ebooksgratis.com

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
שיחה:קול ירושלים – ויקיפדיה

שיחה:קול ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים

[עריכה] הפתיח לערך

בפתיח לערך המשפט הראשון לא ברור ולא נכון: "קול ירושלים, היה שמו העברי של שירות שידורי הרדיו של המנדט הבריטי." קול ירושלים היה השם של השידורים העבריים ולא השם העברי של השירות או הגוף המשדר. יש כאן גם הגזמה בשימוש במילה שירות ובעיקר בפתיח. דבר נוסף הפתיח לא כתוב לפי הכללים בויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים ( מי, מה, מתי, מהיכן ומדוע).‏Avin שיחה‏ 04:00, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

המילה "שירות" נגזרת מהמילה האנגלית Service שבה כונה המוסד הממשלתי הזה. לגבי השאלה אם השם "קול ירושלים" התייחס רק לשידורים בעברית או למכלול השידורים - אני לא בטוח שאתה צודק, אבל שווה לשאול מישהו שמתמצא יותר בעניין. אם הפתיח לא כתוב לפי הכללים - אתה מוזמן לתקן אותו. זו זכותך המלאה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:01, 20 באוגוסט 2006 (IDT)
אני בהחלט מודעה למילה האנגלית Service מאחר ואני הוספתי אותה ואת הכיתוב באנגלית לערך (זה הערך השני שערכתי בויקיפדיה בכלל). בדרך כלל לגוף המשדר לא קראו בשם המלא אמרו "הרדיו המנדטורי או PBS בקיצור. "קול ירושלים" היה "אות-הקריאה" לזיהוי התחנה בשפה העברית כמו "קול ישראל ברשת א'" או "קול המוסיקה" היה גם "אות התחנה" שהיה אות מוזיקלי לכל שפה. לשידור האנגלי ברדיו המנדטורי אות-הקריאה היה כנראה "This is Jerusalem calling" או בקיצור "This is Jerusalem" ובערבית "אל קודס" או "הונה אל קודס" ובעברית "קול ירושלים" זה דומה אבל לא תרגום מדויק. אגב שמעתי במו אוזני את אותות הקריאה באנגלית וערבית בהקלטה מקורית מהרדיו המנדטורי, לא את השיחזור שמוכרים לנו היום בקול ישראל (שכחתי לחתום בשיחה הראשונה אני חותם עכשיו השעה לא מדויקת אבל קרובה).--‏Avin שיחה‏ 10:57, 20 באוגוסט 2006 (IDT)
אתה בטוח שהאות באנגלית היה Jerusalem calling ולא Palestine calling? אני הבנתי שהאות "קול ירושלים" בא כ"מעקף" כדי לא להיכנס שוב לוויכוח אם לומר בעברית "פלשתינה" או "ארץ ישראל". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:03, 20 באוגוסט 2006 (IDT)
אני בטוח שלא שמעתי מעולם את אות-הקריאה "Palestine calling" כאן ירושלים באנגלית או בערבית או קול ירושלים בעברית היה גם יותר מעניין ומושך. "המערכת" העברית רצתה את אות-הקריאה: "קול ארץ ישראל" ובשידורים ולא באות-הקריאה אני משער שהקפידו על הצירוף פלסטינה-א"י לדוגמה במשפט בחדשות:"ממשלת פלסטינה-א"י החליטה..." ולא כמו שהיהודים באמת רצו:"ממשלת פלסטינה ארץ-ישראל החליטה..." הערבים התנגדו להכנסת המונח "ארץ ישראל" בשידורים השוטפים וגם באות-הקריאה. והפשרה הייתה אות-הקריאה: "קול ירושלים" ופלסטינה-א"י בשידורים השוטפים. אין לי כרגע גישה להקלטות ואני מבטיח לבדוק את העניין עם תשובות כאן--‏Avin שיחה‏ 18:15, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

שמעתי הקלטות מקול ירושלים באנגלית הוכרז: "This is Jerusalem" בערבית: "אל קודס" לצערי לא מצאתי הקלטה עם הכרזה של קול ירושלים בעברית. שמעתי קונצרט חגיגי עם תזמורת קול ירושלים בו אמרה הקרינית "לכבוד היות תחנתנו בת מצווה..."--‏Avin שיחה‏ 23:42, 18 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] transmision at 600 khz

if one transmit in so low frequency one has no chance to reach europe, so please check again.-nachum.

