תחנת הרכבת לוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תחנות רכבת ישראל

לוד

נגישה לבעלי מוגבלויות

חנוכת התחנה

התחנה החדשה - 1917-1920, התחנה הישנה - 1892.

מיקום

רחוב יוספטל, לוד

אתרים סמוכים

מוסכי ומשרדי רכבת ישראל, שכונת הרכבת, לוד

למידע מקיף על רכבת ישראל -
עיינו גם בפורטל רכבת ישראל

גשר הולכי הרגל בתחנת לוד, מבנה משרדי התחנה בצד שמאל

תחנת הרכבת לוד היא תחנת נוסעים ומשא של רכבת ישראל המשרתת את העיר לוד, רמלה ואת המושבים הסמוכים. התחנה ממוקמת בצומת רכבות חשוב, אליו מגיעות מסילות מנהריה, מאשקלון, מבאר שבע, מראש העין ומירושלים.

[עריכה] התחנה הישנה

בנין המוקד העירוני של לוד שימש כבנין של "תחנת א-ליד" על מסילת הרכבת לירושלים שנחנכה בחודש ספטמבר 1892 וקישרה בין יפו לירושלים.

תחנת הרכבת שכנה ממערב לשטח הבנוי של הכפר א-ליד בלב השטחים החקלאיים בהם גדלו גני-ירק, בוסתני פרי וכרמי זית. עם הפעלת הרכבת, השתפרה הנגישות של תושבי לוד והכפרים שבקרבתה ובשוליה אל המרכזים העירוניים יפו-ירושלים וכן אל היישובים ששכנו לאורך המסילה.

את הפירמאן (רשות) לבנות את מסילת הברזל מסר הסולטאן העות'מאני ליוסף נבון שהיה יליד ירושלים והתחנך בצרפת. הסולטאן העדיף אותו על פני יזמים מגרמניה, בריטניה וצרפת שממשלותיהם שאפו לקנות אחיזה בארץ-ישראל בשל מיקומה בין יבשת אירופה לארצות צפון אפריקה ואסיה הרחוקה.

במסגרת שיפור מערך הרכבות בארץ-ישראל ושילובו במסילה החיג'אזית שנסללה בעבר הירדן וחיברה את טורקיה עם ערב הסעודית - בנו הטורקים בארץ-ישראל "מסילה-אורכית" בקו "ג'נין באר-שבע". בתחנת א-ליד התחבר הקו הארכי שבא מצפון עם מסילת יפו-ירושלים, ובתחנת הרכבת בנחל שורק היא תחנת הצומת, התפצל הקו שירד לבאר-שבע וכך ניתן היה לנוע ברכבת ברוב חלקי הארץ.

לפיכך, כשנתיים לפני מלחמת העולם הראשונה שימשה א-ליד "כתחנת צומת" למסילת האורך.

כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, פרקו הטורקים את קטע המסילה א-ליד - יפו כדי לסכל את התוכנית של הצבא הבריטי לנחות בחוף-יפו ולהתקדם ברכבת אל תוך הארץ וכך לכבוש את ירושלים ואת צפון ארץ-ישראל. לעומת זאת, מסילת האורך (צפון-דרום) המשיכה לשרת את הצבא הטורקי עד שהובס על ידי הצבא הבריטי.

[עריכה] התחנה החדשה

לאחר שהסתיימה המלחמה חדשו הבריטים את קטע המסילה יפו-ירושלים וכך תופעלה מחדש תחנת א-ליד. בד בבד עם התקדמותם ממצרים לארץ-ישראל הניחו הבריטים מסילת ברזל חדשה שלאורכה ובשוליה נבנו מחנות צבא. בלידא (LYDDA) ממערב לשטח המבונה בנו הבריטים תחנת רכבת גדולה וחדשה שענתה על צורכי הצבא והיישוב האזרחי. הבריטים ביטלו את קטע המסילה לידא-רמלה בשל היותו ארוך ומפותל ובמקומו הונחה מסילה חדשה קצרה יותר שקישרה את תחנת LYDDA עם התחנה שהייתה ברמלה. כתוצאה מכך בוטלה תחנת א-ליד ומבנה התחנה הוסב לבית-ספר עירוני.

התחנה הנוכחית נפתחה לראשונה ב-שנת 1917 כחלק מהפכת לוד למוקד תחבורה הארצי, על ידי בניית נמל תעופה, תחנת רכבת, וכבישים עורקיים העוברים בלוד.

עם הקמת לוד העברית שימש הבניין כתחנת מגן-דוד-אדום של אגד הערים לוד-רמלה. כיום משמש הבניין את המוקד העירוני של עיריית לוד וכן הוא משתלב במדרחוב שיקשר את "כיכר-הקומנדו" עם "כיכר העצמאות".

עצי האקליפטוס הענקיים הינם שריד לשדרה שהייתה נטועה לאורך המסילה. ריכוז נוסף של עצי אקליפטוס יש בשכונת בן-גוריון.

[עריכה] תיאור התחנה

בתחנה קימים שני אי רציפים (4 רציפים רגילים), ו־2 מעברים תת-קרקעי. אחד בין הרציפים, והשני בין רציף 1-2 לכניסה של התחנה. כמו כן מגשר בין הרציפים גשר הולכי רגל המצויד במעליות.