שיטת הממשל ביהדות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשל ביהדות הוא בחינה וסקירה של צורת הממשל האידאלי על פי החוק העברי, האם הוא שלטון מלוכני או אחר.
תוכן עניינים |
[עריכה] שיטת הממשל בתנ"ך
המקור העיקרי לצורת הממשל ביהדות הינו התנ"ך. על פי פשט הכתוב במקרא מתואר לכאורה שיש להעמיד מלך בראש עם ישראל, ואם כן השלטון המלוכני הינו צורת המשטר הרצויה.
| כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. |
||
| -- דברים י"ז, ט"ו | ||
פרשנות הפסוק אינה פשוטה כלל ועיקר בשל הסגנון הלשוני הלא החלטי, שמופיע פסוק קודם למצוות המינוי, שממנו נראה כי המינוי מותנה בבקשתו של העם וברצונו לכך, בניגוד לפסוק הבא, ממנו משתמע כי מצווה להמליך מלך. הסגנון המעורפל הזה לא קיים במינויים אחרים כמו שופטים ושוטרים, שם הלשון החלטית ופסקנית מבלי כל התניות.
כבר התנאים חלקו לגבי פירוש הפסוק -האם צורת שלטון זו הינה מצווה או רשות. בניגוד למצדד בכך שזו מצווה, שלרשותו עומד נוסח הפסוק "שום תשים", עומדות סדרת ראיות בכיוון השני:
- מדוע משה ויהושע שהיו למעשה מנהיגים מדיניים לכל דבר ועניין לא הוגדרו כמלכים. אם צורת שלטון זו אידאלית, היה ראוי שמשה המחוקק והמנהיג יהיה מלך בכל טקסי המלכות וגינוניה.
- מדוע לא הומלך מלך על ישראל מיד בכניסתם לארץ ועברו מאות שנים של שופטים שהיו מנהיגים בעלי זכויות מוגבלות.
- מדוע שמואל הנביא השופט האחרון שהכתיר את שאול ודוד למלכים, בתחילה התנגד בתוקף למלך גם לאחר שישראל תבעו זאת, כאשר הוא בפירוש תובע להשאיר את המלכות בידי האלוהים, לטובת צורת שלטון של מנהיגות רוחנית שדומה לזו שהנהיג, תוך שהוא מזהיר מהסכנות שיש במלכות בשר ודם.
מכל האמור לעיל ניתן להסיק ש"דיבר הכתוב בהווה", על פי מה שהיה מקובל באותה תקופה, ולכן הוא דיבר על שיטת ממשל מלוכנית, מפני שזו הייתה השיטה הרווחת בעולם הרחב, אבל אין בדבריו כדי לקדש שיטה זו והוא פתוח לשיטות אחרות.
[עריכה] שיטת הממשל בתורה שבעל פה
מחלוקת התנאים נמשכת למחלוקת בין הפרשנים וחכמי ישראל האם המלכת מלך היא מצווה או רשות. ישנן תפיסות הרואות במלכות דבר אידאלי שמתחילות מהספרי כמו אצל הרמב"ם, הרמב"ן, רבינו בחיי, ספר החינוך (מצוה תצ"ז) והכלי יקר שסוברים שמדובר במצות עשה, אך ישנן תפיסות הרואות במלכות דבר דיעבדי או דבר שאיננו חובה שנתון ברצונו של העם, שמופיעות בתלמוד הירושלמי[1], וממשיכות אצל רבי עובדיה ספורנו, האבן עזרא, רס"ג, רבי יצחק אברבנאל והנצי"ב.
בניגוד לרמב"ם שמעניק למלך סמכויות נרחבות ביותר ומקדש אותם בהלכות מלכים, ללא שום כל התניה או הגבלה, יצחק אברבנאל נמצא בקוטב השני ומערער לחלוטין על תפיסת המלכות, וסובר שצורת השלטון האידאלית הינה דווקא הדמוקרטית ולא המונרכית, מכיוון שבה אפשר לבקר את השחיתות השלטונית ולהחליף שלטון שסרח.
