שיחה:פסבדו-מדע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לא רק מהקטגוריה, גם מהרשימה בערך איני מתלהב בלשון המעטה. למשל, מדוע אאוגניקה היא פסבדו מדע. היא מדע, אולי מתועב. אבל אני חושב שכל אדם סביר מבין שאם יתנו רק לאנשים עם IQ 150 להוליד ילדים, הדור הבא של האנושות יהיה חכם יותר. זה שזה רעיון נתעב, זה משהו אחר. זה שהיו רעיונות אאוגניים מופרכים לגמרי זה גם לא רלוונטי. פסיכולוגיה לא הופכת להיות לא-מדע, רק בגלל השטויות שנאמרו בשמה. גם מה עושה כאן גלגול הנשמות, שהוא אמונה דתית לכל דבר. חשובה יותר (אצל הדרוזים, בדתות המזרח) או חשובה פחות (ביהדות) שש"ז 15:21, 12 יוני 2005 (UTC)

מר זעם חסר כל ידע בתולדות הגנטיקה. ברירה מלאכותית איננה סותרת את המדע. החלק הפסבדו-מדעי באיגניקה הוא העיקור. יידרשו מיליוני דורות כדי להפחית באופן משמעותי את שכיחותו של גן רצסיבי מזיק. זה איננו בר יישום, כמובן. בן הטבע 16:34, 7 בנובמבר 2007 (IST)

הרעיון של הרשימה הוא בסדר, גם אני לא מסכים עם הסיווג של כל התיאוריות:

• אאוגניקה היתה מדע, המדע הזה נכשל לאחר שהסתבר שזה פשוט לא נכון (כמות הגנים באוכלוסיה של גאונים קטנה יותר ולכן הסיכויים לתוצר פגום עולים משמעותית יותר מהתועלת המופקת לכאורה מהשילוב הגנטי, שלא לדבר על ההשפעה הדרמטית של הסביבה בהתפתחות של גאונות).
• פסיכולוגיה איננה מדע בימינו, אולם הסיווג שלה בתור פסבדו מדע מוגזם, תיאורטית ניתן להפוך את הפסיכולוגיה למדע, אבל זה עדיין נמצא רחוק מאיתנו (תנסה את ויקיפדיה של 2205).
• גלגול נשמות הוא דוגמה לשאלה מה עושים עם זה, הטענה שהגלגול הוכח מדעית (שאני מניח שזאת הסיבה להכנסה) היא בהחלט פסבדו מדע. לעומת זאת, רוב התיאוריות הן דתיות, זאת דוגמה לכפילות הנפוצה בדברים הללו.
• דיקור סיני הוא דוגמה לאיך העולם משתנה, כיום ידוע שלדיקור סיני יש השפעה שאיננה פסיכולוגית על דברים מאוד ספיציפיים (אני לא זוכר בדיוק על מה). הסיבות לכך אינן ברורות לחלוטין וקשורות מן הסתם לביולוגיה ולא לרעיונות מהם התפתח הדיקור.
• שטיפת מוח היא עובדה מוכחת, הויאטנמים הוכיחו את קיומה.

בקיצור, צריך לעבור ביסודיות על הרשימה, אבל לא לזרוק אותה. טרול רפאים 15:34, 12 יוני 2005 (UTC)

זה מאוד מעניין מה שאתה אומר על אאוגניקה, לא שמעתי מעולם. יש קישור ?

כותב הערך לא טען שפסיכולוגיה היא פסבדו מדע.

וריל השקפת עולם שבה יש מיסטיקה נאצית וטענה שקיימים יצורי על נאצים ידידותיים בתוך כדור הארץ.:הסתכלתי שוב בערך. הוא ערך טוב, כתוב טוב, מעניין וחשוב, כך שאני לא מציע לוותר עליו שש"ז 15:40, 12 יוני 2005 (UTC)

אאוגניקה היא פסבדו-מדע פאר-אקסלנס, לדעתי, גם בגלל הדברים שנכתבו לעיל, אבל יותר מזה בגלל היומרה הבסיסית שלה לשלוט ולכוון את האבולוציה בלי שהמחזיקים בתאוריה ידעו (בלשון עבר, הווה ועתיד) על השפעות הידודיות של התהליך. נוסף על כך, הטיעון של האאוגניקה אינו רק כמותי (טענה טריוויאלית לגמרי בנוסח: רבייה בררנית תגדיל את מספר בעלי עיניים כחולות באוכלוסיה) אלא איכותי (עיניים כחולות זה טוב מעיניים חומות), וזה טיעון אידאולוגי שמחזק את הגדרת התחום כפסבדו-מדע.

לגבי גלגול נשמות, דיקור סיני, שטיפת מוח, וכו' -- הכוונה אינה לטיעונים האמוּניים המובעים על-ידי מאמינים, אלא לאדרת המדעית שמנסים חלק מחסידי התיאוריות לאמץ. אורי 15:47, 12 יוני 2005 (UTC)

מדע לא נקבע לפי מה אנחנו יודעים או לא יודעים, אלא לפי השאלה האם יש דרך לבדוק את זה.

