שיחת ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/רבנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמנם מכלל הן אתה שומע לאו, אבל צריך לדעתי לומר במפורש באלו מקרים אין ליצור ערכים: רבני שכונות, מוסרי שעורים, רמ"ים בישיבות, וכו'. עוזי ו. 23:05, 29 ביולי 2007 (IDT)

תוכן עניינים 1 פורצי דרך 1.1 פורצות דרך 2 בקשה לתגובות 3 דוגמא 4 מקובלים 5 מחזירים בתשובה בולטים 6 אמוראים ותנאים 7 כולל ואולפנה 8 רבני ערים 9 עבר והווה 10 יש להשוות לאישים שאינם רבנים 11 אישור לדף מדיניות 12 העלאת הצעת מדיניות לפרלמנט

[עריכה] פורצי דרך

כדאי להגדיר את זה טוב יותר אם אפשר. מניסיון, כל רב שכונה שאיש מעולם שמע עליו מייד כותבים בערך שלו שהוא "פורץ דרך" (כנראה זה מינוח נפוץ לתיאור רבנים...). כמו כן, האם אפשר להגדיר טוב יותר איזה רב ישיבה זכאי לערך ואיזה לא. אמנם זה קווים מנחים, אבל ההגדרה כללית מדי - ונשאר בדיוק עם אותם ויכוחים גם לאחריה - כדאי למצוא משהו ספציפי יותר. דובב 23:08, 29 ביולי 2007 (IDT).

אני באמצע העבודה, אל תדאגו. ‏DGtal‏ 00:24, 30 ביולי 2007 (IDT)

פורץ דרך בנושא הזה יוגדר לצורך הנוחות כמי ש"הדרך" אותה פרץ ראויה לערך נפרד בוויקיפדיה לפי הקריטריונים המקובלים (עדיף כמובן שהערך יהיה קיים...).

הניסוח אמור להיות משהו בסגנון: "ככלל, הערך על פורצי דרך ייכתב אחרי הערך על השינוי אותו ביצעו ואם ערך זה עדיין איננו קיים הוא עומד בקריטריונים לערכים בוויקיפדיה". טרול רפאים 11:27, 30 ביולי 2007 (IDT)

יש מקום להרחיב את הגדרת פריצת הדרך, לכל אישיות שגילמה ייחודיות יוצאת דופן בדרכה. אני מניח שקשה להגדיר במדוייק מה מוגדר כייחודיות, והגדרה חדה כמו זו של טרול רפאים ודאי אין כאן. אך עד הנה נכתבו המון ערכים כאלו בויקיפדיה ולא יפצה איש או אישה פיהם לצפצף. לצורך שמירת העקרון ניתן אולי לקבוע (בדומה לאבחנה למטה בין עבר לעתיד), שעל אישים כאלו יהיה ניתן לכתוב רק אחרי מותם. דוגמאות לאישים כאלו: שמואל אבידור הכהן, מנחם מנדל ברייאר. בןאישאחד 23:25, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

[עריכה] פורצות דרך

לקטגורית פורצי דרך אבקש להוסיף את פורצות הדרך, כלומר, הרבה הרפורמית הראשונה (בעולם ובישראל), הרבה הקונסרבטיבית הראשונה (כנ"ל) ונשים שלא שייכות לשני זרמים אלה (או לשם כך גם לזרם הרקונס') אך הוסמכו לרבנות (כלומר, אורתודוקסיות שבמצב מיוחד מצאו עצמן כרבות). --‏Karpada‏ 18:06, 31 ביולי 2007 (IDT)

אתה צודק וכמעט מיותר לציין שגם נשים נכללות בסעיף זה (למעשה כבר יש שם שתי נשים, אם כי לא כרבניות). מבחינה אורתודוקסית אין דבר כזה אישה שקיבלה סמיכה (וכל דוגמה להיפך מהווה חריג שנוי במחלוקת), אבל גם יש נשים מחנכות שמגיע להן ערך. בזרמים המודרניים יותר זה קיים מזמן ואין סיבה לא לכתוב על חלוצות התחום (לא הוספתי דוגמה כזו עד עכשיו בעיקר כי אין לי מושג מי הן, אבל תוכל להוסיף). ‏DGtal‏ 18:14, 31 ביולי 2007 (IDT)

