנת 2002 כתגובה על רצח גלעד זר, שהיה קצין הביטחון של המועצה האזורית שומרון. החווה מרוחקת 500 מטר מצומת גי'ת, המקום בו נרצח גלעד זר. היא ממוקמת על "דרך גלעד" בין יצהר לצומת ג'ית שליד קדומים. היישוב נמצא על קרקע פרטים של משה זר, תושב קרני שומרון. ועדת ערר ממשלתית החליטה לרשום את הקרקע על שם חברת "הר וגיא" (חברה בבעלות משה זר) אך הרישום טרם הושלם. המאחז פונה פעמיים, הפינוי היה אלים במיוחד והיו לכך תגובות ערות בציבור.

היישוב מונה כיום, 2007, 11 משפחות עם 20 ילדים. מצויה בו ישיבה חסידית בשם "שירו למלך" בראשות הרב נתן כהן. הישיבה מונה 20 בחורים צעירים מכל רחבי הארץ ומספר אברכים המתגוררים עם משפחותיהם במאחז.

חקלאי היישוב חורשים וזורעים חיטה, מגדלים מטעי זיתים ומייצרים שמן זית.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוות גלעד

• אתר חוות גלעד
• עשרות פצועים בעימותים קשים בחוות גלעד
• צילום אוויר של המאחז - אתר "שלום עכשיו"

[עריכה] קרני שומרון

[עריכה] רמת גלעד

רמת-גלעד הינו מאחז הנמצא מזרחית לנווה מנחם שבקרני שומרון ונמצא בשטח מועצה מקומית קרני שומרון. הקרקע עליה המאחז עומד שייכת למשה זר. ברמת גלעד מתגוררת כשבע משפחות. על הקרוואנים ובית הכנסת הנמצאים במקום הוצא צו הריסה.

רמת-גלעד, כמו גם חוות גלעד וכביש גלעד נקרא על שם גלעד זר, קב"ט שומרון, שנרצח על ידי מחבלים.

[עריכה] מעלה שומרון

[עריכה] אל מתן

אל מתן הוא מאחז הנמצא בתוך השטח הרשמי של מעלה שומרון, כקילומטר דרומה מגבעת "לבונה". שם המאחז נגזר משם יישוב מתקופת השבטים הישראלית, שכנראה מהווה את הבסיס לשמו של כפר מזרחית לו - "אימתין". אל מתן הוקמה בשנת 2000 על ידי קבוצת צעירים דתיים מישובי האזור - מעלה שומרון וקרני שומרון המאחז נמצא על צוק מעל אפיקו של נחל קנה, וניתן לראות ממנו את גוש דן ואת מגדליה של תל אביב.

לטענת אנשי שלום עכשיו הקצה הדרומי של המאחז פוגע בשמורת הטבע נחל קנה [1].

[עריכה] יקיר

[עריכה] חוות יאיר

חוות יאיר הוא מאחז סמוך להתנחלויות נופים ויקיר. המאחז עלה לראשונה על הקרקע בשנת 1999, פונה, ועלה שנית בפברואר 2001. המאחז משקיף על אפיק של נחל קנה הקרוי "ואדי אל-מג'ור".

במאחז גרות כעשרים משפחות. במקום כ-6 מבני קבע ו-25 קרוואנים, בית כנסת ו"חי בר" קטן.

תושבי המאחז טוענים כי הוא נמצא על קרקע מדינה בתוך "הקו הכחול" (תחום התכנון) של ההתנחלות השכנה נופים. לפי הדו"ח שנערך על ידי טליה ששון חלק מהמאחז נמצא על קרקעות פרטיות של פלסטינים^[3].

לפי האתר של "שלום עכשיו":

• המאחז הוקם באפריל 2001.
• הקרקע למאחז הוקצתה על ידי ההסתדרות הציונית העולמית עד 2007.
• במאחז 60 נפשות ב-24 יחידות דיור, מהם 5 בתי קבע.
• קיים בית כנסת נייד וגן משחקים.
• משרד השיכון השקיע במאחז מיליון ש"ח.
• למאחז אין חיבור לרשת החשמל.

חוות יאיר נקראת על שמם של שני יאירים: אברהם שטרן ("יאיר"), מנהיג לח"י, ויאיר בן מנשה המוזכר בספר דברים.

