קלישה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלישה (Cliché) (ברבים: קלישאות, ומכאן צורת היחיד המקובלת - קלישאה) היא ביטוי שבלוני, נבוב, שמרבים להשתמש בו בשפה המדוברת אך אינו מוסיף דבר למידע שבטקסט. גם שימוש הולך וגובר בביטוי כלשהו הופך אותו לקלישה. מקור המלה בצרפתית, שממנה עברה לשפות אחרות, ומשמעותה המקורית היא גלופת דפוס.
קלישאות מתגלגלות פעמים רבות ללשון הדיבור, ובשימוש נכון אף מוסיפות חן מסוים לנאמר, אך בדרך כלל רצוי להימנע מהן בטקסט כתוב.
חלק מהקלישאות עברו שיבושים בדרך. לדוגמה:
- הביטוי "עושה לילות כימים" שמשמעותו הפך את הלילות לימים כי עבד בלילה כמו ביום, שובש ל"עושה ימים כלילות" שמשמעותו שהוא ישן במשך כל היום.
- ראשי התיבות טל"ח, "טעות לעולם חוזר", משמעם כי במקרה של טעות, יוחזר המצב לקדמותו. למילים אלו יש משמעות משפטית והיא הסתייגות רשמית המאפשרת למי שבתום לב מסר מידע שגוי או טעה בחישוב כספי לחזור בו מן הדברים בלי להינזק (חישוב עודף בזמן תשלום, פירוט בחשבונית וכדומה). ראשי התיבות שובשו ל"טעות לעולם חוזרת" במובן של השלמה עם חולשות הטבע האנושי.
[עריכה] דוגמאות
- טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ.
- לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
- הגמל אינו רואה את הדבשת שלו.
- לכל סיר יש מכסה.
- יש גבול לכל תעלול.
- הדשא של השכן ירוק יותר.
- תמיד יש פעם ראשונה.
- הגודל לא קובע.
- זה לא הגיל, זה התרגיל.
- לכל שבוע יש סופשבוע.
- אין שכל - אין דאגות.
עיתונות הספורט בישראל עושה שימוש רב בקלישאות, ומסייעת בכך ליצירת תדמית שלילית לענף והעוסקים בו. דוגמאות:
- הכדור הוא עגול.
- אנחנו חיים משבת לשבת.
- הטבלה לא משקרת.
- כדורגל משחקים 90 דקות.
- לדרבי חוקים משלו.
- ככה לא בונים חומה. - קלישה זו נוצרה במשחק כדורגל בין אוסטרליה וישראל שהתקיים ב-1989 באצטדיון רמת גן. יורם ארבל, שהיה שדר באותו משחק, התריע על "חומה" שבנו שחקני ההגנה הישראלים כשהאוסטרלי צ'ארלי ינקוס ניגש לבעוט בעיטת עונשין סמוך לשער ישראל. "ככה לא בונים חומה!", זעק ארבל בשידור, ואכן הכדור של ינקוס חדר לשער.
גם הפוליטיקה הישראלית מייצרת קלישאות לרוב, ובהן:
- חתרן בלתי נלאה: כינוי של שמעון פרס בפיו של יצחק רבין בספרו "פנקס שירות" שהפך לקלישה.
- הם מ-פ-ח-דים!!!: אמירתו של בנימין נתניהו.
- רק חמור אינו משנה את דעתו: אמירתו של משה דיין.
נאום הבכורה של ח"כ דניאל בנלולו (הליכוד) (דברי הכנסת, 27.2.03) הוא מלאכת מחשבת של שימוש בקלישאות:
- "חברי, חברי הכנסת, יום חג הוא היום למדינת ישראל עת מוצגת הממשלה בכנסת השש-עשרה. מיד, בתום החגיגות, יש להפשיל שרוולים ולגשת בדחילו ורחימו לכל הנושאים החשובים ולכל הבעיות, שהרי לא שררה נטלנו על עצמנו, כי אם עבדות. האחריות הגדולה המוטלת על כתפינו נובעת מיראת כבוד ושאיפה להיות שותפים לצמיחה, לשגשוג ולרווחה במדינת ישראל.
- ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון, יושב-ראש הליכוד, שמה לעצמה כמטרה וכיעד להוציא את המשק מן הבוץ ולהעלותו לפסים של צמיחה כלכלית וחברתית, למען כל תושבי מדינת ישראל, ולהוביל את המדינה לחוף מבטחים. נכון, אין זה קל ואין זה פשוט, עוד ארוכה היא הדרך, אך יכול נוכל לה.
- בשל הסכנות הביטחוניות האורבות לפתחנו, חייבים אנו יותר מכול לפעול מתוך אחדות וליכוד מצד כל חלקי הבית, מתוך אמונה בצדקת הדרך למען העם היהודי היושב בציון. הביטחון האישי והביטחון הלאומי כרוכים יחדיו עם צמיחה כלכלית, וכל אלה ביחד יביאו אותנו להיות כטובות וכמשגשגות שבמדינות העולם. ואין זה סוד כי הקסם והחוכמה היהודית יפרצו ויעלו מעלה מעלה.
- אדוני היושב-ראש, בימים אלה, כאשר ירושלים, בירת הנצח של העם היהודי, עוטה לבן, ומכל קצות הארץ עולים לרגל לירושלים, חובה לומר בגאווה יהודית לאומית, כי ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, תישאר כזו לעד ולנצח נצחים.
- בהזדמנות זו, אדוני היושב ראש, שלוחה ברכה מיוחדת לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון אשר עושים ימים כלילות למען ביטחוננו. עם כניסתנו לעבודה ולהשבעת הממשלה עוד נכונה לנו דרך ארוכה אל ההצלחה הגדולה. אל ייאוש, שהרי בוא יבוא היום שנעודד ונרים את העם הזה מקשיי היום-יום. אז נישא ברכה לתחילת דרכנו החדשה, וזכרו כי זו רק ההתחלה."
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] לקריאה נוספת
- מאיה פרוכטמן, מדברים בקלישאות - 616 ביטויי שגרה הממלאים את חיינו, הוצאת קוראים, 2002.
- רוביק רוזנטל, "רצח נתעב עם גימור מושלם", בתוך הזירה הלשונית - דיוקן העברית הישראלית, הוצאת עם עובד, 2001.
- אפרים קישון, "נאומים", הכיפה הסרוגה ועוד כמה סאטירות פרו-ישראליות, הוצאת ספרית בית אל, תשנ"ג 1993, עמ' 44-41.