[עריכה] בקשה לתגובות

ניסיתי להקיף את מרבית המקרים ואני מקווה שהתוצאה קרובה יותר למקובל בויקיפדיה מאשר למשאלת לב שלי. שתי נקודות בעייתיות: אין לי מושג מה זה מקובל חשוב או לא חשוב ; לא כל כך הצלחתי לנסח את זה כך שהרבה מהרבנים שמכהנים כרבני ישיבות לא גדולות, אדמו"רים של חסידויות בינוניות מינוס, ר"מים בעלי השפעה רבה וכו', אך עדיין ברור שיש להם ערך יופיעו כאן. אשמח להצעות. ‏DGtal‏ 00:52, 30 ביולי 2007 (IDT)

[עריכה] דוגמא

עבור אחד שלא ממש מבין בזה, האם אתה יכול להדגים כיצד חיים נבון שעבר הצבעה עומד בעקרונות אלה? דרור 00:58, 30 ביולי 2007 (IDT)

אני לא אובייקטיבי כי הייתי בעד המחיקה, אבל חלק מטענות התומכים בהשארה כלל "ערך מוסף" שלו בתור פובלציסט (או משהו כזה), כך שהוא לא "מוגבל" על ידי העקרונות האלו. ‏DGtal‏ 01:01, 30 ביולי 2007 (IDT)

מאחר ורבים (ובהם אני) סברו שבשל הספרים שכתב הוא ראוי לערך, האם תוכל להתאים את העקרונות למוסכמה זו? דרור 01:10, 30 ביולי 2007 (IDT)

תחת "כותבי ספרים תורניים ופרשנים" רשמתי הצעה ל"מה נחשב ספר חשוב" ולפי דבריך צריך למתן דרישה זו (אם כי אני לא בטוח איך בדיוק, כמעט כל רב כתב ספר או שניים). ‏DGtal‏ 01:22, 30 ביולי 2007 (IDT)

אולי צריך להתייחס לתפוצת הספר, ואולי להגעתו גם לידי ציבור חילוני כמדד לתפוצה ולחשיבות. דרור 01:32, 30 ביולי 2007 (IDT)

[עריכה] מקובלים

משתמש:Deroravi הציע "אדם שנחשב ל"זקן המקובלים" בכל תקופה ותקופה (לרוב יש רק אחד כזה בכל תקופה)." - הבעיה שלי עם ההצעה היא שהמונח הזה לא ממש משקף שום דבר והוא גם לא נפוץ במיוחד. הגיוני אולי להוסיף את ראשי ישיבת המקובלים בית אל או את מקובלי צפת ומקובלים ראשונים קלאסיים כמו הרמב"ן (אפשר בהקנטה להציע: מי שגרשם שלום או יהודה ליבס חקרו ולא קראו לו שבתאי). ‏DGtal‏ 01:38, 30 ביולי 2007 (IDT)

אני חשבתי דווקא שלרב כדורי מגיע ערך, ול"מקובלים" אחרים שסתם מוכרים קמעות או משהו כזה לא מגיע. אני לא מתכוון לאנשים כמו מקובלי צפת במאות ה-15 וה-16 שברור שמגיע להם ערך. דרור 01:39, 30 ביולי 2007 (IDT)

כיוון שהכוונה היא שהעקרונות יהיו רלוונטיים לכל תקופה, אולי כדאי לנסח בצורה כזו: "לא כל מי שקורא לעצמו מקובל זכאי לערך. מי שכתב ספר חשוב בקבלה, היה מראשי ישיבת מקובלים (כדוגמת ישיבת המקובלים בית אל), נחשב "זקן המקובלים" או "גדול המקובלים" בדורו וכדו' זכאי לערך. מקובלים שהתפרסמו מאוד כ"עושי ניסים" והיו להם "מעריצים" רבים, גם אם לא השאירו כתבים רבים (כמו הבאבא סאלי או הרב יצחק כדורי) זכאים לערך. ‏DGtal‏ 10:08, 30 ביולי 2007 (IDT)

