קונסטנטין איפסילנטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קונסטנטין איפסילנטי (יוונית : Κωνσταντίνος Υψηλάντης, רומנית: Constantin Ipsilanti, מת ב-1816), מהמלכים הפאנאריוטים, שליט נסיכות מולדובה בין ה-8 במרץ 1799 ל-4 ביולי 1801, אוקטובר 1806 - נובמבר 1806; שליט ולאכיה בין השנים 1 בספטמבר 1802 - אוגוסט 1806, 27 בדצמבר 1806 - 31 במאי 1807 ועוד 3 שבועות באוגוסט אותה שנה.
קונסטנטין איפסילנטי היה בנו של השליט אלכסנדרו וודה איפסילנטי ואבי אלכסנדרו איפסילנטי, מנהיג פיליקי אטריה.
הוא הצטרף לקנוניה לשיחרור יוון וכשזה התגלה הוא נמלט לווינה, ובשנת 1799, קיבל חנינה מידי הסולטן ומונה לגוספודר (Господарь) של מולדוביה. בשנת 1805 הוא הודח ונמלט לסנקט פטרבורג, ובשנת 1806, הוא חזר לבוקרשט בראש 20,000 רוסים, כדי לחדש את שיחרור יוון. אולם תוכניותיו נקטעו בעקבות חוזה טילזיט. הוא חזר לרוסיה ונפטר בקייב.
בתחילת המאה ה-19 הגן על יהדות בוקרשט מפני עלילת דם.