	ויתר הגלעד וכל-הבשן ממלכת עוג--נתתי לחצי שבט המנשה: כל חבל הארגוב לכל-הבשן ההוא ייקרא ארץ רפאים. יאיר בן-מנשה, לקח את-כל-חבל ארגוב, עד-גבול הגשורי והמעכתי; ויקרא אותם על-שמו את-הבשן חוות יאיר עד היום הזה. טו ולמכיר נתתי את-הגלעד.
-- דברים, ג', י"ג

.

בספר דברים כתוב: "נתתי" - לבני מכיר...ו-'לראובני ולגדי -"נתתי"... ועל יאיר בן מנשה, נכתב שהוא לקח את כל חבל ארגוב וקרא אותם על שמו, חוות יאיר שבבשן.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוות יאיר

[עריכה] רחלים

[עריכה] נופי נחמיה

נופי נחמיה הינו מאחז באזור השומרון ליד ההתנחלות רחלים השייך למועצה אזורית שומרון. היישוב נקרא על שמו של נחמיה בן יהודה, בעליה של חברת מנופים שסייע רבות בהקמת יישובים ברחבי יהודה ושומרון.

היישוב הוקם בשנת 2002 אך פונה ויושב שנית במהלך שנת 2003, כיום מתגוררות במקום 21 משפחות ורווק אחד. במקום פועל בית כנסת ופינת חי פעילה.

[עריכה] אלקנה

[עריכה] מגן דן

מגן דן הוא מאחז בן כ-20 משפחות בסמוך לאלקנה. המאחז הוקם במאי 1999. במאחז 26 מבנים ארעיים (קראוונים) ומבנה קבע אחד המשמש לבית כנסת. בצמידות למאחז יושבת פלוגה של צה"ל.

[עריכה] בנימין

[עריכה] כפר אדומים

[עריכה] מצפה חגית

מצפה חגית הינו מאחז בדרום-מזרח השומרון בצפון גוש אדומים השייך למועצה אזורית מטה בנימין.

היישוב הוקם בשנת 2001 על ידי משפחה מכפר אדומים אשר אליה הצטרפו עוד משפחות עם הזמן.

היישוב נקרא על שמה של חגית זביצקי מכפר אדומים שנרצחה בשנת 1997 בנחל פרת ליד היישוב כפר אדומים עם חברתה ליאת קסטיאל.

ישובים לאורך גדת נחל פרת
הגדה הדרומית - עלמון | נופי פרת | כפר אדומים | אלון | מצפה יריחו
הגדה הצפונית - מצפה חגית

[עריכה] מעלה מכמש

[עריכה] מצפה דני

מצפה דני הינו מאחז באזור מזרח הרי בנימין ליד ההתנחלות מעלה מכמש השייכת למועצה אזורית מטה בנימין.

היישוב הוקם בשנת 1998 על ידי אנשי מעלה מכמש מיד לאחר חתימת הסכם וואי ונקרא על שמו של דני פריי שנרצח בביתו בחדירת מחבל למעלה מכמש בשנת 1995. מצפה דני כיום שואף לעצמאות ניהולית ומונה כ - 25 משפחות וכ 40 ילדים.

[עריכה] נווה ארז

נווה ארז או מצפה ארז הינו מאחז באזור מזרח הרי בנימין ליד ההתנחלות מעלה מכמש השייך למועצה אזורית מטה בנימין.

היישוב הוקם בשנת 1999 ופונה מספר פעמים והוקם סופית בשנת 2001. יש במאחז 15 מבנים. במקום מתגוררות 8 משפחות.

שמו של היישוב הוא על שמו של תא"ל ארז גרשטיין שהיה המפקד של אחד המקימים ונפל בלבנון.

[עריכה] כוכב יעקב

[עריכה] מגרון

מגרון הינו מאחז מצפון לירושלים השייך למועצה אזורית מטה בנימין. הוא הוקם בשנת 1999 על גבעה נישאה כשני ק"מ מצפון לאזור התעשייה 'שער בנימין' וכחצי ק"מ ממערב לכביש 60 היישוב זכה בראשית דרכו לתמיכה של משרדי ממשלה שונים. השמירה על היישוב מתבצעת בחלקה ידי תושבים, ובחלקה האחר על ידי חיילי צה"ל.