אאוגניקה בקשר לגאונות מובעת לפעמים בצורה מדעית (העלאת מבחן IQ לדוגמה), אתה יכול לשאול האם אלו המבחנים הנכונים, אבל אין ספק שניתן להיכשל בהם (ואכן אאגוניקה נכשלה).

היום ראיתי פיזיקאי שניסה לנצל את הפיסיקה להוכחת קיומו של אלוהים, אז זה פוסל את הפיסיקה כמדע? טרול רפאים 15:56, 12 יוני 2005 (UTC)

אם הסיבה לפסילת האאוגנטיקה היא היומרה האידיאולוגית שלה, צריך לכתוב את זה בפירוש. אם נפסול את הרעיון שניתן להגדיל שכיחות תכונה על ידי עידוד ריבוי בקרב המחזיקים בה והמעטת הריבוי אצל האחרים, פסלנו את תורת האבולוציה.

כמו שהטרול אמר, לדיקור יש ראיות מדעיות. גם לגבי הזכרונות המודחקים אין קונצנזוס ששולל אותם. אולי פשוט הערך יישאר כפי שהוא ותיתווסף לו הערת חוסר נייטרליות וכולנו נבוא על סיפוקנו. מהערך עכשיו נוטפת שחצנות רציונליסטית מהסוג שכבר אבד עליה כלח שש"ז 15:59, 12 יוני 2005 (UTC)

אני בספק רב אם יש הוכחות לדיקור. בכל אופן, ללא כל צל של ספק, לא די ברפואה משלימה על מנת לרפא את האדם. אם היה די ברפואה זו, הסינים בעת העתיקה לא היו מתים כמו זבובים ממגפות. גילגמש • שיחה 16:02, 12 יוני 2005 (UTC)

לא כל העולם שחור או לבן. תאר לעצמך שמישהו הצליח לרפא השמנת יתר בעזרת דיקור, האם אתה חושב שלא ינסה להגדיל את הטווח שבו הדיקור מטפל? זה קרה גם בעבר, אני לא זוכר מה בדיוק הדיקור מרפא, אבל זה בהחלט רחוק מאוד מהטווח שחסידיו מייחסים לו. טרול רפאים 16:06, 12 יוני 2005 (UTC)

העניין הוא שאם זה היה נכון, הרפואה הקונבינציונלית הייתה מאמצת את זה כי מדובר בהרבה מאוד כסף. מילארדי מיליארדים. היות וזה לא קרה, אני מטיל ספק באמיתות הדברים. תאר לך מה היה קורה אילו היו פותחים מחלקה לדיקור סיני באיכילוב והיו מעמידים בראשה פרופ' ידוע, הרי זה היה מרומם את שמו של הדיקור הסיני לשחקים והיו מרווחים טונות של כסף מהדבר הזה. כל עוד זה לא קרה, אני מטיל ספק רב בכל אותם מחקרים ש"הוכיחו" בכביכול שדיקור סיני עוזר למשהו. אולי איננו מזיק ואולי התועלת שלו דומה לתועלת של הפלצבו, אך אני בספק אם יש בו משהו מעבר לכך. גילגמש • שיחה 16:09, 12 יוני 2005 (UTC)

יש בעיה עם פעילות שביסודה אינה פסבדו-מדע, אך יש שרלטנים ונוכלים המנצלים אותה לאחיזת עיניים שהיא פסבדו-מדע. הנה דוגמה: "דוד שי, מרפא מוסמך באמצעות גרוויטציה, קוונטים וחלקיקים אלמנטריים. מסתמך על עבודתו של פרופ' איינשטיין. הצלחה מובטחת. אחריות לחמש שנים!". האם זה הופך את הפיזיקה לפסבדו-מדע ? מובן שלא. צריך להיות ממוקד, ונדמה לי שבכמעט כל מרכיביו הערך שלפנינו אכן ממוקד בפעילויות שהן ללא ספק בגדר פסבדו-מדע. דוד שי 16:30, 12 יוני 2005 (UTC)

גילגמש, הטיעון של "אילו זה היה נכון היו מאמצים את זה" הוא לדעתי אד קונסקוונטיאם. אם מאמצים דיקור סיני או לא אינו רלוונטי למידת התקפות של התאוריה או של יישומיה. הטיעון העיקרי שהופך אותו לפסבדו-מדע הוא בעיקר סרובם של חסידי השיטה לקבל ממצאים סותרים, התקדמות דלה ביותר בהפיכת תחום החקר למדעי יותר, הינתנות נדיבה יותר לבחינת עמיתים ולמחקרים חוזרים ונשנים לחיזוק, וכדומה. אורי 16:34, 12 יוני 2005 (UTC)