ראשית ראה תמונה של חלק מסקאלה של רדיו (משנות החמישים), בערך - רדיו רמאללה (באורך גל 443 מטר 677 קילוהרץ) שהיה משדר של קול ירושלים. כל התחנות באותיות הלבנות הם תחנות בגלים בינוניים אפשר לראות שם תחנות מבלגיה צרפת ויגוסלביה. בתמונת הסקאלה השלמה שברשותי יש תחנות מכל אירופה כולל שבדיה גרמניה ואוסטריה (הערכים על הסקאלה הם במטרים). בשנתון "ידען מעריב" תשכ"ד שיצא לאור בשנת 1963 בפרק "ליד המקלט" יש רשימה: "תחנות-חוץ עיקריות בגלים בינוניים" (תחנות שאפשר לקלוט בארץ) ברשימה לוכסמבורג, צרפת (פריס 2), גרמניה המזרחית (לייפציג), שבדיה (סונסבאל), פורטוגל (ליסבון 2), ועוד כארבעים תחנות מאירופה. כך שבהחלט אפשר היה לקלוט תחנות מאירופה וגם תחנות מן המזרח התיכון באירופה. הבעיה היום היא שתחום הגלים סתום בתחנות קרובות ביחוד מארצות ערב וניתן עדיין לקלוט תחנות מאירופה בשעות הלילה המאוחרות.
שנית בזמן שקול ירושלים שידר, תחום הגלים הזה היה נקי בגלל מיעוט התחנות בו ובהחלט ניתן היה לקלוט באירופה שידורים מהארץ מאחר והמקלטים אז נבנו לשם קליטה מרחוק וגם צוידו באנטנות המתאימות לכך. עד היום באירופה ובארצות אחרות יש שידורים למרחקים בגלים ארוכים בתדרים נמוכים יותר 148.5 - 283.5 kHz.--‏Avin שיחה‏ 16:34, 29 בדצמבר 2006 (IST)
עוד מידע בויקיפדיה באנגלית בערך International broadcasting--‏Avin שיחה‏ 21:59, 30 בדצמבר 2006 (IST)

[עריכה] משפט שדורש הבהרה

המשפט להלן:

"השידורים מבית השידור נפסקו, השידור חודש והפעם שודרו תקליטים מאולפן הצמוד למשדר ברמאללה."

דורש הבהרה - מתי חודש השידור. אפילו משהו בסגנון "מאוחר יותר חודש השידור" יהיה טוב יותר מהנוסח הנוכחי. (לא שיניתי בעצמי כיוון שאיני מכירה את העובדות.) בברכה, גברת תרדשיחה 10:03, 4 בינואר 2007 (IST)

רק מתוך קריאת המשפט ובלי לדעת את העובדות, נראה לי שהשידור פשוט הועבר (כנראה בתוך כמה דקות) לאולפן ברמאללה ששידר מוזיקה מעל-גבי תקליטים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:32, 4 בינואר 2007 (IST)
קו השידור מירושלים לרמאללה היה חוליה חלשה במערך השידור. אני חושב שניסו לחבל בו כמה פעמים, כנראה ש"החברה" במשדר ברמאללה היו מנוסים בחידוש השידורים מן המשדר. בכל אולפן רדיו יש עד היום אמצעי שידור למצב חירום בהם מוקלטות תוכניות חירום, אותות התחנה קריינות ומוזיקה. כשאני עבדתי ברדיו זה היה על סרטי הקלטה, אז אני מניח שהיה תקליט חירום או תקליטים מיוחדים למצבים כאלה. בינתיים אין לי שום הוכחה שכך היה בזמן החבלה בבית השידור בירושלים.--‏Avin שיחה‏ 23:27, 4 בינואר 2007 (IST)

