פג'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פג'ה

פג'ה (فجّة) היה כפר ערבי בנפת יפו המנדטורית (בגבול נפת רמלה) שנהרס במלחמת העצמאות. היום נמצאות אדמות הכפר בחלקה המזרחי של פתח תקווה; שם הכפר השתמר ככינוי לכלל השכונות בעיר המצויות ממזרח לכביש 40 (דרך ירושלים), בין צומת גנים לצומת סירקין.

מקור השם "פג'ה" הוא בשיבוש המילה היוונית "פגי", שמשמעותה "מעיינות". הכפר הוקם בשנות השלושים או הארבעים של המאה ה-19 בידי מהגרים ממצרים, באתר שבו היה קיים בתקופת השלטון העות'מאני כפר הנושא שם זהה. הכפר היה בנוי על אתר ארכאולוגי ובו שאריות עמודים, מסדי בניינים ובאר. תושבי פג'ה היו מוסלמים, וכלכלתם התבססה על חקלאות.

בתחילת המאה ה-20 נרכשו חלקים שונים משטחי הכפר על ידי יהודים, לצורך הקמת "עין גנים", מושב העובדים הראשון, היישוב הדתי "כפר אברהם" ושכונת העובדים ביילינסון. את כולם "בלעה" לימים העיר פתח תקווה והם אוחדו לתוכה. במפקד האוכלוסין בשנת 1945 נמנו בכפר 1,570 תושבים (ביניהם 370 יהודים); שטח הכפר שנותר באותה תקופה בידי ערבים עמד אז על 3,215 דונם.

בסוף שנות הארבעים אירעו באזור תקריות אלימות רבות, על רקע המתיחות שבין היהודים לערבים ועל רקע פלילי. באירועים, שהתנהלו כמעגלי פעולה-נקמה, לקחו חלק מצד אחד כוחות "ההגנה" וה"לח"י", ומן הצד השני תושבים מפג'ה ומהשבטים הבדואיים הסמוכים ערב א-סוארכה וערב א-שובכה. ב-30 בנובמבר 1947, הותקפו בירי שני אוטובוסים של "אגד" כשני קילומטרים מדרום לפג'ה בידי כנופייה בראשות סייף א-דין אבו קישק, ושבעה בני אדם נהרגו. האירוע התרחש יום לאחר החלטת החלוקה של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, ולכן רואים את האירוע כיריית הפתיחה של מלחמת העצמאות.

ב-17 בפברואר 1948 תקף האצ"ל את פג'ה, ובעקבות זאת נמלטו חלק מהתושבים ליישוב הסמוך אל-מזירעה. מוכתר הכפר, עבדאללה אל-חאג, סיפק לשירות המודיעיני של ה"הגנה" ידיעות על פעילות הלוחמים בכפר, וכן ביקש לערוך שלום בין הכפר לבין היישובים היהודיים השכנים, למרות עמדת "צבא ההצלה" (שכוחותיו תפסו לאחר מכן את המוכתר ועינוהו). בחודש אפריל של אותה שנה התפנו תושבי פג'ה מבתיהם, אך שבו לאחר מספר ימים במטרה לשמור על רכושם. במאי הביאו אנשי "ההגנה" לפינוי הכפר, וביוני הרסה אותו הקרן הקיימת לישראל.

לאחר הקמת מדינת ישראל נבנו על אדמות הכפר שכונות של העיר פתח תקווה שבהן שוכנו עולים חדשים (השכונות קריית אלון, קריית דוד אלעזר, "עמישב", קריית חזני וקריית ספיר). מהכפר לא נותר כיום שריד, מלבד קבר שייח' בשכונת קריית אלון.