תוכן עניינים 1 לשש"ז 2 תיאוריית הקטסטרופות 2.1 עזרה 3 בענייני כתיב 4 בעניין המורכבות 5 ביו-אנרגיה 6 שאלה ומחיקות 7 וריל 8 שם הערך 9 תמונה 10 שווה להוסיף 11 ויטליזם הוא פסבדו מדע? 12 תורת הגזע 13 תבנית עריכה 14 גרפולוגיה 15 פוליגרפיה 16 מה זה מדע, מה מתחזה למדע ומה זה סתם קשקושים 17 הגהה של המילה

[עריכה] לשש"ז

אני מוכן להתערב איתך שכל הלינקים האדומים כאן יוכחלו הרבה לפני שנגמור את תולדות העם היהודי או אף את האימפריה הרומית.--עמית 20:11, 18 יוני 2005 (UTC)

[עריכה] תיאוריית הקטסטרופות

נדמה לי שסטיבן ג'יי גולד אחז בה, לא ?

היא לא פסבדו מדע והיא אינה סותרת ידע קיים. פשוט כשיש קטסטרופה, האבולוציה עובדת הרבה יותר מהרAvibliz 22:46, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

[עריכה] עזרה

העליתי לשרת את התמונה

ואני לא מצליח להכניס אותה לערךAvibliz 22:46, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

[עריכה] בענייני כתיב

פעם רווחו הצורות "פסבדו, פסוודו, פסאודו". גם כאן, כדי לשמר כתיב אחיד, האקדמיה קבעה "פּסֵידו" (ראו: תעתיק של EU). HansCastorp 00:55, 3 מרץ 2006 (UTC)

[עריכה] בעניין המורכבות

לא הבנתי למה העניין שהאבולוציה מורכבת מדי וחסר משתנה זה פסבדו מדע. הרי האבולוציה עצמה לא מוכחת אז איך יתכן ששאלה שנשאלת עלייה נחשבת לפסבדו מדע?

האבולוציה עצמה, או יותר נכון השימוש באבולוציה כהסבר להתפתחות החיים, זהו דוגמה טובה לפסבדו מדע. שש"ז 18:13, 20 אפריל 2006 (IDT)

כמובן ששאילת השאלות אינה הופכת תחום חקר לפסבדו-מדע -- להיפך, מדע נוצר משאילת שאלות. גם מידת ההגיון שבתיאוריה אינה חשובה. המיון של כל הפריטים לרשימה נעשה בגלל התאמתם לרשימת התכונות של פסבדו-מדע המפורטת בערך. במיוחד, הייתי אומר שישנם שני סימנים חשובים לפסבדו-מדע:

• היעדר תיאוריה שניתן לאמתה או להעמידה לבחינה מדעית (היעדר "הפרכתיות").
• היעדר התקדמות משמעותית בתחום.

רלף פון שוונץ 00:31, 21 אפריל 2006 (IDT)

[עריכה] ביו-אנרגיה

המשפט לא גמור. שרית חייט 16:15, 29 אפריל 2006 (IDT)

[עריכה] שאלה ומחיקות

1. מתוך סיווג פסבדו-מדע: טענה שתאוריה מנבאת דבר שאינה מנבאת. טענה שתאוריה מנבאת משהו שהוּראה כי אינה מנבאת.

מישהו מוכן לבאר? משהו לא ברור פה בניסוח.

2. אני מוחק כמה 'פסאודו מדעים' שאני חושב שלא כ"כ הוגן לזרוק אותם מחוץ לגדר, גם אם הם לא הילדים הכי מקובלים בכיתה.

אם יש התנגדות לאחת המחיקות, החזירו אותה ונדון בעניין. תורת הקטסטרופות - לפחות כפי שזה מוגדר כאן, מדובר בתאוריות שמזכירים גם בקורסי מבוא בשנה א' במדעי החיים. השערת דואיסברג (HIV לא גורם לאיידס)- בהחלט ילד לא מקובל אבל למה זה פסאודו מדע? מימטיקה - האם זה פחות מדעי מתאוריות סוציולוגיות אחרות? זכרון מודחק - אמינותם של זכרונות שנשלפים בתרפיה היא קונטרוברסלית, אבל הדחקת זכרון טראומטי זו תופעה ידועה.

את קודים תנ"כיים לא מחקתי, אבל אולי צריך. יש כאן מישהו שמכיר את הנושא? לידיעתי המוגבלת, התיאוריה כן זוכה להתמודדות מצד מתמטיקאים וסטטיסטיקאים, להבדיל מתאוריות פסאודו-מדעיות טיפוסיות שאינן נושא לדיון. רק לאחרונה נערכה באוניברסיטה העברית הרצאה לקהל הרחב על התיאוריה, ועל למה היא לא נכונה. (עובדה משעשעת היא שאחד מהוגי התיאוריה מלמד בא. העברית אינפי). אולי עדיף להסתכל עליה הצופן התנ"כי כתיאוריה שאינה מתקבלת ע"י הקונצנזוס ולא כעל פסאודו-מדע. --חאקויאק 03:56, 2 מאי 2006 (IDT)

