פורט סאמטר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורט סאמטר באנגלית: Fort Sumter הוא מבצר הנמצא בצ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית, בארצות הברית. הוא נועד להגן על הנמל מפני תקיפה ימית, אך התפרסם בשל היותו המקום שבו נורו היריות הראשונות במלחמת האזרחים של ארצות הברית.
המבצר נבנה לאחר מלחמת 1812 בין ארצות הברית לבריטניה, כחלק מביצורי חוף שנבנו לאורך החוף בדרום ארצות הברית. בניית המבצר החלה ב-1829, אך בנייתו התארכה מאד, ועד שנת 1860, עם תחילת מלחמת האזרחים, עדיין לא הושלם. המבצר נבנה על מזח מלאכותי שהוקם למטרה זו, והוא בנוי כמחומש, אם כי לא משוכלל. עובי חומותיו כמטר וחצי, וגובהן כחמישה עשר מטר, בעת שפל. המבצר נועד להכיל 650 חיילים ו-135 תותחים מסודרים בשלוש שורות, אך מעולם לא התקרב לתפוסה מלאה.
ב-26 בדצמבר 1860, חמישה ימים לאחר שקרוליינה הדרומית הכריזה על פרישתה מהאיחוד, איישו חיילים מהצפון שהיו מוצבים בסמוך, בפיקוד סרן רוברט אנדרסון, את המבצר. בנייתו טרם הושלמה, כאמור, והיו בו 85 חיילים בלבד, מתוכם 13 שהיו נגנים בתזמורת צבאית. במבצר היו פחות מחצי התותחים שהיו אמורים להיות בו. במהלך החודשים שלאחר מכן קרא מפקד צבא הקונפדרציה שהיה מוצב באזור, בריגדיר גנרל פ.ג.ט. בורגארד לחיילי המבצר להיכנע, אך למרות קריאות חוזרות ונשנות התעלמו מגיניו מהקריאה. ניסיונות של צבא הצפון לתגבר את המוצב ולהזרים אליו אספקה נהדפו.
ב-12 באפריל 1861, פתחו סוללות תותחים של צבא הדרום באש על המבצר. התותחים ירו על המבצר 36 שעות ברציפות. חיל המצב השיב אש לא יעילה. ב-13 באפריל נכנע המבצר ופונה. איש לא נפגע במהלך ההפגזה על המוצב, אך כאשר הורד הדגל ונורה מטח כבוד, נהרג חייל אחד ואחר נפצע אנושות מהתפוצצות באחד מהתותחים. חיילי המוצב הורשו לחזור לצפון, ומפקד המוצב לקח עמו את הדגל, שהפך לסמל פטריוטי במהלך המלחמה. הדגל שמור עד היום במוזיאון שבמבצר.
לאחר השתלטות צבאות הדרום על המבצר הפך נמלה של צ'ארלסטון לפירצה במצור הימי שהטיל הצפון על הדרום. כדי לאכוף את המצור, היה על הצפון להשתלט מחדש על המבצר. החל מאפריל 1863 נעשו נסיונות לכבוש את המבצר בהתקפה מספינות תותחים, שנכשלה. כוחות הצפון השתלטו על אי סמוך, וממנו הרעישו את המבצר, ולאחר מכן ניסו לכבשו בעזרת נחיתה מסירות. נסיונות הכיבוש נמשכו עד ספטמבר, אך גם נסיונות אלו נכשלו. גם בקיץ 1864 נכשלו נסיונות לכבוש את המבצר; מגיני המבצר התפנו רק עם התקרבות צבאו של ויליאם שרמן, שנע דרך מדינות הדרום במה שנקרא "הצעדה אל הים"; שרמן נע צפונה מסוואנה, ג'ורג'יה, ומגיני המבצר נאלצו לנטוש אותו ב-17 בפברואר 1865.
לאחר המלחמה עשה צבא ארצות הברית מאמצים לשקם את המבצר. מ-1876 עד 1897 שימש המבצר כמגדלור לא מאויש. לאחר מלחמת ארצות הברית-ספרד שופץ המבצר מחדש. בזמן מלחמת העולם הראשונה הותקנו במבצר שני תותחים כבדים (בקוטר 12 אינץ', כ-300 מ"מ); במהלך מלחמת העולם השנייה הותקנו בו שני תותחים נ"מ. כיום משמש המבצר כפארק לאומי.