[עריכה] מחזירים בתשובה בולטים

בעוד הרב ראובן אלבז עונה על הקריטריון של ראש מוסדות, לא הצלחתי לאתר קריטריון המתאים לרב אמנון יצחק ולרב זמיר כהן. אולי, 'מחזירים בתשובה בולטים במיוחד'? Mort 07:49, 30 ביולי 2007 (IDT)

כנראה שצריך ליצור קטגוריה "כללית" שתכלול מחזירים בתשובה בולטים, מנהיגי ציבור וכדו'. נחכה לעוד כמה "חורים" ואז ניצור את הקטע המתאים. ‏DGtal‏ 10:10, 30 ביולי 2007 (IDT)

אני מזכיר, הערכים על הרב אמנון יצחק, הרב זמיר כהן, הרב נסים יגן, הרב שלום שבדרון, הרב שבתאי יודלביץ'. Mort 10:36, 2 בדצמבר 2007 (IST)

[עריכה] אמוראים ותנאים

הזכרתו של יהושע בן גמלא הביאה אותי לשאלה הבאה - החל מאיזה תקופה חלים הכללים? מתקופת הגאונים? מה לגבי אמוראים, תנאים? לא נראה שהכללים כאן מתאימים לגביהם. אם לכל אמורא/תנא מגיע ערך יש לציין זאת. אם לא יש לקבוע כללים. ‏עדיאל‏ 13:02, 30 ביולי 2007 (IDT)

הכללים צריכים לחול בהתאמות הנדרשות גם על תנאים ואמוראים. תנא שיש לו איזכור חד פעמי בסוגייה זניחה לא צריך ערך, אבל אמורא או תנא שנזכר הרבה, שהיה בעל תפקיד רשמי (נשיא או אב"ד הסנהדרין, ראש גולה, ראש אחת הישיבות הגדולות בבבל וכו'), שמעט אמרותיו הן הבסיס להלכות חשובות (דבריה של ילתא למשל - הכשרת כבד וקול באשה ערווה) או שהוא משמש תפקיד חשוב באירוע היסטורי משמעותי (כל עשרת הרוגי מלכות, יהודה בן גרים או רבי זכריה בן אבקולס) זכאים לעניות דעתי לערך. ‏DGtal‏ 13:17, 30 ביולי 2007 (IDT)

ראשית - ברכות חמות לדיגיטל על מה שנראה כטיוטה רצינית ומושקעת - גם להדיוט רבני שכמוני. הכללים נראים טבעיים והגיוניים. הייתי מוסיף - ככל שהרב הוא בן דור מאוחר יותר, ובמיוחד אם הוא מתהלך בינינו, הכללים צריכים להיות קשיחים ומחמירים יותר. הניסיון הראה שהמקרים הבעייתיים הם כמעט אך ורק על אנשים חיים. קל להבדיל בין אדוארד מריקה ליוני רז פורטוגלי, וכך אפשר כנראה גם להבדיל בין עזריאל הילדסהיימר לרב הזה מחולון שאנחנו בדרך למחוק (יוסף מוגרבי). ‏Harel‏ • שיחה 23:52, 30 ביולי 2007 (IDT)

לעניות דעתי יש להכיל את הכללים רק על תקופת האחרונים (ואני לא דן בעצם הכללים). על כל רב לפני כן אין בעיה שיכתב ערך (וכל שכן תנא או אמורא). אסי אלקיים 20:54, 31 ביולי 2007 (IDT)

יש בכל מסכת תנאים שמוזכרים רק פעם אחת ויש גם ראשונים, קל וחומר חכמים מתקופת הגאונים שידוע עליהם מעט מאוד. אין סיבה אוטומטית לכתוב על כל תנא, אלא אם רוצים להיות כמו ה"אנציקלופדיה לחכמי התלמוד" של מרגליות או "אטלס עץ חיים" של רפאל הלפרין (אני אישית בעד, אבל אני חושד שהקהילה לא תתלהב מהרעיון). ‏DGtal‏ 21:10, 31 ביולי 2007 (IDT)