מחיקה צריכה להתבצע אחרי דיון. אל תמחק בבקשה ללא דיון. גילגמש • שיחה 03:29, 2 מאי 2006 (IDT)

טוב. אז הנני פותח את הנושאים האלה לדיון.--חאקויאק 03:56, 2 מאי 2006 (IDT)

טוב מאוד. אם לא תתעורר התנגדות תוך מספר ימים תוכל למחוק. גילגמש • שיחה 03:57, 2 מאי 2006 (IDT)

כמה הערות:

1. מימטיקה: אני עצמי לא סגור עם עצמי בנושא. אין לי ספק שריצ'רד דוקינס לא כיוון לטעון כי אכן רעיונות עוברים באופן דומה לאופן בו עוברים וירוסים או טפילים. עם זאת, הפיתוחים של בלקמור, לינץ' וברודי הם כבר במידה רבה פסבדו-מדע. התחום גם סובל מחלאים אופייניים לפסבדו-מדע ובעיקר חוסר יכולת לפתח תיאוריה סבירה כלשהי לאופן בו מעבר הרעיונות מתבצע. אילו זו הייתה עוד תיאוריה בסוציולוגיה, הרי שלא היה מקום להגדיר את זה פסבדו-מדע (אלא אם כן מגדירים את הסוציולוגיה בכללה כפסבדו-מדע :-)), אבל הנסיון למצוא תיאוריה ביולוגית או פיזית לנושא ההעברה והסטגנציה בתחום כן משייכים את הנ"ל.
2. קודים תנ"כיים: השאלה כאן אינה האם הנושא נבחן מדעית אלא א) האם הוא עומד בבחינה הזו ו-ב) האם חסידי התיאוריה זונחים אותה אם א' אינו מתקיים, או שהם מציעים תיאוריה חלופית שכן עומדת בבחינה. מאחר ולא א' ולא ב' מתקיימים, זהו פסבדו-מדע.
3. השערת דואיסברג -- חקרתי את הנושא בעבר וברעיונות של דואיסברג יש לא מעט דברים מעניינים, אבל העניין תקוע בנקודת הפתיחה (תיאוריה מרחיקת לכת, לא נתמכת במחקרים) וזה די דוחף את הנ"ל לכיוון של פסבדו מדע. זה עניין שמבחינתי, מכל מקום, לא סגור.
4. תורת הקטסטרופות: ככל שנוגעים הדברים לעמנואל וליקובסקי, זה פסבדו-מדע קלאסי. ייתכן וצריך להבחין טוב יותר ולציין כי מדובר ברעיונות שלו.
5. זכרון מודחק: הדחקת זכרון טראומטי שלא במודע (כלומר, כך שהמדחיק אינו יודע שהדחיק) היא טענה שנויה במחלוקת קשה וככל הנראה כן פסבדו-מדע. תרפית זכרון מודחק היא פסבדו-מדע מובהק. רלף פון שוונץ 04:40, 2 מאי 2006 (IDT)

תראה אורי, אני חושב שרשימה כזו שמגדירה פסבדו-מדעים לדוגמא צריכה להיות זהירה מאד. אין בעייה לכתוב בתוך ערך XXX ש"יש הרואים בXXX פסבדו-מדע". לעומת זאת כשמציינים בדף הזה את XXX יש בכך קביעה חד משמעית חזקה. אם יש תחום שיש ספק אם הוא פסבדו-מדע או סתם תיאוריה מדעית קונטרוברסלית, הוא לא צריך להיות ברשימה. חשוב על רשימה של 'פוליטקאים מושחתים'. אם יש ספק שפוליטקאי מסויים הוא מושחת, הוא לא צריך להמצא ברשימה, ועדיף להתייחס לעניין בערך של אותו פוליטיקאי.

דוגמא טובה היא רעיון הפריון, שנהגה 20 שנה לפני שבאמת התגלו פריונים והוסברה ספגת המוח. אם היו פוסלים לחלוטין את התיאוריה כפסבודו-מדע, המדע היה מפספס את העניין לעוד שנים ארוכות. לכן, אני חושב ש"העדר התקדמות בתחום" הוא קריטריון לא מספיק סלקטיבי להגדרת פסאודו-מדע וכדאי גם להוריד אותו מהרשימה בתחילת הערך.

בנוגע לערכים:

1. מימטיקה - נראה שאתה מכיר את הנושא טוב ממני, אך הגרסה שאני מכיר של הרעיון (המתוארת במם) אינה גורסת שרעיונות עוברים באופן דומה לוירוסים או טפילים.(כך גם באנגלית). אני חושב שאם תוכל להרחיב על הפיתוחים אליהם אתה מתייחס בערך הרלוונטי ולבקר אותם שם זה יהיה עדיף מאשר לפסול את כל התיאוריה.

3. השערת דואיסברג - אני חושב שזה מזכיר מעט את מקרה הפריונים. גם מתוך דבריך עולה שספק אם זה פסאודו מדע וכפי שציינתי למעלה - אם יש ספק, אין ספק..

