שצ'צין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מצודת שצ'צין

שצ'צין (בפולנית: Szczecin, בגרמנית: Stettin - שטטין , בקשובית: Sztetëno , בלטינית:Stetinum), עיר נמל במערב פומרניה, פולין על גדות הנהר אודר.

שצ'צין היא בירת חבל מערב פומרניה, ובעבר הייתה בירת דוכסות פומרניה. היא הנמל הפולני הגדול ביותר על חוף הים הבלטי, ויש בה 411,119 תושבים, נכון לשנת 2005.

ראשית העיר כמצודה של עמים סלאבים מערביים במוצא האודר. הסלאבים התבוללו בהמשך במידה לא מבוטלת בגרמנים של האימפריה הרומית הקדושה, ששלטה במקום. העיר הייתה אוטונומית משנת 1243 ובירת דוכסות פומרניה עד שנת 1630. משנת 1648, בהתאם לתנאי שלום וסטפליה, הועברה העיר לריבונות ממלכת שבדיה. לאחר המלחמה הצפונית הגדולה עברה העיר עם סביבתה לממלכת פרוסיה, ועם איחוד גרמניה - הייתה לחלק מגרמניה.

עד מלחמת העולם השנייה הייתה אוכלוסיית העיר ברובה (99%) דוברת גרמנית, אולם בסיום המלחמה גורשו הגרמנים והעיר נכללה בפולין, למרות היותה ממערב לקו אודר-נייסה.

בניין העירייה הישן משמש כיום כמוזיאון

[עריכה] תולדות שצ'צין

תולדות העיר היו מהצבעוניות באירופה. היא עברה מיד ליד - תחת שלטון הפולנים, האימפריה הגרמנית, הפרוסים, הדנים והשבדים. קיום היישוב תועד לראשונה במאה ה-8 כאשר שבטים סלביים במקום עסקו במסחר ובדיג. שבטים אלה נקלטו למדינה הפולנית החדשה שנוצרה בסביבות 970. אולם בשנת 1005 מרדו התושבים המקומיים על מנת לשמור על דתם הפגאנית. מלך פולין, מיישקו הראשון העניק להם אוטונומיה מיוחדת בתחום הדת והכלכלה. הוויתורים לפגאנים הכעיסו את האימפריה הרומית הקדושה בעלת הלאום הגרמני. אולם בזמן המלך בולסלב הראשון, האזור התנצר ברובו.

החל מהמאה ה-12 התפתחה העיר מתוך שלושה חלקים - אחד סלבי ("ונדי" בלשון הגרמנים) ושניים גרמניים. שצ'צין הוכרה כעיר בשנת 1243 על ידי הדוכס הסלבי של פומרניה ברנים הראשון המכונה "הטוב". באותן השנים התחזקה מספרית בעיר קהילה גרמנית גדולה.

בשנת 1309, תחת שרביטו של הדוכס אוטו הראשון, בנו של ברנים, העיר הפכה לבירת הדוכסות של פומרניה שנשלטה על ידי השושלת הסלבית גריפין (Greifen, בפולנית:Gryfici) בין השנים 1243 - 1630 שצ'צין, הקרויה בגרמנית שטטין התפתחה מאוד מבחינת המסחר והתחבורה. בשנת 1278 היא הצטרפה להנזה ויצרה קשר מועדף עם העיר פרנקפוט על האודר. בשנת 1451 ו-1464 סבלה העיר ממגפת דבר.

אחרי חדירת הרפורמה הלותרנית הוקם בעיר בית ספר תיכון חילוני שנקרא "פדגוגיום". ב1570 התקיימה בשטטין ועידת שלום ששמה קץ ל"מלחמת שבע השנים הצפונית". הדוכס יוהן פרידריך (1569 - 1600) בנה לעצמו ארמון בסגנון רנסאנס. בשנת 1637 נפטר אחרון הדוכסים משושלת גריפין, בוגיסלב ה-14. בשנת 1631 שושלת הגריפין איבדה את העיר לטובת השבדים ובהסכמי השלום בוסטפליה ב-1648 העיר סופחה רשמית לשבדיה. בהיותה מנותקת מההנזה, כלכלתה פיגרה. נוכח התרופפות השליטה שבדית במקום, הנסיכות של ברנדנבורג ואחר כך פרוסיה פתחה במלחמות נגד השבדים. ב-1677 העיר נכבשה זמנית על ידי הנסיך פרידריך וילהלם של ברנדנבורג. במלחמה הצפונית הגדולה, ב-1713 הצליח המלך הפרוסי פרידריך וילהלם הראשון לכבוש את העיר. השבדים שלא הכירו את תבוסתם נסוגו מהאזור רק לאחר שבע שנים בשנת 1720.