רב שהוזכר בתלמוד רק פעם אחת לא ניתן לכתוב עליו ערך פשוט כי אין שום מידע עליו למעט מימרא אחת שלו. אני מדבר על כאלו שיש מידע המאפשר לכתוב ערך אנציקלופדי עליהם. אסי אלקיים 21:30, 31 ביולי 2007 (IDT)

[עריכה] כולל ואולפנה

• הכולל מוזכר פעמיים: פעם אחת תחת ההצהרה שלא על כל ראש כולל צריך ערך, וכמה שורות מתחת כמוסד שעליו חלים כללים אלו של כתיבה על נושאי משרה, תוך הסתייגות שמדובר במוסד חשוב וגדול - מהו "חשוב וגדול"?
• מדוע אולפנה, סוג של בית ספר תיכון, מזכאת את העומד בראשה בערך?

בברכה, אורי • שיחה 17:00, 31 ביולי 2007 (IDT)

לגבי כוללים, רובם הגדול (אם הם לא נספחים לישיבה גבוהה/גדולה) כוללים רק עשרות בודדות של אנשים בכל עת. החריגים הם משני סוגים: סוג אחד הוא כולל "קלאסי" שנחשב במיוחד (כולל הר"ן בירושלים, כולל חזון איש בב"ב ועוד מעטים ביותר). סוג שני הוא כולל ללימודי דיינות (שמקביל ללימודי דוקטורט לפי הדירוג לשכר) וגם פה ארץ חמדה ועוד כמה מפורסמים, אבל לא כל כולל קטן לדיינות.

לגבי ראשי אולפנות, אז הכלל הבסיסי כפי שנוסח הוא "ראשי המוסדות הגדולים והחשובים ביותר בכל מגזר". ההבדל בין ראש אולפנא למנהל בי"ס או אפילו ראש ישיבה תיכונית במידה מסויימת הוא שהם (או חלקם) נחשבים בעיני התלמידות כדמות תורנית משמעותית בחייהן, כך שלא פעם ראש האולפנה יוזמן לומר ברכה בחופה של בוגרת. יכול להיות שאני מגזים קצת, אבל זה הרושם שהיה לי כשכתבתי את זה. ‏DGtal‏ 17:30, 31 ביולי 2007 (IDT)

לא נעים להודות, אבל ראשי אולפנות הם בד"כ לא גדולי הדור ואף רחוקים מכך. אני אישית לא מכירה אף ראש אולפנה שראוי לערך בגלל תפקידו זה בלבד. יוצאי דופן הם כמובן אישים כמו הרב יואל בן נון, חנה קהת (שפותחת אולפנה שנה הבאה) או אליס שלוי. אבל לעמוד בראש אולפנה גדולה לא נראה לי מספיק. הדס 19:57, 31 ביולי 2007 (IDT)

בסדר גמור. הרוח הנושבת היא שראש ישיבה קטנה/תיכונית/אולפנה לא זכאי לערך רק בשל התפקיד. כמובן שלא חסרים חריגים שהשפעת הכללית גדולה יותר - הרבנים שבתי סבתו, שי פירון, אברהם צוקרמן, יהושע מגנס וכו'. תקנו אותי אם אני טועה. ‏DGtal‏ 20:16, 31 ביולי 2007 (IDT)

[עריכה] רבני ערים

• אולי יש מקום להפריד בכללים בין רבני ערים בישראל ומחוצה לה.
• מה הגבול בין עיר "גדולה" שרב העיר זכאי בה לערך בפני עצמו לבין עיר "קטנה" שאינה מזכאת בערך?
• מכיוון שהיו לנו לא מעט דוגמאות, כדאי להתייחס בפירוש לרבני שכונות.