שמו של היישוב לקוח משמו של יישוב עברי מתקופת המקרא, המוזכר בין היתר במסע החורבן של סנחריב: "בא על עית, עבר במגרון, למכמש יפקיד כליו" (ספר ישעיהו י' כח). ^[4] במקום נמצא בור מים עתיק.

משרד הבינוי והשיכון הכין עבור היישוב תוכנית בניין עיר ל-500 בתים בישוב קבע של מגרון. המדינה מימנה את התשתיות והמבנים. המנהל האזרחי, אשר תפקידו הוא לנהל את הפעולות הלא-צבאיות של השלטון הישראלי ביהודה ושומרון, אישר וסייע בפריצת כביש הגישה לישוב מתחנת הדלק ב"מעבר מכמש".

לדברי מזכירות היישוב, בנימין בן אליעזר בתפקידו בממשלת ישראל הורה להשלים את הליכי הזכויות בקרקע ולקדם את תוכנית בנין ערים שהכין משרד הבינוי והשיכון. הוא החליט להכליל את היישוב מגרון בתחום השיפוט של היישוב הסמוך כוכב יעקב.

בספטמבר 2006 הגישה תנועת שלום עכשיו עתירה לבג"ץ נגד מדינת ישראל והיישוב מגרון בטענה כי היישוב הוקם על קרקעות פרטיות של פלסטינים ולכן יש לפנותו. בתשובה לבג"ץ הודיעה המדינה כי עד לחודש אוגוסט תפנה את היישוב . ערוץ שבע מסר כי ככל הנראה המדינה החליטה להקדים את המהלך בכחצי שנה : "במשרד הביטחון נערכים לעקור את היישוב מיגרון שבחבל בנימין "בקרוב מאוד" ^[5]

היישוב מונה היום (מרץ 2008) 45 משפחות ולהן 110 ילדים. שתי משפחות גרות כבר במבנה קבע. ביישוב בית כנסת, מעון , גן ילדים וספריה

[עריכה] כוכב השחר

[עריכה] מעוז אסתר

מעוז אסתר הינו מאחז הממוקם צפונית לישוב כוכב השחר. המאחז הוקם בחנוכה תשס"ו, ע"י תושבי כוכב השחר. לאחר זמן לא רב נעזב המקום, ולאחר שנתיים - בחנוכה תשס"ח, הוקם המאחז בשנית.

ההתנחלות נקראת על שם אסתר גאליה, תושבת כוכב השחר, שנרצחה בשנת תשס"ג בצומת רימונים. לאחרונה נחנך במקום בית הכנסת "שירת יונדב", ע"ש יונדב הירשפלד, שנרצח בישיבת מרכז הרב בר"ח אדר ב' תשס"ח. במקום מתגוררת כיום משפחה אחת, ומספר רווקים.

[עריכה] מעלה שלמה

מעלה שלמה הינו מאחז הממוקם דרומית לישוב כוכב השחר. המאחז נמצא במקום בו היה המאחז מצפה כרמים שהועתק לצד המזרחי של היישוב.

היישוב נקרא על שם שלמה אלבה, חקלאי שהתגורר בישוב כוכב השחר מאז גורש מביתו שבעיר ימית בחבל סיני. שלמה נטע כרם על-פי דינים מיוחדים המפורטים בתלמוד בבלי מסכת מנחות, על מנת שיוכל להקריב משם יין לבית המקדש. כיום מתגוררות במקום 11 משפחות.

[עריכה] מצפה כרמים

מצפה כרמים הינו מאחז בדרום-מזרח השומרון ליד ההתנחלות כוכב השחר השייך למועצה אזורית מטה בנימין.

היישוב הוקם בשנת 1999 על ידי תושבים מכוכב השחר, וכיום מתגוררות במקום 28 משפחות. בתחילה המאחז היה מדרום לכוכב השחר - במקום בו ממוקם כיום מעלה שלמה, אולם בהוראת הממשלה לעזוב את המקום - העתיקו התושבים את מקומם למקומם הנוכחי.

המאחז ממוקם ליד ההתנחלות כוכב השחר והוא נמצא בתחומה, אך מתנהל כישוב עצמאי.