החת"ם סופר בוחר דרך ממוצעת בין שניהם, וסובר שסמכותו של המלך נובעת מהסמכות שהעם מעניק לו, ולא רק עצם המינוי אלא היקף סמכויותיו, ואם העם בוחר מלך וקובע מראש שמדובר בסמכות חלקית, אין למלך סמכות לעסוק בתחומים שהעם לא הסמיך אותו.[2]
[עריכה] תפיסות מאוחרות
הרב קוק שדוגל כנראה בשיטתו של הרמב"ם ממזג בתפיסתו משהו מתפיסת החת"ם סופר, ואף שסובר שמונרכיה הינה לכתחילה, וקיים מושג ששמו "משפטי המלוכה" הלקוח מספר שמואל, בזמן שאין מלך אין ריק שלטוני, והסמכות השלטונית חוזרת לידי העם, ולכל שופט יש חלק בסמכויות "משפטי המלוכה" ובמיוחד בנוגע לסדרים הציבוריים, ומתוקף רצון וסמכות העם המשטר הדמוקרטי שואב את כוחו.
על פי הרב חיים דוד הלוי אין צורת משטר ברורה לפי המשפט העברי. לא משטר מדיני ואף לא צורת חיים כלכלית, מפני שצורת המשטר משתנה לפי התקופות ולפי המצבים, ולא היה עניין לתורה לקבוע במסמרות צורת משטר אלא להשאיר אותה לרצונו ובחירתו של העם. [3] גם הרב יעקב פילבר סובר שצורת השלטון בישראל על פי היהדות הינה נזילה, וצורתה תלויה בעיקר ברצונו של העם, הוא גם סובר שיש להבליט את היסודות הדמוקרטיים בתורה כמו בפסוק "אחרי רבים להטות", גם כדי לא להרחיק את העם מהתורה.
על פי פרופ' שלום רוזנברג המשטר האידאלי על פי היהדות, הינו דווקא אנרכיזם אוטופית ואידילית בה החזון במלכות אלוהים עומד בבסיסה והיא איננה צריכה לכפייה שלטונית וכוחנית על אזרחיה. בדיעבד יש לראות בדמוקרטיה את צורת השלטון הפחות גרועה, כשלטון שמייצג את רצון העם ומונע מלחמה פנימית על צורת המשטר עצמה. "הדמוקרטיה איננה המשטר הטוב או המוצלח ביותר שקיים, אבל היא המשטר הפחות מסוכן". ולכן אף שאיננה ערך עליון לדעתו, היא מהווה סטרטגיה בעלת ערך עליון, שאין לוותר עליה.
מנגד זרמים רבים בחברה הדתית והחרדית סוברים כי צורת השלטון האידאלית הינה "מלכות בית דוד" והם שואפים לקוממה מחדש כמאמר התפילות "להצמיח את צמח דוד עבדך" ו"לקומם את סוכת דוד הנופלת", מאחר שאינם מזהים את הממלכתיות הישראלית הקיימת כיום ככזו, ומאמינים שכאשר היא תוקם חלק ניכר מהבעיות הפוליטיות והחברתיות של עם ישראל יפתרו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- היש משטר מדיני הרצוי על פי ההלכה?, ד"ר אברהם טננבוים, אתר דעת
- דמוקרטיה ותורה
- שלום רוזנברג, דמוקרטיה ויהדות, אתר דעת
[עריכה] לקריאה נוספת
- מהר"ץ חיות, דין מלך ישראל
- הרב יעקב ברמן, תורת המדינה בישראל, הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ד.
- נחום רקובר, שלטון החוק בישראל, תשמ"ט.
- הרב שמואל טוביה שטערן, ספר חוקת עולם, תש"י. (ניתן לקרוא ספר זה במחשב. כרך א', כרך ב')
- משפט הצבא בישראל, אלתר דוד רגנשברג, תש"ט (1949).
- ד"ר אברהם יעקבוס, חוקת התורה (לזכר בנו), הוצאת קריית ספר, תשי"ז.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מסכת סנהדרין פ"ב
- ^ תורת משה עמ' לו
- ^ תחומין ח'