[עריכה] דיון על הוספת הערך לרשימת הערכים המומלצים

הדיון מתנהל בערכים מומלצים/הוספה למומלצים קול ירושלים.--‏Avin שיחה‏ 14:29, 13 בינואר 2007 (IST)

[עריכה] שידור ישיר של ההצבעה באו"ם על תכנית החלוקה 29 בנובמבר 1947

קראתי עדויות על האזנה לשידור בירושלים וברמת גן וכן שגם חיילים בריטיים האזינו לשידור. אני לא חושב שהייתה תחנה אחרת פרט לPBS שהייתה לה יכולת טכנית לקבל שידור מארה"ב ולהעביר אותו בשידור חי כלל ארצי ועוד שחיילים בריטיים רגילים יאזינו לתחנה (הם לא האזינו לתחנות הרדיו של המחתרות).--‏Avin שיחה‏ 21:03, 14 בינואר 2007 (IST)

[עריכה] הצעת הוספה למומלצים

הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים 18:13, 15 בינואר 2007 (IST)

הועבר מגאים להציג

משתמש: אברהם אמיר התחיל, משתמש:Avin הפך לערך מעניין ומקצועי, ושוד "הגלגל" הגדול נתן את הטאץ' האחרון עם תמונות מקוריות משנות ה-40. סיפור מעניין, וקטע מרגש מההיסטוריה של השידור העברי - "הלו! הלו! ירושלים מדברת!" אלמוג 22:28, 30 בדצמבר 2006 (IST)

  • בעד פשוט תענוג לקרוא ערכים של משפחת אמיר. אליזבט •• שיחה 22:35, 30 בדצמבר 2006 (IST)
  • בעד אור 00:30, 4 בינואר 2007 (IST) מעניין, מפורט וכתוב היטב.
  • בעד נעה 00:41, 6 בינואר 2007 (IST)
  • בעד אבירם 14:55, 6 בינואר 2007 (IST) מעניין, צריך להוסיף עוד על תוכניות התחנה.
  • בעד ירוןשיחה 15:16, 6 בינואר 2007 (IST)
  • בעד מגיסטר 15:43, 6 בינואר 2007 (IST)
  • בעד ערן 17:54, 6 בינואר 2007 (IST)
  • בעד --שלומית קדם 21:47, 6 בינואר 2007 (IST) יופי של ערך!
  • בעד דניאלשיחה 22:21, 6 בינואר 2007 (IST)
  • בעד -- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת ליז'אנסק (שיחה | תרומות) ששכח/ה לחתום.
  • בעד שמתם לב שאין בערך אפילו קישור אדום אחד? השמח בחלקו (-: 20:15, 10 בינואר 2007 (IST)
  • בעד ליש 12:45, 12 בינואר 2007 (IST)
  • בעד דוד שי 08:07, 13 בינואר 2007 (IST)
  • בעד מלמד כץ 05:48, 15 בינואר 2007 (IST)

הוסף

[עריכה] תיאור התמונות בערך

אלמוג האם אתה בטוח שב"הגלגל" כתוב: "הקלטת קונצרט באולפני ירושלים, 1945", "חייליות יהודיות מתנדבות בצבא הבריטי מקליטות תכנית לחיילים, 1943", "הקלטת תכנית באולפני ירושלים, 1945" הקלטות ברדיו באותם ימים היו נדירות והתבצעו על ידי חיתוך תקליטים ב"מחרטות" מיוחדות. סרטי הקלטה לא היו עדיין בשימוש הם הגיעו רק בשנות החמישים. אנא בדוק את זה שוב --‏Avin שיחה‏ 23:14, 21 בינואר 2007 (IST)

