שיבולי הלקט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבולי הלקט הוא ספר שחובר במאה השלוש עשרה. עוסק בעיקר בענייני אורח חיים, והוא כולל הלכות פסוקות, מנהגים וטעמיהם ופירושים על התפילות. לעתים מכונה בשם 'שיבולי הלקט' גם הרב שחיבר אותו - ר' צדקיה בן אברהם הרופא.
תוכן עניינים |
[עריכה] מחבר הספר
הספר חובר על ידי ר' צדקיה בן ר' אברהם הרופא ממשפחת הענוים. ר' צדקיה נולד בשנת 1210 ברומא ונפטר בערך בשנת 1275, ונחשב מהראשונים. בשנותיו הראשונות למד בעיר וירצבורג שבגרמניה אצל תלמידי ר' שמשון משאנץ (מבעלי התוספות). בהמשך חזר לעיר הולדתו, רומא, כאשר יחד איתו חזר גם רבו הר' אביגדור כץ. ברומא למד תורה מפי גדולי העיר ובעיקר מבן דודו ר' יהודה בן ר' בנימין (הריבב"ן).
[עריכה] מבנה הספר ודפוסיו
הספר שיבולי הלקט עוסק בעיקר בענייני אורח חיים, והוא מחולק לשתים עשרה 'ערוגות' כאשר כל ערוגה היא נושא מרכזי המחולק לשבלים, ובסך הכל ישנם 372 שיבולים (שב"ע שיבולים).
הספר נערך וקוצר על ידי חכם לא ידוע ונדפס כך לראשונה בוונציה שנת ה' ש"ו (1546), ללא הזכרת ר' צדקיה כמחברו ובהשמטת קטעים גדולים ממנו. באופן זה נדפס עוד פעמיים, בשנת תקנ"ד (1794) בדובנא ושנתיים אחר כך בסלוניקי בשנת תקנ"ו (1796).
בשנת תרמ"ז (1887) הודפס הספר מחדש בשלמותו בוילנא על פי שני כתבי יד על ידי המהדיר שלמה בובר, אשר הוסיף לו הקדמה ארוכה וכן הערות בגוף הספר.
[עריכה] תוכן הספר
כאמור, הספר מחולק לערוגות, כל ערוגה - נושא:
א. תפילה ב. שבת ג. ברכות ד. ראש חודש ה. חנוכה ו. פורים ז. פסח ח. עצרת (שבועות) ט. תענית י. ראש השנה יא. יום הכיפורים יב. סוכות.
בסוף כל ערוגה חורז המחבר מעין שיר סיום ובו מבאר תוכן הערוגה בקצרה. בסיומו של הספר כותב המחבר חרוז הרומז על נושאי הספר כולם:
| "נשלם ספר שבלי הלקט, בערוגת שתים עשרה, ודין מסורתא דידהון: צלי בשבת וסעוד בירחא לחנכא פוריא בפסחא דשבועיא וצום בריש שתא בכפור מטללתא. והלכותיו שלש מאות שתים ושבעים, וסימנם שב"ע השבלים הטובות". | ||
| -- ר' צדקיה בן אברהם, מתוך סיום ספר 'שיבולי הלקט' | ||
בהוצאתו של ר' שלמה בובר הובאו הלכות נוספות מר' צדקיה שהובאו בכתב היד אשר אינם נכללים בשנים עשר הערוגות. נושאי ההלכות הם: הלכות שמחות (אבלות), מילה, ציצית, תפילין, שחיטה, טריפה, וכן כמה תשובות מהגאונים שהעתיק המחבר.
ספר שבולי הלקט היה אחד מספרי ההלכה הנפוצים ביותר באיטליה במשך שנים ארוכות, ופוסקי הלכה רבים, ובניהם הבית יוסף, ציטטו מדבריו פעמים רבות.
בנוסף להלכות הרבות המהוות את גוף הספר, כתב המחבר בתוך דבריו גם פירושים לתפילה, ואף פירוש ארוך יחסית להגדה של פסח (בסימן ריח).
[עריכה] שיבולי הלקט חלק שני
בנוסף לספר שיבולי הלקט כתב המחבר עוד ספר העוסק בדיני איסור והיתר, אישות, קידושין, גיטין, כתובות, חליצה, נידה. כמו כן הובאו בו דיני ממונות ותשובות נוספות מהגאונים ומראשונים קודמים. המעתיק של כתב היד כתב בתחילת ההעתקה 'חלק שני מהספר שיבולי הלקט' ומכאן שם הספר. כתב היד של ספר זה היה בידי שד"ל, וגם הרב החיד"א העיד על קיומו בספרו "שם הגדולים".
הספר לא הובא לדפוס על ידי ר' שלמה בובר, אף שמעיד בהקדמתו שראה את כתב היד שלו.
בשנת תשמ"ח (1988) הוציא לאור הרב שמחה חסידה חלק ראשון מספר זה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שיבולי הלקט השלם, באתר HebrewBooks.org, מהדורת דפוס ראם - בעריכת ר' שלמה בובר, ה'תרמ"ז
