קרוליינה הדרומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדינת קרוליינה הדרומית (ארצות הברית) - South Carolina

(דגל המדינה)
The Palmetto State
מדינות ארצות הברית נוספות
עיר בירה	קולומביה (קרוליינה הדרומית)
העיר הגדולה ביותר	קולומביה (קרוליינה הדרומית)
מושל	מרק סנפורד
שפות רשמיות	אנגלית
שטח	82,965 קמ"ר, 40 בארצות הברית
- יבשה	77,987 קמ"ר
- מים	4978 קמ"ר, % 6
אוכלוסייה (2000)
- סה"כ	4,012,012, 26 בארצות הברית
- צפיפות	51.45 איש/קמ"ר, 21 בארצות הברית
כניסה לאיחוד
- תאריך	23 במאי 1788
- למניין	המדינה ה-8
אזור זמן	5- UTC
קו רוחב	30°32 עד '35°12 צפון
קו אורך	'78°0 עד '83°20 מערב
רוחב	320 ק"מ
אורך	420 ק"מ
נתוני גובה
- פסגה	1,085 מטרים
- ממוצע	105 מטרים
- הנמוכה ביותר	0 מטרים
קיצורים
- שם הדואר	SC
- ISO 3166-2	US-SC
אתר אינטרנט	www.sc.gov

קרוליינה הדרומית (או "דרום קרוליינה") היא מדינה בחוף המזרחי של ארצות הברית.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 דמוגרפיה 2.1 הרכב אוכלוסייה 3 ראו גם

[עריכה] היסטוריה

הספרדים הגיעו לחוף ששייך היום למדינת קרוליינה הדרומית כבר ב-1514. הרננדו דה-סוטו נפגש עם מלכה אינדיאנית ב-1540 אך האזור לא יושב על ידם. הראשונים להתיישב במקום היו הוגנוטים צרפתיים בהנהגת ז'אן ריבו שברחו מצרפת אל מעבר לים ב-1562 והתיישבו בפריס איילנד, ליד ביופורט של היום. ריבו חזר לצרפת והתושבים התמרדו, בנו לעצמם ספינה וניסו לחזור לצרפת. הספרדים בנו את פורט פיליפה על פריס איילנד ב-1566 ובנו את סנט הלנה כבירת הפרובינציה החדשה פלורידה. עשור אחר כך השמידו האנגלים בראשות סיר פרנסיס דרייק את המאחז הספרדי והספרדים נסוגו דרומה. האנגלים עצמם התיישבו במקום רק ב-1670.

המלך צ'ארלס השני מסר את קרולינה לשמונה זכיינים שהקימו בה ישובי ספר ומטעים בסגנון המושבות באיי הודו המערבית. ב-1715 נלחמו המתיישבים באינדיאנים וב-1719 התקוממו נגד זכייני המושבה, קנו אותה מהם וקרוליינה הדרומית הפכה למושבת כתר. עד למחצית המאה ה-18 קרוליינה הדרומית משכה אליה הגירה המושבות הסמוכות וירג'יניה, פנסילבניה וקרוליינה הצפונית. המהגרים של המאה ה-18 התיישבו בחלק המערבי, הרחוק מהחוף, של המושבה והרחיבו אותה.

קרוליינה הדרומית נטלה חלק במשבר חוק הבולים ב-1765, והסוחר המקומי הנרי לורנס היה נשיא הקונגרס הקונטיננטלי בשנים 1777-1778. בזמן המלחמה התרחשו בתחומי המושבה קרבות לא רק בין המורדים לבריטים אלא גם בין מורדים לתומכים בבריטים מקרב המקומיים. קרוליינה הדרומית היא המדינה השמינית שחתמה על החוקה ב-1778, אז מונה ג'ון ראטלדג' למושלה הראשון. הפוליטיקאי המקומי ג'ון קלהון הגיע למשרת סגן נשיא ארצות הברית ב-1824 והוביל את קרוליינה הדרומית לביטול חוק התעריפים הפדרלי ב-1832. קרולינה הובילה את ההתנגדות הדרומית למדיניות הפדרלית והייתה הראשונה לפרוש מהאיחוד ב-20 בדצמבר 1860.

הקרב הראשון במלחמת האזרחים של ארצות הברית התרחש בפורט סאמטר שבקרוליינה הדרומית. המדינה נהרסה לחלוטין במסע הכיבוש של גנרל שרמן ב-1865. המדינה לא התאוששה מהמלחמה במהרה ושקעה למאבקים גזעניים על רקע מתן זכויות בחירה לעבדים משוחררים והשיטה הפאודלית (Share-Cropper) שכבלה את בעלות האדמות והאיכרים כאחד.

המהפכה התעשייתית הגיעה לקרוליינה הדרומית רק בעשור האחרון של המאה ה-19 והמדינה, שעדיין לא הספיקה לצבור עושר ולהיחלץ מהשפל של סוף המאה ה-19, שקעה בקלות לתוך השפל הגדול. מאז מלחמת העולם השנייה קרוליינה הדרומית מרכזת בשטחה בסיסי צבא גדולים שמספקים מקור תעסוקה עיקרי. המדינה חגגה 300 שנה ב-1970, תחת רושם מאבקים גזעניים שנמשכים מאז שנות ה-60.

[עריכה] דמוגרפיה

על פי משרד המפקדים של ארצות הברית אוכלוסיית קרוליינה הדרומית מנתה בשנת 2003 כ-4,147,152 נפשות. 5 קבוצות האוכלוסין הגדולות במדינה מתפלגות לפי הסדר הבא: אמריקאים-אפריקאים 29.5%, אמריקאים 13.9%, גרמנים 8.4%, אנגלים 8.4%, אירים 7.9%. סביר להניח שרוב אלה הטוענים למוצא אמריקאי, מוצא אבותיהם סקוטי או אירי.

[עריכה] הרכב אוכלוסייה

• לבנים - 66.1%
• שחורים - 29.5%
• היספאנים - 2.4%
• אינדיאנים - 0.3%
• קבוצות מעורבות - 1.0%

[עריכה] ראו גם

• יהדות קרוליינה הדרומית