מפת העיר מ-1888

שצ'צין השתייכה לפרוסיה בין השנים 1720 - 1918, החל משנת 1870 במסגרת הרייך השני הגרמני. במאה ה-18 השלטונות הפרוסיים הביאו לעיר אלפי הוגנוטים שהתיישבו בה ותרמו לפיתוחה. שצ'צין הפכה שוב לאחת הערים העשירות והחשובות של הים הבלטי. מלכי פרוסיה ביצרו אותה. אולם בעת מלחמות נפוליאון העיר נכבשה בשנת 1806 ללא קרב, על ידי ה צרפתים והוחזקה על ידם עד 1813. ב-1815 הייתה לבירת המחוז הפרוסי פומרניה. בניית מסילות הברזל בין שטטין לברלין הבירה בשנת 1843 והרחבת הנמל סייעו להפיכת העיר למרכז תעשייתי חשוב. לאחר מכן נבנו מסילות ברזל גם אל מכרות שלזיה. אחרי 1870 הוקמו שכונות מגורים חדשות, לעיר סופחו יישובים נוספים ואוכלוסייתה גדלה במהירות. שטטין יצאה שלמה וללא פגע ממלחמת העולם הראשונה.

אחרי 1918 כלכלת שטטין התחילה לדעוך. עם הקמתה מחדש של המדינה הפולנית העצמאית, העיר נותקה מהשטחים החקלאים הרחבים של "פולין הגדולה" וגם מהמכרות של שלזיה. חשיבות העיר ירדה לטובת רוסטוק ובמיוחד לטובת המבורג. ב-1939 נוצרה "שטטין רבתי" על ידי העברת יישובים נוספים מהסביבה לתחום שיפוטה.

מלחמת העולם השנייה החריבה 65% מהעיר וב-26 באפריל 1945 הצבא הברית המועצות כבש אותה. ועידת ילטה החליטה (חודשיים לפני כן) להשאיר את שטטין לאזור הגרמני ושהגבול החדש של פולין יעבור על יד העיר קולוברז' ,כלומר 75 ק"מ צפון-מזרחית לשטטין, בעוד פולין תקבל את קניגסברג. אולם סטלין חזר בו מהסכמה זו, מפני שנזקק בים הבלטי לעיר נמל שתהיה נגישה לכל אורך השנה, לרבות בחורף, ודרש כי שטטין תסופח לפולין. (קניגסברג הועברה לרוסיה תחת השם החדש קלינינגרד). בהתאם לרצונו של סטלין שטטין סופחה לפולין לפי להחלטת ועידת פוטסדם מאוגוסט 1945, למרות התנגדותו של צ'רצ'יל. העיר חזרה להיקרא בשמה הפולני שצ'צין. צ'רצ'יל הזכיר אחר כך את העיר בנאומו המפורסם בפולטון ב-5 מרץ 1946: "משטטין בים הבלטי ועד טריאסט בים האדריאטי נפל מסך ברזל החוצה את היבשת."

בזמן השואה המיעוט היהודי הקטן בעיר הושמד ברובו. אחרי מלחמת העולם השנייה האוכלוסייה הגרמנית גורשה בהדרגה. הפולנים שלא היוו לפני 1945 אלא 6% מכלל התושבים קיבלו עידוד לבוא להתיישב בה בהמוניהם. חלק באו מוילנה ומרכז פולין, חלק, כולל מספר מסוים של אוקראינים באו משטחי פולין אחרים במזרח שסופחו לברית המועצות.

תחת השלטון הקומוניסטי הפולני הייתה שצ'צין לבירת פומרניה המערבית ונבנתה מחדש. בשנת 1970 פרץ בעיר מרד של האיגודים המקצועיים, בתמיכת עמיתיהם מגדנסק ושלזיה. הם הציתו אש במשרדי הנהגת המפלגה הקומוניסטית המקומית. בשנת 1980 האיגוד "סולידריות" פתח בעיר במרד דומה. המהפך שחל ב-1989 הפך את פולין למדינה דמוקרטית, מה שאיפשר גם לשצ'צין להתפתח בקצב מהיר תוך הסתגלות לחוקי כלכלת השוק.

[עריכה] היהודים בשצ'צין

במאה ה-13- 14 חיו בדוכסות הפומרנית יהודים ספורים בלבד. אחרי תקופה בשנים 1663 - 1667 ידוע על כ-70 סוחרים יהודים פעילים באזור, אבל רובם לא התגוררו בו דרך קבע. משנת 1695, אחרי תקופות ארוכות של נידוי, ניתן שוב חופש יחסי לפעילות מסחרית של יהודים באזור, ובשנת 1777 נתן המלך פרידריך הגדול אישור ליהודים להתיישב גם בערים מבוצרות כדוגמת שצ'צין. הקהילה היהודית בשצ'צין נוסדה רשמית ב-1816. החל משנת 1847 זכו יהודי העיר לשוויון זכויות, יחד עם שאר יהודי פרוסיה. מאז ועד ימי היטלר פרחו הקהילות היהודיות במקום וניהלו חיים פוריים ומשגשגים. בשנת 1939 נספרו בעיר 2365 יהודים, כ-0.9% מאוכלוסיית העיר.

ב-9 - 10 בנובמבר 1938 נחרבו בתי הכנסת המרכזיים בשצ'צין בפרעות "ליל הבדולח". בשנים 1938 - 1939 החרים הגסטפו את הארכיונים של הקהילות היהודיות בעיר ובהם רשימת המשפחות היהודיות. כך היו כאלף ומאתיים יהודי שצ'צין הראשונים שהובלו ללובלין, בטרנספר בפברואר 1940. הם שוכנו בהתחלה בצריפים זמניים או התארחו אצל הקהילות היהודיות המקומיות. אודילו גלובוצ'ניק, המפקד החדש של האס אס והמשטרה במחוז לובלין, דרש שאת המזון יספקו להם בני עמם, ואם לא יספיק, הוסיף, "אז שימותו מרעב". רבים מהם אכן מתו, בגלל תנאי מחיה קשים ומכות. אלה ששרדו הושמדו מאוחר יותר במחנות ההשמדה.

בפקודת הימלר הוחרמו ב-4 אפריל 1941 כל נכסי היהודים שגורשו מפומרניה, והועברו לרשות המדינה. בשנת 1942 שימש נמל שצ'צ'ין תחנה להובלת יהודי נורבגיה להשמדה באושוויץ.

כיום קיימת בשצ'צין קהילה יהודית קטנה בת כמה עשרות יהודים.

משורות קהילת היהודים של שצ'צ'ין קמו יוצרים כמו הסופר אלפרד דבלין, הצייר רודולף לוי, תלמידו של מאטיס, שמת בעת גירוש למחנות באיטליה ומלחין האופרטות לאון יסל, שהוכה למוות בברלין על ידי הגסטאפו. בעיר נולדה הלגה דֵין, נערה שהיגרה עם משפחתה לאחר עליית הנאצים לשלטון אל טילבורג שבהולנד, שם נעצרה כעבור שנים ונשלחה להשמדה בסוביבור ב-1943. יומנה מימי מחנה הריכוז בהולנד, המזכיר קצת את יומנה של אנה פרנק, התגלה בשנת 2004.

[עריכה] מקורות

מרטין גילברט - אטלס השואה - משרד הביטחון - הוצאה לאור - 1986, תל אביב

Shaul Friedlander , Nazi Germany and the Jews 1939-1945 - The Years of Extermination (שאול פרידלנדר - גרמניה והנאצים 1939-1945 - שנות ההשמדה), NYC 2007 Harper Collins Publishers