5. זכרון מודחק - בוא נסכים על שינוי הערך ל'תרפיית זכרון מודחק'?

אני מקבל את עמדתך בנושאים 2 ו 4. --חאקויאק 15:20, 2 מאי 2006 (IDT)

יש לנו הסכמה לגבי 2, 4 ו-5 (שינוי שם יספק כאן). נותר דוקטור דואיסברג הדורש עיון וחקר נוסף ולכן יש להסירו מהרשימה, כפי שאמרת; לגבי מימטיקה -- הרעיון שמתואר במם בעייתי (תוכנית ואחרת). המניע העיקרי לשיוך לקטגוריה הוא העובדה שהנסיונות ליצור תיאוריה מסבירה כלשהי לא צלחו ורוב העוסקים בתחום שבאו מתחומים כמו ביולוגיה זנחו אותו לפיכך (כפי שמצויין בערך האנגלי, למשל). המימטיקה פשוט הולמת יותר מדי סעיפים ברשימת המאפיינים של פסבדו-מדע מכדי שאפשר יהיה למיין זאת אחרת בשלב זה. הטיעונים ורוח הדברים מזכירים מאוד את התיאוריות היונגיאניות בהקשר זה (ההבדל הוא שהתיאוריות של יונג השתלבו בתוך החקר הפסיכולוגי לפני שנים רבות, ועכשיו זו מלחמה אבודה להוציא את זה משם). רלף פון שוונץ 15:57, 2 מאי 2006 (IDT)

[עריכה] וריל

וריל השקפת עולם שבה יש מיסטיקה נאצית וטענה שקיימים יצורי על נאצים ידידותיים בתוך כדור הארץ. אני משער שזוהי בדיחה או משהו, יצורים נאציים ידידותיים בתוך כדור הארץ? אני מפחד למחוק, כי בערך כזה הכל יכול להיות, בדיחה או משהו רציני? בברכה, Tahmar1900 15:03, 28 מאי 2006 (IDT)

לצערנו, לא בדיחה כלל. ר' כאן. רלף פון שוונץ 21:23, 28 מאי 2006 (IDT)

קשה לי להאמין למראה עיני. טוב נו, מה כבר אפשר לצפות מערך כזה? תודה רבה, Tahmar1900 22:40, 28 מאי 2006 (IDT)

[עריכה] שם הערך

אם כתוב בתחילת הערך שהשם צריך להיות פסידו, מדוע הוא נמצא בפסבדו? 192.115.100.11 22:29, 18 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] תמונה

בתמונה הטוענת להציג "ספרי פסבדו מדע" ניתן לזהות רק שני ספרים העוסקים באופן מובהק בתחומים פסבדו מדעיים- נומורולוגיה ואסטרולוגיה. השאר הם ספרי עזרה-עצמית העוסקים בתחומים פסיכולוגיים לגיטימיים- תקשורת, לחץ, ניהול זמן, מיניות וכדומה. אלו לא תחומים פסבדו מדעיים. אפשר לטעון שלמרות שתחום העיסוק שלהם לגיטימי, האופן שבו הם עוסקים בו הוא שטחי ופופוליסטי עד לרמה כזו שגם הם גולשים לתחום הפסבדו מדע, ואולי זה באמת נכון, אבל אני לא חושב שזה מקומנו לשפוט, בעיקר כשכל מה שאנחנו רואים בתמונה זה את כריכות הספרים בלי לדעת שום דבר על התוכן שלהם. לא כל ספר עזרה עצמית שטחי נכנס בהכרח להגדרה של פסבדו מדע, ואני חושב שראוי לנהוג משנה זהירות באופן שבו משתמשים במושג הזה, בהתחשב בכך שמדובר במושג גנאי מובהק. אני מציע להחליף את התמונה בתמונה שמציגה רק ספרים שעוסקים בתחומים שהם במובהק פסבדו מדעיים. טיפש ט"ו בשבט • שיחה 19:57, 1 ביולי 2007 (IDT)

אני מסכים עם הניתוח והטענה שלך. עופר קדם 20:18, 1 ביולי 2007 (IDT)

גם אני, בהתחשב בכך שספר האסטרולוגיה חתוך בתמונה, קשה לטעון שהיא מתאימה. הורדתי אותה. דורית 20:23, 1 ביולי 2007 (IDT)

[עריכה] שווה להוסיף

• מה לגבי התאוריה של אריך פון דניקן לגבי כך שהאלים הם למעשה חייזרים?
• לא שווה להזכיר את הגופים הנלחמים בסבדו מדע כמו מרטין גרדנר ואירגון Committee for the Scientific Investigation of Claims of the Paranormal (CSICOP).
• אחד הדברים המשותפים לרוב מי שמקדם תורות פסבדו מדעיות הוא, מה שאני קורא לו טיעון גלילאי: הרבה תורות שמקובלות היום נחשבו בעבר כפסבדו, ראה לדוגמא גלילאו גלילאי שנזרק לכלא מכיוון שהאידיוט חשב שכדורהארץ מקיף את השמש. אני שקו הטיעונים הזה שווה איזכור, והוא אכן מופיע בערך האנגלי.
• מה לגבי הומאופתיה? לפחות הדיון האם זה פסבדו מדע או לא צריך להופיע.

