שפיפון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת-סדרה: | נחשים |
| משפחה: | צפעוניים |
| תת-משפחה: | צפעונים |
| סוג: | שפיפון |
| מינים | |
|
שפיפון הנגב |
|
| שם מדעי | |
 Pseudocerastes |
|
שפיפון (Pseudocerastes) הוא סוג של נחש. בסוג שני מינים:
- שפיפון הנגב (Pseudocerastes fieldi)
תפוצתו בדרום ישראל, סיני, מצרים, ירדן, דרום-מערב עיראק, סוריה וערב הסעודית.
- שפיפון פרסי (Pseudocerastes persicus)
תפוצתו בעיראק, כווית, ערב הסעודית, איראן, אפגניסטן, הודו, פקיסטן, עומאן, ירדן, דרום טורקיה וצפון אזרבייג'ן.
מאחר ותפוצת המינים חופפת במספר מדינות, בעבר סווג כמין יחיד -
(Pseudocerastes persicus fieldi)
- אורך בוגר: 1.2 מטר
- מספר ביצים בהטלה: 15 - 20
- מזון: מכרסמים, זוחלים וציפורים
- מקום חיות אופייני: נמצא לרוב בין שיחים, בעיקר בתוואי ואדיות במדבר וסמוך אליהם.
השפיפון הוא נחש עבה ומגושם. בראשו הפחוס, זוג עיניים גדולות ומעליהן מעין זוג "קרניים".
צבע גבו חום אפור עם פס מפותל כהה לאורכו וכן שורות כתמים בצידי הגב. בטנו אפורה-לבנה או כתומה. בפיו של השפיפון שיני ארס חלולות בצורת וו, הנמצאות בלסת העליונה.
הארס החודר לגוף כתוצאה מהכשה, מתערבב בנוזל הלימפה ובהמשך גורם לשטפי דם קשים, המלווים בכאבים עזים. הארס קטלני ועלול בדיעבר לגרום לאי ספיקת לב. ארס השפיפון נחשב כמסוכן לאדם, אך עד כה לא דווח על מקרי מוות עקב הכשתו.
השפיפון פעיל בלילה ובשעות היום הוא בדרך כלל חבוי. את טרפו הוא בולע בשלמותו בהכניסו תחילה את ראשה של החיה אל תוך פיו. העיכול איטי וממושך. בשעת זחילתו המפותלת, נשמעת מעין נשיפה, הנובעת מחיכוך הקשקשים אלה באלה. הנקבה מטילה את הביצים במקומות לחים. הביצים מתבקעות כעבור כמה שבועות.
אזכורים בתנ"ך:
יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר: בראשית פרק מט פסוק יז