[עריכה] בית אל

[עריכה] גבעת אסף

גבעת אסף הוא מאחז היושב על כביש 60 הידוע גם כ"דרך האבות" המוביל מירושלים לשכם, על הצומת עם הכביש המוביל לבית אל. גבעת אסף הוקמה לאחר רצח אסף הרשקוביץ שנרצח על ידי מחבלים בדרכו לעבודה, שלושה חודשים לאחר רצח אביו. גבעת אסף הוקמה כמה מאות מטרים ממקום הרצחו של אסף. המתנחלים במאחז טוענים כי נוכחות היישוב מעניקה ביטחון רב לנוסעים על ציר 60 ולעומדים בצומת בדרכם לבית אל וממנה. גבעת אסף לא חוברה לתשתית טלפונית ועל כן תושביו נאלצים להשתמש אך ורק בטלפונים סלולריים. במהלך חורף 2006 הוקם במאחז מבנה קבע חדש.

[עריכה] טלמון

[עריכה] חרשה

חרשה הינו מאחז במערב בנימין ליד ההתנחלות טלמון המשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. המאחז ממוקם על גבעה נישאה בגובה 780 מטר מעל פני הים המשקיף על כל שפלת החוף. היישוב הוקם בשנת 1997 על ידי תלמידים מישיבת מרכז הרב. ממשלת אהוד ברק סירבה לסייע בפיתוח המקום, אולם אפרים סנה, בהיותו סגן שר הביטחון, אישר הקמת מקווה במקום. לאחר הקמת ממשלת שרון הראשונה סייע שר הביטחון בנימין בן אליעזר לפיתוח המקום, בהמלצת סגן הרמטכ"ל, משה יעלון אשר ראה במקום נקודה אסטרטגית וביקש לשמור שם על נוכחות יהודית, אזרחית או צבאית ^[6]. ביישוב כיום כ-35 משפחות.

בשנת 2005 הוקמו במקום שישה בתי קבע. תנועת שלום עכשיו עתרה לבג"ץ ב-22 בספטמבר 2005 בדרישה להרוס את המבנים ולמנוע את אכלוסם. הבקשה למנוע את האכלוס נדחה, בגלל הצהרת המדינה שהמבנים כבר היו מאוכלסים, והדיון בעתירה עצמה נמשך מעל שלוש שנים והחלטה טרם ניתנה ^[7]. לטענת המתנחלים, אדמות חרשה נמצאות לקראת סיום הפיכתן מאדמות סקר לאדמות מדינה וכל שנדרש הוא חתימה של שר הביטחון. שלום עכשיו טוענת שחלק מהאדמות נמצאות בבעלות פלסטינית פרטית ^[8].

[עריכה] קישורים חיצוניים

• דף היישוב באתר מועצה איזורית בנימין

[עריכה] עפרה

[עריכה] עמונה

ערך מורחב – עמונה

עמונה הינו יישוב קהילתי באזור השומרון השוכן על גבעה נשאה מעל ההתנחלות עפרה השייך למועצה אזורית מטה בנימין. השם "כפר העמונה" מופיע בתנ"ך ביהושע פרק י"ח, בצמוד לעפרה. היישוב הוקם בשנת 1997 ואוייש על ידי צעירים מהיישוב עפרה. לקראת סוף שנת 2005 היו בעמונה כ 30 משפחות.

היישוב הוא למעשה מאחז ומופיע בדו"ח המאחזים הבלתי מורשים של עו"ד טליה ששון כמאחז בלתי מורשה ^[9].

ארגון אמנה בנה בעמונה 9 בתי קבע אשר בנייתם הסתיימה בשנת 2005. בעקבות עתירה לבג"ץ של תנועת שלום עכשיו אשר דרשה שהבתים ייהרסו, התחייבה פרקליטות מדינת ישראל להרוס את הבתים.

בשבוע שטרם ההריסה, נעשה ניסיון (בהסכמת מועצת יש"ע) על ידי תושבי המאחז שעזבו ביוזמתם את בתיהם להציע לממשלת ישראל את העברת הבתים בשלמותם לתוך תחומי היישוב עפרה. ההצעה זו נתקבלה בסירוב מוחלט על ידי הדרג המדיני.