טוקיוני 18:51, 4 בנובמבר 2007 (IST)

[עריכה] ויטליזם הוא פסבדו מדע?

לפי הידוע לי ויטליזם, לצד נטורליזם, הוא אחד המודלים להבנת האורגניזם בביולוגיה - הויטליסטים טוענים שהאורגניזם אינו מכלול המכניזמים שלו אלא שיש לו גם "כוח חיות". נכון, זה לא דבר שניתן להוכיח מדעית, אבל זה בפירוש לא פסבדו מדע במובן של אסטרולוגיה או דברים דומים. באמונה הזו החזיקו ומחזיקים ביולוגים גדולים. ‏pacman - שיחה 18:52, 4 בנובמבר 2007 (IST)

1. ויטלזים הוא פסאדו-מדע מובהק מכיוון שהוא מתיימר ל"מדעיות" בזמן שהוא עצמו איננו עומד ב-2 הקריטריונים החשובים ביותר במדע - הוכחתיות והפרכתיות.

2. אילו ביולוגים גדולים מחזיקים באמונה זו כיום? (בעבר, ביולוגים גדולים גם האמינו שהמידע הגנטי נמצא בחלבונים, בלמרקיזם ובבריאה ספונטנית יומיומית). --132.77.4.129 19:08, 4 בנובמבר 2007 (IST)

אני לא חושב שהדוגלים בויטליזם סברו שניתן להוכיח מדעית את הויטליזם. מובן שזו לא סברה ברת הפרכה או הוכחה ולכן היא בעייתית, אבל זו השערה בנוגע לאופי האורגניזם שנובעת מתהיות פילוסופיות בנוגע לאופי האורגניזם. אי אפשר להעמיד אותה בשורה אחת עם האסטרולוגיה ועוד הבלים כאלה. ישעיהו ליבוביץ, לדוגמה, דגל בויטליזם במידת-מה, ואני חושב שהוא לא היחיד. ‏pacman - שיחה 19:13, 4 בנובמבר 2007 (IST)

ויטליזם מתיימר להיות תיאוריה במדעי החיים ("מה מניע יצור חי?") אשר לא ניתן להוכיח מדעית? זה בדיוק פסאדו-מדע. ועם כל הכבוד לליבוביץ' (ויש המון כבוד!) חוקר גדול בביולוגיה הוא לא היה. --132.77.4.129 19:29, 4 בנובמבר 2007 (IST)

הערך פסבדו-מדע הוא ערך בעייתי שדורש שכתוב. מצד אחד כתוב שאין קריטריון חד משמעי לפסבדו-מדע ומצד שני רוב הערך הוא רשימת דוגמאות שהקריטריונים להכללת נושאים בה לא מובן. לגבי ויטליזם, מדובר בפילוסופיה שיש המתייחסים אליה גם כרעיון מדעי. ברור שלוויטליזם של ליבוביץ' יש מעט עם הוויטליזם של הניו אייג', אבל לשני הרעיונות שם זהה.

מה כדאי לעשות? לדעתנו, קודם כל כדאי להוציא את הרשימה מהערך ולהעביר אותה לקטגוריית פסבדו-מדע. כאשר ייכתב ויטליזם אנו מציעים להכליל אותו בקטגוריית פילוסופיה וגם בקטגוריית פסבדו-מדע. בשלב זה אין הכרח להשאיר את הוויטליזם כדוגמה - הרי מדובר בדוגמאות בלבד, וזו אינה הדוגמה הבולטת ביותר. א&ג מלמד כץ • שיחה 20:51, 4 בנובמבר 2007 (IST)

אהה, לא ידעתי שגם בניו אייג' דוגלים בויטליזם...תודה על התגובה. ‏pacman - שיחה 20:59, 4 בנובמבר 2007 (IST)

[עריכה] תורת הגזע

זה לא פסבדו מדע. כל מי שיודע משהוא בגנטיקה יכול להעיד שיש גזעים של בני אדם. הבעיה היא לא במדע אלא בפוליטיקה: הבעיה היא במי שטוען שאנשים שבאים מגזעים שונים צריך להתייחס אליהם אחרת. טוקיוני 18:57, 4 בנובמבר 2007 (IST)

יש ויכוח לגבי ההיבט המדעי של קיום גזעים בבני אדם והדברים אינם חד משמעיים (וראה דיונים ארוכים מאוד בערך גזע (אדם)). לתורת הגזע, כמו לרוב הדוגמאות בערך, יש אספקט פסבדו-מדעי. כך למשל, יש קבוצות נאו-נאציות שמתייחסות לתורת הגזע כאל מדע ואז התחום כולו נכלל אוטומטית בקטגוריה של פסבדו-מדעי. אתה צודק לחלוטין שיותר מפסבדו-מדע יש בתורת הגזע אידאולוגיה ופוליטיקה וזו אינה דוגמה כל כך טובה לפסבדו-מדע. הדבר מראה את הבעייתיות שיש בערך - רובו מורכב מדוגמאות שבחלקן האספקט הפסבדו-מדעי הוא שולי. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:17, 4 בנובמבר 2007 (IST)