בברכה, אורי • שיחה 17:00, 31 ביולי 2007 (IDT)

אני לא יודע איפה הגבול בין גדול לקטן. לפי חוק הרבנות הראשית רבני ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה ובאר-שבע מקבלים אוטומטית מקובל במועצת הרבנות, כך שדי ברור שאלו ערים חשובות. בני ברק היא הריכוז השני בגודלו בארץ של דתיים וחרדים ופ"ת שלישית כך שאולי גם הם. מצד שני, בעשורים האחרונים חל פיחות דה-פקטו בחשיבות רב העיר והרבה מהדתיים מקבל את מרותו של רב שאינו רב העיר או השכונה, כך שרב של מקום בזמן הזה לעיתים קרובות בעל השפעה פחותה (דווקא כאן רבני התנחלויות מסויימות בהחלט שומרים על הסטטוס בקלאסי של רב עיר). כיוון שכך, אולי כדאי לצמצם את קריטריון ההכללה הטכני ולהגביר מאידך את האפשרות של כתיבה על רב שבאמת משפיע על קהילתו.

לגבי רב שכונה, אתה בהחלט צודק. ‏DGtal‏ 17:40, 31 ביולי 2007 (IDT)

[עריכה] עבר והווה

באופן כללי הכללים אינם מבדילים כמעט בין רבנים בדורות האחרונים לבין רבני העבר. נראה לי שהצורך העיקרי בכללים אלו נובע מהאינפלציה היחסית בכתיבה על רבנים בני זמננו, שעדת חסידיהם מייחדת להם ערכים, ופחות בגלל רבני העבר. מכיוון שכך אולי ראוי להפריד בצורה ברורה בקריטריונים ולהיות מפורשים יותר כלפי אלו בני זמננו. למשל דרושה התייחסות לטיעון חוזר שהרב פעיל מאוד בפורומים של שו"ת ברשת, שיש לו פינה שבועית ברדיו כה או אחר, שהוא מרצה פופולרי וכדומה. אין בעיות כאלו עם רבני העבר. בברכה, אורי • שיחה 17:00, 31 ביולי 2007 (IDT)

אני מצטרף בכל לב לדברי אורי ומציע כלל אצבע שרק רב שהשפעתו חורגת מעבר לד' אמותיו שלו ושל צאן מרעיתו יהיה זכאי לערך. בברכה, Shayakir • שיחה. 18:29, 31 ביולי 2007 (IDT)

גם אני סבור כך, שאם לא כן יושמטו עשרות ערכים קיימים וטובים. בןאישאחד 23:29, 31 ביולי 2007 (IDT)

[עריכה] יש להשוות לאישים שאינם רבנים

אני חושב, שלפני שמחליטים על כללי כתיבת ערכים לרבנים יש לבדוק גם כללי כתיבה לאישים אחרים.

האם כל שחקן\שחקנית קולנוע בארץ\בעולם זכאי\ת לערך?

האם כל זמר ומשורר בארץ\בעולם זכאי לערך?

האם כל פוליטיקאי בעבר ובהווה זכאי לערך?

קודם צריך שתהיה מדיניות לגבי אישים בכלל, ואז יהיה ניתן לכלול בתוכה את כל הסוגים של האישים משחקנים ועד רבנים ופוליטקיאים.

אם כבר יש מדיניות לגבי אישים בכלל, אשמח אם תפנו אותי אליה וראו דברי אלו כמחוקים...

ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים - ואם היית מחפש, היית מוצא את זה בפחות זמן משלקח לך לכתוב את הדברים לעיל. דניאל צבי • שיחה 22:21, 25 בספטמבר 2007 (IST)

[עריכה] אישור לדף מדיניות

הועבר מהמזנון: לפני כמה שבועות יצרתי את הדף ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים על רבנים במטרה ליצור מסגרת כללית שתנסה לשקף את המקובל בויקיפדיה בנושא זה. הטיוטה הראשונית זכתה לתגובות רבות שרובן שולבו בטיוטה הנוכחית. אני לא יודע אם ה"שקט" הנוכחי נובע מהגעה לקונצנזוס או ירידה בעניין לציבור. השאלה היא איך מקבלים "אישור" על דף כזה. האם צריך להציג אותו בפרלמנט, די בכך שהושג לכאורה קונצנזוס (ה"שתיקה כהודאה" לאחר התיקונים) או אולי צריך אישור במזנון (ואם פה יהיו ויכוחים מהותיים, לשלוח לפרלמנט). תודה, ‏DGtal‏ 09:14, 5 באוקטובר 2007 (IST)

