קארוי פאפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הסופר, המשורר והמחזאי ההונגרי היהודי קארוי פאפ (Pap Károly) נולד בעיר שופרון (מערב הונגריה) ב-24 בספטמבר 1897 ונרצח במחנה הריכוז בוכנוואלד או ברגן-בלזן בתאריך לא ידוע אחרי סוף חודש ינואר 1945. מוצאו במשפחת רבנים, ואביו היה הרב הראשי של הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעיר הולדתו. הורי פאפ ואחותו הגדולה נספו אף הם בשואה, ואילו אחיו הבכור הצליח לשרוד ובתום מלחמת העולם השנייה היגר לדרום אמריקה.

כשסיים קארוי פאפ את לימודיו בתיכון, התנדב לשרת בצבא האוסטרו-הונגרי. כחייל נלחם במלחמת העולם הראשונה, ובתום המלחמה נטל חלק בהונגריה במהפכת 1919, אשר הביאה במדינה לשלטון קומוניסטי קצר-ימים. בתוקף תפקידו בגדודים הקומוניסטיים שימש מפקד צבאי בעיירה מורקרסטור (נפת זלה, דרום-מערב הונגריה). עם נפילת הממשלה השמאלנית של בלה קון ועליית האדמירל הפשיסט מיקלושׁ הורטי לשלטון, נכלא פאפ ונגזר עליו עונש מאסר באשמת ביזת רכושו של בעל-אדמות עשיר בתקופת שירותו לצד כוחות השמאל. כעבור כשנתיים, עם ריצוי עונשו, היגר לווינה וחי בה בין השנים 1923 ו-1925. למן שובו לבודפשט התחיל פאפ לפרסם מיצירותיו, בראש ובראשונה בכתב-העת הנודע "ניוגט" ("מערב"). העניינים העיקריים שכתיבתו התמקדה בהם לאורך כל דרכו הספרותית היו התחבטות בשאלות הזהות היהודית, חיפוש האלוהים ותהייה אחר מאפייני הדתיות המשיחית.

בספר ביכוריו, קובץ המאמרים "מיכאל" (1929), וברומן הראשון שכתב, "שחררת אותי מהמוות" (1932), מתח הסופר ביקורת נוקבת על אירועי זמנו ועל סממני תקופתו באמצעות סיפורים הדנים בדמותו של משיח חדש. הרומן השני מפרי עטו, "התחנה השמינית" (1933), עסק בניתוח בעיות בעלות אופי הגותי-דתי. רוח כתיבתו של הסופר ביצירה זו קרובה לרוח הבשורות בברית החדשה ולהשקפות הנוצריות המובעות בכתבי דוסטויבסקי. בשנת 1935 פרסם פאפ את חיבורו פצעים וחטאים יהודיים, ומסה זו הגבירה את המודעוּת באשר לתמטיקה של כתיבתו ועוררה ויכוחים נרגשים וסוערים בקרב קוראיו. שנה לאחר מכן טורפדה הענקת פרס באומגרטן היוקרתי לסופר בשל עברו ה"פלילי". הרומן השלישי, האחרון והמפורסם ביותר של פאפ, הוא ספרו "עזראל" (1937), הנחשב גם לעידית יצירתו. הספר תורגם לעברית בידי רמי סערי וראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2004. ספר זה, כמוהו כקובץ הסיפורים "חסד" שהתפרסם אף הוא בשנת 1937, מבוסס על יסודות אוטוביוגרפיים ומתמקד בדמותו של ג'רג' (ג'ורי) עזראל, המספר ובן-דמותו של הסופר בילדותו. מבין מחזות פאפ מבטא במיוחד "מֹשֶׁה" (1942) את ההתייחסות לדמות נבואית חריגה ובולטת ואת מחשבות הסופר ביחס לגורל עמו המיוסר ובאשר לאפשרות גאולתו.

ב-23 במאי 1944 נלקח הסופר למחנה עבודה בהונגריה, ובשניים בנובמבר של אותה שנה נשלח למחנה בוכנוואלד. בשלושים בינואר 1945 נמנה עדיין עם החיים. לאחר מכן אבדו עקבותיו.