מוזר שעדיין מדברים על גזעים. כל אחד יכול לקרוא כיום באינטרנט מאמרים מדעיים או את התקצירים שלהם, על כך שהמרחק הגנטי בין קנייתי לבין נורבגי הוא קטן יותר בממוצע, מאשר המרחק הגנטי בין נורבגי לנורבגי ובין קנייתי לקנייתי. רק חשבו על כך שהבונובו כמעט זהה לאדם המודרני מבחינה גנטית, כדי שתקישו שלא ניתן לדבר כלל על גזעים אצל היצור האנושי. וכדאי שאכתוב זאת במפורש: על פי הידוע מכל המחקרים המשווים שנערכו עד היום: הווריביליות התוך-אוכלוסייתית גדולה יותר מהווריביליות הבין-אוכלוסייתית. בן הטבע 16:34, 7 בנובמבר 2007 (IST)

באמת שני לא ביולוג ולא מבין הרבה בביולוגיה. אבל ווריביליות לא אומרת שלא קיימים גזעים. גם אם מה שאתה אומר על המרחק הגנטי בין נורבגי לנורבגי נכון, עדיין גנטיקאי רק מלהסתכל על DNA, וביתר פירוט על ה DNA המיטוכונדרי, והוא יכול לומר בדיוק מאיפה הבן אדם הגיע. זה כמו שיש שולחנות שהשוני בינם לבין עצמם גדול יותר מהשוני בין חלק מהם לכסאות, ולמרות זאת כשאנו מסתכלים עליהם קל לומר מה זה שולחן ומה זה כסא. מה שחשוב הוא לא להשליך מהמדע לחברה, כלומר שלא יווצר מצב שלשולחנות יהיו זכויות רבות יותר, או שיהיה איסור על נישואים מעורבים של שולחנות עם כסאות, שלא לדבר על אורגיות עם ארונות הקיר. טוקיוני 17:18, 7 בנובמבר 2007 (IST)

[עריכה] תבנית עריכה

אני מסכים שצריך לעבוד על הערך הזה, אבל אני לא מסכים עם העברת הרשימות לדף קטגוריה. אני חושב שרשימה כזאת המופיעה בתוך ערך, וכוללת גם קישורים לערכים שלא קיימים, הרבה יותר אינפורמטיבית מדף קטגוריה. טוקיוני 20:58, 4 בנובמבר 2007 (IST)

יש כמה סיבות להעברת המידע לקטגוריה: זה יותר אסתטי, זה פחות מעמיס על הערך, זה יותר נוח (נכון שלוקח טיפה זמן להתרגל לניווט בעזרת קטגוריות, אבל אז מגלים שזה כלי חזק), זה מונע חזרה על אותו מידע בקטגוריה ובערך, זה מונע בעיות משום שערך כמו ויטליזם יוכל להיכלל במספר קטגוריות אבל נוכחותו כאן יוצרת "סטיגמה לגביו" (וראה את הוויכוחים השונים לגבי הכללה או אי הכללה בערך), וזה הכיוון המסתמן בוויקיפדיה לגבי מבנה ערכים (בעקבות דיונים ארוכים בדפי שיחה שונים). א&ג מלמד כץ • שיחה 21:13, 4 בנובמבר 2007 (IST)

[עריכה] גרפולוגיה

מישהו יכול להסביר לי מדוע גרפולוגיה היא פסבדו-מדע? ברי"א 21:13, 4 בנובמבר 2007 (IST)

הכוונה, למקרה שזה לא ברור, לשימוש בגרפולוגיה לאבחון תכונות אישיות, לא לשימוש בה לזיהוי מי כתב מסמך מסוים.

אבחון בעזרת כתב יד, למרות השימוש הנפוץ על ידי מכוני אבחון למטרות תעסוקה, הוא שיטה חסרת כל ביסוס מדעי, שיש בה אותה מידת הגיון ודיוק כמו פתיחת קלפי טארוט. היא מתיימרת להיות נכונה, אבל כל המחקרים בנושא הוכיחו שהיא שקר אחד גדול. עופר קדם 21:29, 4 בנובמבר 2007 (IST)

[עריכה] פוליגרפיה

וכן, מישהו יכול להסביר מדוע פוליגרפיה, המקובלת בכל העולם ומשתמשים בה דבר יום ביומו היא פסבדו-מדעית? ברי"א 21:15, 4 בנובמבר 2007 (IST)

פוליגרפיה היא שיטה המתבססת על רעיון אחד - בעת שקר, אדם נהיה עצבני, ולכן יהיו שינויים פיזיולוגיים מדידים - קצב לב, הזעה (מכומתת בעזרת מדידת מוליכות העור), לחץ דם, וכו'. השיטה משווה בין התגובה הפיזיולוגית בעת מתן תשובות הידועות כנכונות, לתשובות הידועות כלא נכונות - ואז מנסים לראות מה התגובה הפיזיולוגית בשאלות הלא ידועות, ומשווים אותה לשני הקודמים (יש מתודולוגיות אחרות, מקובלות יותר או פחות).