ב-1 בפברואר 2006 הגיעו כעשרת אלפים שוטרים וחיילים לעמונה כדי להרוס את הבתים כשבתשעת הבתים ובדרכי ההגעה ליישוב התבצרו למעלה מארבעת אלפים פעילי ימין. לאחר מאבק פיזי עיקש בן כחמש שעות נהרסו כל הבתים. גילויי האלימות החריפים משני הצדדים במאבק זה ונחישות הכוחות המפנים, עלו על כל עימות קודם מסוג זה, ומאות מפגינים ומספר שוטרים נפצעו.

נכון לתחילת 2008 בישוב כארבעים משפחות הגרות בקרוואנים.

[עריכה] גינות אריה

גינות אריה היה מאחז באזור השומרון ליד ההתנחלות עפרה שהשתייך למועצה אזורית מטה בנימין.

היישוב הוקם בשנת 2001 אך פונה בשנת 2004. גינות אריה נקרא על שמו של אריה הרשקוביץ, תושב עפרה שנרצח בדרכו חזרה הביתה מעטרות בתחילת 2001.

בתחילת 2006 טען דרור אטקס, איש שלום עכשיו, שפינוי גינות אריה נעשה כחלק מהסכם חשאי עם המתנחלים, על פיו הממשלה תעלים עין מבניית תשעת הבתים בעמונה. כראיה לדבריו הביא דרור אטקס את סמיכות האירועים בין פינוי גינות אריה והתחלת הבניה בעמונה.

[עריכה] שילה

[עריכה] אחיה

אחיה נמנה על ישובי גוש שילה אשר מקבלים את השירותים מהישוב שילה השייך למועצה אזורית מטה בנימין. . היישוב הוקם ביוני 1997 על גבעה בגובה 857 מטר מעל פני הים - 1.2 ק"מ צפונית-מזרחית משבות רחל ונקרא תחילה בשם "שבות רחל ד'".

המאחז נקרא על שמו של הנביא אחיה השילוני שפעל בממלכת ישראל בשומרון. בישוב גרות היום כ-20 משפחות. תעסוקת התושבים: מטעים, בית בד ויקב . במקום המבנים הבאים : בית כנסת, מקוה טהרה ומבני קבע למגורים, מלבד המגורים הזמניים בקרוונים

לפי אתר שלום עכשיו הישוב ממקום על אדמות מדינה ויש לו הסכם הרשאה לתכנון למטעם ההסתדרות הציונית עד לינואר 2005 . משרד הבינוי והשיכון מימן הקמת תשתיות בסכום של 1,675,000 ש"ח ‏‏^[10].

[עריכה] שמן אחיה

בעקבות אלפי עצי זית שנטעו באדמות שליד הגבעה על ידי מייסד הישוב, יוסי שוקר , הוקם בישוב בית בד קטן. שוקר נפגע בתאונת עבודה בבית הבד ורעייתו רונית המשיכה בניהול המטעים ובית הבד. היא נשארה עם חמשת ילדיה בגבעה, שכרה פועלים שיטפלו בעצי הזית, והקימה מרכז מבקרים באחיה. חברת "ארץ זית שמן" הייתה לבעלת מטעים והמשיכה לפתח את שטחי החקלאות בבקעות בין הגבעות של "גוש שילה". היום רוב האדמות במישורים הן מעובדות. החברה המשיכה ולהפיק את שמן זית, הנמכר תחת המותג "משק אחיה". בית בד קטן באחיה עבר לאזור התעשיה של שילה - שם נרכש ציוד מודרני ושמן הזית נמכר בכל רחבי הארץ . במרכז מבקרים "אחיה", על שם אייל יעקב יונגיאן, עוסק בהסברה על אודות שבעת המינים ובעיקר הזית - השמן.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אחיה

• אתר המועצה האזורית על אחיה
• תמונות מהישוב אחיה

[עריכה] אש קודש

אש קודש הוא מאחז בהרי השומרון ליד היישוב שבות רחל וליד בקעת הירדן השייך למועצה אזורית מטה בנימין.

היישוב הוקם בשנת 1999 על ידי קבוצת צעירים שביקשו בהתחלה אישור להקמת מגדל מים במקום אך המקום יושב מאוחר יותר.