רוב השידורים לפני שנות ה-50 היו שידורים חיים? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:23, 22 בינואר 2007 (IST)
גם היום רוב השידורים בתחנות קטנות הם בשידור חי קריין שני נגני תקליטורים לפחות ובדרך כלל גם מחשב להכנסת פרסומות. עד תחילת שנות השישים היו בכל אולפן רדיו מיקרופון אחד או שניים ושני פטיפונים לנגינת תקליטים ולרוב נוגנו תקליטים מסחריים. וזאת פרט לתקליטים יחידאים שנחתכו במכונת הקלטה מיוחדת שחרטה תקליטים חלקים ו"מילאה" אותם בחריצים לפי הצלילים שהועברו אליה. אגב, הכרזת המדינה כ-25 דקות הוקלטה בטכניקה זו על שבעה צדדים של תקליטים חלקים על ידי חברת "צליל". בימי קול ירושלים היו התקליטים במהירות 78 סיבובים לדקה עם שיר אחד כארבע דקות בכל צד. כדי להשמיע ברדיו את הסימפוניה התשיעית של בטהובן 74 דקות היו צריכים לנגן 18 צדדים של תקליטים. כך שבהחלט היה יותר קל להעביר שידור חי של מופע מאשר להקליט אותו או אפילו להשמיעו מתשעה תקליטים מסחריים. תקליט אריך-נגן Long-Playing במהירות 33.3 הוצג לראשונה ב-21 ביוני 1948 על ידי חברת קולומביה.--‏Avin שיחה‏ 02:39, 22 בינואר 2007 (IST)
וודאי שלא כתוב כך. המדובר באנאכרוניזם מצידי. אשנה הכיתוב בהתאם. אלמוג 05:51, 22 בינואר 2007 (IST)
בקישור חדש שהוספתי קול ירושלים - מצילומי טרודי שורץ-הילר, שנות הארבעים בתמונה הראשונה אפשר לראות מכונה להקלטה ולחיתוך של תקליטים חד פעמיים. אחרי הכל אולי האנאכרוניזם הוא שלי ואכן היה בקול ירושלים אפשרות להקליט תוכניות על תקליטים מיוחדים. הקישור הזה היה בערך שידור רדיו בישראל כבר הרבה זמן והוא הוסף לשם על ידי משתמש:Rickjpelleg בתמונות אחרות אפשר להבחין בעגלה עם גלגלים ועליה מתקן עם שני פטיפונים ששימשו כנראה כמתקן נייד לשידור מתקליטים, זה איפשר לשדר מתקליטים באולפנים השונים לפי הצורך.--‏Avin שיחה‏ 23:04, 16 בפברואר 2007 (IST)

[עריכה] "אות התחנה" (Interval signal)

כששמעתי את אות התחנה הנחתי שההקלטה ששמעתי הייתה הקלטה ממקלט רדיו של שידור רדיו מהתחנה המנדטורית. ואז כתבתי:"השידורים העבריים נפתחו ב"אות התחנה" (Interval signal) שהיה נגינת מטאלופון (קסילופון עם קלידי מתכת) של לחן השורות: "מעל פסגת הר הצופים, שלום לך ירושלים" בשיר "ירושלים" שכתב אביגדור המאירי." (גם משפט זה לא מדוייק). לאחרונה עיינתי ביומן ההקלטה המקורי והגעתי למסקנה שהקלטה זו היא הקלטת אולפן של מטאלופון ושני כינורות וההקלטה בוצעה עבור "קול ירושלים" הישראלית (ראו בפתיח לערך). מאחר ואני לא בטוח שאות זה היה זהה לאות התחנה המנדטורית אני מסיר את המשפט הדן באות התחנה.--‏Avin שיחה‏ 23:48, 13 בפברואר 2008 (IST)

אם אני זוכר נכון, גם בתוכנית "במדינת היהודים" של מודי בר און ציינו ששידורי "קול ירושלים" בעברית בשנות ה-30 וה-40 נפתחו בצלילי "מעל פסגת הר הצופים". לא אמרו שם מה היה העיבוד המוזיקלי שבו השתמשה התחנה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 02:45, 14 בפברואר 2008 (IST)


aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -