שמואל ניסן גודינר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל ניסן גוֹדִינֶר, משורר ומחזאי, מתרגם וסופר בלשון יידיש. נולד בעיירה טלכני, הסמוכה למינסק, בלארוס, בשנת 1893, נפל בקרב כפרטיזן סובייטי, כנראה בשנת 1942.
שמואל ניסן גודינר נולד למשפחה דתית מסורתית. אביו היה מלמד דרדקים. אבל את בנו לימד גם לימודי יהדות כלליים. היה מנעוריו חבר מסור של המפלגה הקומוניסטית הרוסית. קודם לכן היה ממייסדי תנועת "הבונד הצעיר".
כשהיה שמואל ניסן בן 15, נדד עם משפחתו לוורשה, בירת פולין. הוא היה שוליה של נפחים, עבד גם בבית חרושת, ותוך כך השלים את חינוכו העצמי בקלאסיקה האירופית. הוא שלט היטב ברוסית, פולנית וגרמנית. עוד בשהותו בורשה החל לכתוב ולפרסם את סיפוריו. החונך הספרותי שלו היה י"ל פרץ, שעודדו להמשיך בכתיבה.
בשנת 1912 גויס לצבא הצאר הרוסי, ונשלח לקווקז, לעשות שם את תקופת טירונותו. בשנת 1914 נשלח עם יחידתו לקרבות מלחמת העולם הראשונה באזורים שמעבר להרי הקרפטים. הוא נפצע בקרב ונלקח בשבי על ידי הצבא האוסטרי. שמואל ניסן הצליח להמלט מהשבי וחזר לורשה.
בורשה הצטרף למפלגה הקומוניסטית, חזר לרוסיה והצטרף לכוחות המהפכה. בשנת 1921 נשלח על ידי המפלגה למכון הספרותי הגבוה על שמו של המשורר ולרי בריוסוב, למד שם שנתיים ויצר את יצירות היידיש שלו בהתאם לדרישות המשטר. הוא כתב גם שירים, אבל כוחו נתגלה בסיפורת. נושאי כתיבתו בראשית דרכו היו סיפורי המהפכה והמלחמה.
שמואל ניסן גודינר הצטרף לסופרי היידיש הקומוניסטים ופרסם בכתב העת "שטערן", כוכב, בעיר מינסק, ובכתבי העת היידישיסטים של המשטר. כתב מחזות ותרגם מיצירות הסופרים הסובייטים, ערך גם כמה אנתולוגיות של יוצרי יידיש. הוא ביקר כמה פעמים בבירוביג'ן, וסייע בהקמת מוסדות תרבות ביידיש הנאמנים למשטר.
בקיץ 1941, לאחר הכיבוש הגרמני, התגייס לפרטיזנים שנותרו מאחור, אך חזר למוסקבה. ממוסקבה נשלח שוב לבלארוס כמפקד פרטיזנים, ונהרג בקרב נגד הגרמנים.
ספריו הרבים ביידיש נפוצו בכל רחבי העולם היהודי, כולל ארצות הברית וארץ ישראל. לאחר מותו יצאו אחדים מספריו במהדורות חוזרות, בניו יורק, בהוצאת ייקוף, בשנת 1950. אף יצירה של גודינר לא תורגמה לעברית.
[עריכה] ספרי גודינר ביידיש
בבית הספרים הלאומי רשומים 15 כותרים משלו, כולם ביידיש. מהם ראויים לציון:
- אל מול היום, טאג אנטקעגן, מוסקבה, 1942.
- האיש עם הרובה, דער מענטש מיט דער ביקס, רומן, מוסקבה, 1923.
- דמויות בשוליים, פיגורען אויפן ראנד, קייב, 1929.
- ג'ים ראש-נחושת, ג'ים קופערקאפ, מחזה פוליטי, מוסקבה, 1930.
- קווקום הרש, קאווקאם הערש, כארקוב, חרקוב, 1933.
- הירח הקדוש משקלוב, די הייליקע שקלאווער לבנה, 1936.
- הראשון, דער ערשטער, מוסקבה 1938.
- חג הידידות, דער יומטוב פון פריינדשאפט, מוסקבה 1939.
- אנשים אחרים, אנדערע מענטשן, מוסקבה 1940.
- הכביש של זאוול, זאוועלער טראקט, ניו יורק 1950.
- מתרגומיו
- קינע, קנאה, ראמאן, רומן, מאת הסופר הסובייטי יורי אלעשא, יורי אלושה, יידיש - ש. גאדינער, מאסקווע, מוסקבה, 1931.