היישוב קרוי על שמו של אש-קודש גילמור, שהיה מאבטח בסניף המוסד לביטוח לאומי במרכז ירושלים ונרצח במהלך אינתיפאדת אל אקצה.

היישוב שייך לישובי גוש שילה

[עריכה] קידה

ישוב קהילתי כפרי בן 15 משפחות שנועד ליצור רצף טריטוריאלי של ההתיישבות בגב בין השומרון כביש 60 והבקעה כביש הבקעה. בישוב 15 משפחות. מבני הציבור הקיימים : בית כנסת וגנון. הוא שייך למועצה אזורית "מטה בנימין" ומשתייך לישובי גוש שילה.

היישוב הוקם לאחר שבשנת תשס"ב (2003), פינה צה"ל את בסיס המודיעין "קידה", הניצב בראש פסגה נישאה מעל כביש אלון ובקעת הירדן. לפי דרישת "אמנה" הושג סיכום בין זמביש, מזכ"ל אמנה ובנימין בן אליעזר , שר הבטחון דאז, לאזרוח הבסיס. לאחר ששר הבטחון הורה על פינוי התשתיות ומחיקת כל המבנים הציבוריים בבסיס.

בערב יום העצמאות תשס"ג נרצח גדעון ליכטרמן מאחיה על הדרך היורדת מכיוון שבות רחל לבקעת הירדן וב-י"א סיון עלה הגרעין על הקרקע בקידה. מהנקודה הזו ניתן להשקיף על האזור.

לאחר העלייה לקרקע נעשה ניסיון לפנות את המבנים והתושבים. ניסיון זה כשל בזכות פסיקה של שופט בבג"ץ, שטען כי הקרקע חוקית (חלק מתכנית המתאר של שילה), ועל כן אין עילה לגירוש התושבים מהמקום.

היישוב נקרא על שם מחנה קידה הסמוך, שגם הוא קרוי על שם הצמח "קידה" שהוא אחד מהצמחים שהשתמשו בהם להכנת שמן המשחה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קידה

• קידה - קהילה דתית צומחת - אתר הישוב
• אתר המועצה האזורית על אחיה

[עריכה] גבעת הראל

גבעת הראל הוא מאחז באזור השומרון, ליד שילה, השייך למועצה אזורית מטה בנימין.

גבעת הראל הוקם בשנת 1998 ונקרא על שמו של הראל בן נון, בנו של הרב אלחנן בן נון רב היישוב שילה, שנרצח בעת שמירה על היישוב יצהר יחד עם שלמה ליבמן.

היישוב שייך לישובי גוש שילה.

[עריכה] ישוב הדעת

המאחז ישוב הדעת הוקם בשנת תשס"א (2001) על ידי נתי רום. בשנת תשס"ד הצטרפה לחווה משפחת יחיאל מיכאל יוספי והחלה לנהלה.

היישוב מכנה את עצמו : "מרכז להתחדשות וההטענת הגוף והנפש ברוח פנימיות התורה והמסורת העברית העתיקה" ^[11].

במקום חווה אורגנית - אקולוגית ומבצעים בה: שחזור מערות ומבני אבן מקומית, חפירת בורות מים לשתייה וחקלאות ושרותים אקולוגיים בהם הפסולת נאגרת ומשמשת לדישון הצומח.

במקום בית עץ ושבעה קרוואנים, ומגדלים מספר בוסתנים. המאחז נמצא מזרחית לשבות רחל ומטרתו ליצור רצף משילה לבקעת הירדן

[עריכה] מרכז ההתחדשות

בחוות ישוב הדעת מתקיימות פעילויות של המרכז להתחדשות ולטעינת הגוף והנפש ברוח פנימיות התורה והמסורת העברית העתיקה ברוח רבי נחמן מברסלב.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ישוב הדעת, אתר הישוב
• תמונות מהישוב: בית כנסת, מערה, "הבית הכחול", משק החי ומבנים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוות ישוב הדעת

[עריכה] עדי עד

עדי עד הינו מאחז ליד ההתנחלות שבות רחל השייך למועצה אזורית מטה בנימין.

היישוב הוקם בשנת 1998 על ידי מספר תלמידים מישיבת שדות אמיר שבשבות רחל.

היישוב שייך לישובי גוש שילה.

[עריכה] גוש עציון

[עריכה] מיצד

[עריכה] פני קדם

פני קדם הינו מאחז במזרח גוש עציון, בשטח היישוב מיצד, ונחשב מבחינה חוקית לחלק ממנו. פני קדם צופה על הנוף של ים המלח. פני קדם הוקם בשנת 2001 ומתגוררות בו כ-20 משפחות ומספר רווקים דתיים לאומיים.

[עריכה] מעלה עמוס

[עריכה] איבי הנחל

מאחז חרדי, מקימיו ותושביו עד היום הם חסידי ברסלב ששאפו לגור קרוב לטבע. המאחז נמצא בתחום המתאר של היישוב מעלה עמוס, השייך למועצה אזורית גוש עציון. הוקם בתחילת 1999.

[עריכה] נוה דניאל

[עריכה] שדה בועז

מכונה גם "נווה דניאל צפון", הוקם בשנת 2002 על ידי קבוצת סטודנטים ואנשי צבא.

הוקם לאחר שירות מילואים של מקים המאחז במקום. הוא זיהה צורך ביטחוני והתיישבותי שדרש הקמת יישוב במקום. המאחז הוא בעל מגוון אנושי רחב, גרים בו חילוניים ודתיים. רוב תושבי המקום כיום הינם סטודנטים, במקום מספר קראוונים. מבנה שהיה במקום נהרס על ידי מנהל האזרחי, הריסת המבנה במאחז זה היוותה תקדים לפינוי עמונה.

[עריכה] כפר אלדד

[עריכה] מעלה רחבעם

מאחז הנמצא על הגבול בין מדבר יהודה להרי יהודה, ושייך למועצה אזורית גוש עציון. המאחז נמצא בקו המתאר של היישוב כפר אלדד, שבקרבת תקוע, ונמצא בסמוך לו, במרחק של כקילומטר אחד.

היישוב מנציח את שמו של רחבעם זאבי שהיה מתומכי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ונרצח על ידי מתנקש ערבי. הוקם ב-2003.

היישוב מאוכלס בתושבים חילונים ודתיים בצוותא, וחיות בו מספר משפחות בתשעה קרוואנים. בית כנסת נמצא בתהליכי בנייה.

[עריכה] דרום הרי חברון

[עריכה] סוסיא

[עריכה] מצפה יאיר

פעם כונה מגן דוד. אז היה חווה חקלאית ליד סוסיא. החווה הוקמה על ידי מאיר עם-שלם, חקלאי ואידאולוג. הוא עסק בגידול כבשים, נטיעת עצי זית וגפנים. באותן שנים היו היחסים בין עם-שלם לבין הערבים החיים בסביבה מתוחים. מאבקי קרקעות ורועים באזור, שעד אז התמקדו בעיקר בסביבות היישובים מעון וסוסיא, החלו להתרחש גם בסביבות מצפה יאיר. מאז רציחתו של יאיר הר-סיני, רועה מהיישוב סוסיא, עלו למקום משפחות רבות, והחווה הפכה ליישוב של ממש. שמו של המאחז שונה ל"מצפה יאיר" על שמו.

[עריכה] בית יתיר

[עריכה] נוף הנשר

חווה חקלאית בין סוסיא לבית יתיר, המסומנת במפה כ"חוות לוציפר". ידועה גם בשמה חוות נוף-הנשר או חוות טליה. החווה היא בבעלות יעקב טליה, המגדל בה עדרי צאן מתחילת שנות התשעים - היה ברשותו עדר של 600 כבשים שנגנב ועתה בבעלותו עדר של 100 כבשים - וכרם ענבים. לדבריו, חוותו ממוקמת על שטחי מדינה ואושרה בשנת 1995 על ידי יצחק רבין. לאחרונה המנהל האזרחי הודיע לו כי החווה עוברת, כמו שהיא, לבעלות ערבית. ב-25 דצמבר 2006, הפלסטיניים הורשו להיכנס לשטחי העיבוד של החווה ושתילי כרם הגפנים נעקרו. כמו כן, המינהל האזרחי איפשר לערבים להתגורר על שתי גבעות שולטות בשטח. אחת הגבעות, הסמוכה לחוות טליה, זוהתה במחקר מדעי על ידי ד"ר עוז גולן כ"סלע המחלוקת" המקראית, שם התרחש הסיפור הידוע בזמן ששאול רדף אחרי דוד - מלאך ה' נגלה אליו, וציווה עליו להניח לדוד ולרדוף אחרי הפלשתים.

