פארק ז'בוטינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שוני

פארק ז'בוטינסקי הנקרא גם שוני נמצא בין בנימינה לזכרון יעקב.

המקום שימש בתקופת המנדט כבסיס ההדרכה המרכזי של האצ"ל וכיום, בנוסף על הפארק עצמו המשמש כאתר נופש פעיל, פועלים במקום מוזיאון לוחמי האצ"ל בתוך מבנה מהתקופה העות'מאנית, מוזיאון אחיעם לפיסול הכולל פסלי אבן, אורכסטרה ותיאטרון מהתקופה הרומית מהמאה השלישית לספירה, מוזיאון לתולדות ההתיישבות הבית"רית ומוזיאון ארכאולוגי.

בתקופת המקרא המקום שכן בתחומו של שבט מנשה. השם שוני הוא כנראה שיבוש לשוני של שומי, שהיה שמו של כפר קדום שישב במקום, כפר המוזכר גם בתלמוד (תלמוד ירושלמי מסכת חלה פרק ב דף נח טור ג /ה"ב).

בתקופה הרומית הובלו מי המעיינות באמת מים משוני (ומעיינות נוספים) לקיסריה והוקם התיאטרון בו נערכו בין היתר חגיגות מיים ופוריות. בתקופה הביזנטית הוקם במקום בית בד גדול.

הברון רוטשילד, באמצעות יק"א רכש בשנת 1913 את אדמות שוני מידי האפנדי סלים חורי כחלק מרכישת אדמות נרחבת באזור שנועדה ליצור רצף טריטוריאלי בין פרדס חנה לזכרון יעקב. את האדמה מסר לעיבודם של הגדעונים, בני איכרים מזכרון יעקב, שהתיישבו במקום וקראו למחנה שהקימו "בנימינה" על שמו של הברון, אולם פונו מהמקום במהלך מלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה הגיע למקום, לצורך הכשרה חקלאית וגיבוש, הגרעין שייסד מאוחר יותר את בנימינה וישב במקום עד יסוד בנימינה ב-1922, המשק החקלאי המשיך להתקיים בזכות קומץ יוצאי הגדודים העבריים עד 1925 ואז ננטש המקום.

בשנת 1929 הגיעו לשוני מרדכי ריבובסקי ומשפחתו עקב התרעות על התפרעות ערבים בקיסריה, שם התגוררה המשפחה ועבדה בחקלאות למחייתה. משפחת ריבובסקי קיבלה היתר מפיק"א לעבור ולהתגורר עם עוד שתי משפחות בשוני לצורך שמירת אדמותיה. למחייתם עבדו האב ובניו בייבוש ביצות 'כברה' ובבניית בתים בפרדס חנה ובנימינה. שני זוגות ממשפחת ריבובסקי התחתנו בשוני ובהזמנה הרשמית שיצאה נקרא המקום "מושב שוני על יד בנימינה". המשפחה התגוררה במקום עד 1933.

בשנת 1939, במסגרת התיישבות חומה ומגדל חידשה קבוצת אנשי בית"ר את נקודת התיישבות תל צור על גבעת אום-אל-עלק. נקודה זו נוסדה על ידי אנשי העלייה השלישית, שהוחלפו ב-1919 על ידי קבוצת לופט ואלו הוחלפו ב-1922 על ידי משמר הוולגה. המקום ננטש ב-1923. עם חידוש היישוב על ידי אנשי בית"ר, הייתה זו נקודת ההתיישבות השניה של תנועת זו, אחרי רמת טיומקין שליד נתניה. כעבור שנתיים, ב-1941 החליטו אנשי המקום לעבור למבנה החאן של שוני.

עקב בידודו של המקום יכלו אנשי האצ"ל לערוך במקום אימונים, החל באימוני פרט, דרך אימוני כיתה ותרגילי סדר ועד אימוני נשק. במקום נערכו קורסי שימוש בנשק, חבלה וכדומה, בנוסף נערכו כאן קורסי מפקדים של האצ"ל, חלקם בפיקוד קציני צבא פולניים.

המקום היווה נקודת הערכות ויציאה למבצעים שונים, ביניהם ההשתלטות על רכבת הנשק, פריצה למחנה 80 במטרה לגנוב ממנו נשק, ההתקפה על בניין הבולשת בחיפה והפריצה לכלא עכו.

בשנת 1946 החליטו אנשי היישוב לעבור לנחלת ז'בוטינסקי אשר בבנימינה והמקום נשאר כמתקן אימונים ומחנה הדרכה של האצ"ל, במסגרת שילוב האצ"ל בצה"ל ננטש המקום, עד שהקרן הקיימת ועמותת יוצאי האצ"ל החליטו לשפצו ולהפכו לפארק לשימוש הציבור.