למרות הרעיון המעניין, השיטה נכשלת באופן קבוע במבחנים מדעיים. הדיוק בה טוב ממזל (50:50), אך לא בהרבה (סביבות ה-70-80%). בנוסף לכישלון במחקרים הרציניים, רוב המחקרים בתחום פגומים מאוד - כמו דגימה קטנה מדי. מעבר לבעיות הבסיסיות, קל מאוד "לעבוד" על הפוליגרף, כפי שהוכיחו מחקרים מגוונים.

עקב כשלים אלה, גופים כמו האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב הכריזו כי יכולת האבחנה של המכשיר טובה ממזל טהור, אך רחוקה משלמות. האקדמיה הכריזה גם כי עקב כשלים אלה, השימוש בו למטרות סינון (כמו בקבלה לעבודה או במתן סיווג בטחוני) אינו מוצדק, בעיקר באשמת אחוז ה"false positives" (המכשיר טוען שהאדם משקר, כאשר אין זה נכון) הגבוה להחריד שלו. לשמחתי, פוליגרף אינו קביל בבית המשפט, כך שיש קצת הגיון בעולם. אגב, בארה"ב קיים חוק (פדרלי) בשם "Employee Polygraph Protection Act", המונע שימוש בפוליגרף על ידי מעסיקים, למעט מקרים מיוחדים.

למה זה פסבדו-מדע? השיטה טוענת להיות מדעית - מדובר כאן על מדדים פיזיולוגיים, על ניתוח מידע והגעה למסקנות. אך בבסיסה אינה מדעית - השיטה הוכנסה לשימוש ללא מחקרים אקדמיים בכלל, וגם כיום, עשרות שנים מאוחר יותר, השיטה ממשיכה להיכשל בכל מחקר אקדמי רציני, אך השימוש בה ממשיך. היא אינה שונה, לעניין זה, מהומאופתיה.

זה שמשהו מקובל בכל העולם, לא אומר שהוא נכון, או עובד. עיין ערך אסטרולוגיה. עופר קדם 21:43, 4 בנובמבר 2007 (IST)

[עריכה] מה זה מדע, מה מתחזה למדע ומה זה סתם קשקושים

אני לא בטוח שבכל הסוגיות שעלו פה בשעות האחרונות יש תשובה מוחלטת. אולי כדאי לשנות את שם הפיסקה (דוגמאות לפסבדו מדע) ואת הניסוח בתוך הפיסקה כך שתישתקף העובדה שאין קונצנזוס לגבי כל הערכים המופיעים ברשימה.טוקיוני 23:04, 4 בנובמבר 2007 (IST)

[עריכה] הגהה של המילה

ההגהה הנכונה של המילה היא "סודו" (sudo) בגלל שיש אות P שקטה . באנגלית קיים תחביר כזה עם אותיות שקטות, אך זה לא ממש קיים בעברית. למה לא לכתוב פשוט "סודו-מדע" כמו שצריך להיות? "פסבדו" נשמע לי ממש מטומטם

זה לא משנה איך מבטאים זאת באנגלית. המילה הזו מגיעה בכלל מיוונית. אף אחד לא כותב "סודו" בעברית, ובצדק. המקובל הוא פסבדו (או פסאודו). ‏odedee • שיחה 10:31, 13 במאי 2008 (IDT)

הבנתי את זה. השאלה היא...למה? כאשר כותבים את המילה עם "פ" רוב האנשים יחשבו שהמילה נהגית בצורה שונה ממה שאמור להיות. לא אומרים "פסודו" או "פסידו" - אומרים סודו-מדע.

זו אינה ויקיפדיה אנגלית. ההגייה העברית היא החשובה. כך גם לגבי פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, פסיכיאטריה, פסיכואקטיבי, פסיכה, פסידונים, פסאודו-קוד, פסאודומורפיזם וכן האלה. זיגמונד פרויד - שיחה 03:21, 14 במאי 2008 (IDT)

או במילים אחרות - לא אמורים סודו-מדע, כמו ההגייה האנגלית המשובשת, אלא אומרים פסאדו-מדע (כמובן שזה מעלה שאלות על הבי"ת, אבל זה כבר דיון אחר). כמו שלא נשנה את ז'אן ד'ארק לג'ואן, רק בגלל שהאנגלים לא יודעים לבטא ז'. דניאל צבי • שיחה 03:33, ט' באייר ה'תשס"ח (14.05.08)

ואני, כזכור, בכלל גורס פסֵידו, כמו אֵירופה. ‏HansCastorp‏ 06:54, 14 במאי 2008 (IDT)