לבעלי החווה יש הסכם הקצאה מהסתדרות הציונית עד יולי 2042 ולפיו יש להם תוכנית מאושרת לחוות מרעה. שטח החווה צופה על העיר ערד, ממערב וממזרח, על כל עמק והר חברון עד דימונה, רבת עמון וים-המלח.

[עריכה] מאחזים שהפכו ליישובים חוקיים

להלן חלק מהמאחזים שהוכרו לאחר זמן:

• רחלים - אושר על ידי ממשלת נתניהו ב-1998 בהסכם הקואליציוני עם מולדת.
• הנקודה - אושר על ידי ממשלת ברק ב-2001 ב"הסכם המאחזים" כיום הנקודה הינה חלק חוקי מאיתמר.

[עריכה] מאחזים שפורקו

להלן חלק מהמאחזים שפורקו:

• כרם עצמונה היה יישוב קטן בגוש קטיף שהכיל כ-20 משפחות שהתגוררו בקארוונים. ביישוב היה בית כנסת ומקווה. היישוב לא הוכר על ידי מדינת ישראל ונחשב כמאחז. כמו שאר ישובי גוש קטיף, פונה היישוב בשנת 2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות.
• אלון מורה דרום, 3.5 ק"מ דרומית מזרחית לאלון מורה, נבנה באוגוסט 2002, פורק ביוני 2003.
• שבי שומרון מערב , 500 מ' דרומית מערבית לשבי שומרון, נבנה בדצמבר 2001, פורק ביולי 2003.
• שחרית, 1.6 ק"מ צפונית לברוכין, נבנה בינואר 2003, פורק ביוני 2003.
• גינות אריה, 1.4 ק"מ מזרחית לעופרה, נבנה בפברואר 2001, פורק במאי 2004.
• טל בנימין 590 מ' דרומית לעופרה, נבנה ביולי 2002, פורק במאי 2004.[2]

[עריכה] לקריאה נוספת

• מפת מאחזים, אוגוסט 2006 - בהוצאת "שלום עכשיו"

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מצפה כרמים
• מצפה דני באתר של מטה בנימין.
• מגרון באתר מועצה אזורית מטה בנימין
• רשימת המאחזים ופירוט עליהם באתר שלום עכשיו
• תקציר חוות הדעת בעניין מאחזים בלתי מורשים של עו"ד טליה ששון באתר nrg מעריב
• נדב שרגאי, המאחזים - פרויקט מיוחד, בעיתון הארץ.
• שו"ת מאחזים של מטות ערים באתר ערוץ שבע

על חוות יאיר

• נדב שרגאי, במאחז חוות יאיר בנו בית קפה למרות צווי ההריסה, בעיתון הארץ
• חוות יאיר, באתר "שלום עכשיו"
• מאחז עיניים, באתר nrg

על חוות מגן דוד

• יגאל סרנה יוחנן נלחם בכל השדים

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ אליקים העצני, שרון II,‏ 25.5.04
2. ^ דו"ח: כך "הוכשרו" המאחזים הבלתי-חוקיים, באתר ynet‏, 130.1.05
3. ^ דו"ח המאחזים של טליה ששון, עמוד 101
4. ^ עם זאת, אין כל עדות הקושרת את היישוב הקדום דווקא לגבעה זו למעט התאימות הגאוגרפית שכן ממזרח לישוב נמצא היישוב הערבי מוח'מיס היושב על חורבות היישוב הקדום - מכמש.
5. ^ מקור: שמעון כהן, היערכות לעקירת מגרון בקרוב - ערוץ שבע.
6. ^ נדב שרגאי, מאחז ועוד מאחז – כך יוצרים רצף התיישבות, בעיתון הארץ, 6 בספטמבר 2004
7. ^ בג"ץ 9051/05
8. ^ חרשה, אתר שלום עכשיו
9. ^ דו"ח המאחזים של טליה ששון, עמוד 101
10. ^ שלום עכשיו‏
11. ^ מקור: אתר היישוב