אין קיצורי דרך... ‏Ori~‏ • שיחה 09:20, 5 באוקטובר 2007 (IST)

למה הכוונה? ‏– rotemliss – שיחה 09:23, 5 באוקטובר 2007 (IST)

אם לא יהיו הסתיגויות כלשהן מהדף כאן במשך מספר ימים, אפשר יהיה לדעתי להכריז על התקבלותו בקונצנזוס. ‏– rotemliss – שיחה 09:23, 5 באוקטובר 2007 (IST)

שלא יובן לא נכון, אני לא קראתי את ההצעה שעליה די.ג'י. מדבר, אבל אם הוא מעוניין בקוצנזוס וגושפנקא, הוא חייב להביא את זה לידיעת האנשים ולאפשר להם להתייחס. סיכומים שמונחים בדף שכוח אל לא ממש מאפשרים את זה. הצגה במזנון כמו שהוא בעצם עשה, זו הדרך הנכונה ‏Ori~‏ • שיחה 09:31, 5 באוקטובר 2007 (IST)

ועכשיו שקראתי אני נאלץ להסתייג. מהי קהילה גדולה? מהי קהילה קטנה? 200 איש, 2000 איש, 20000 איש? ההצעה איננה ממסדת כלום, אלא משאירה שיקול דעת חופשי לחלוטין ("חשוב", "בולט" וכיוצ"ב) בכל אחד מהסעיפים שלה. אז בשביל מה בעצם צריך אותה? ‏Ori~‏ • שיחה 09:41, 5 באוקטובר 2007 (IST)

מובן שהיא משאירה מקום לשיקול דעת - זה חלק מהעניין. על כל פנים, אני תומך בהצעה, זה בוודאי יותר טוב מהמצב הנוכחי. ‏pacman - שיחה 10:42, 5 באוקטובר 2007 (IST)

לגופה של שאלה: כמעט בכל סעיף יש כמה דוגמאות מהם אפשר ללמוד את "רוח הדברים" (והרי זו כל מטרת הדף, לא?). אם יש סעיף מסויים בו זה בכלל לא ברור אפשר וצריך לדון בדבר, אבל השתדלתי לתת דוגמאות ברורות וכפי שמצויין בהקדמה לדף: במקרים של ספק אמורים לשאול בדלפק הייעוץ. ‏DGtal‏ 15:15, 5 באוקטובר 2007 (IST)

[עריכה] העלאת הצעת מדיניות לפרלמנט

הועבר מהמזנון: יצרתי בשעתו את ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/רבנים. הדף עבר ביקורת משמעותית ולהערכתי התגבש מסביבו קונצנזוס די נרחב. בדיון קודם במזנון הובעה הדעה שצריך לעבור דרך הפרלמנט לאישור הטיוטה (הדיון הועבר לשיחת ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/רבנים#אישור לדף מדיניות). אי לכך, אני מבקש אישור להעלות את ההצעה להצבעה מסודרת בפרלמנט.

ההצעה היא לאשר את הדף כדף מדיניות רשמי כגוש אחד. מכיוון שיש סעיפים רבים ומטבע הדברים הדף איננו מתייחס לכל האפשרויות (זה רק דף עקרונות), אני מבקש שההצבעה תאפשר פתח לשינוי ועדכון בהמשך של סעיפים ספציפיים ללא צורך בהצבעה בפרלמנט ובתנאי שיתגבש בנושא קונצנזוס בדף השיחה ויינתן פרסום סביר (למשל, פרסום בלוח המודעות ומעבר של תקופת זמן סבירה). ‏DGtal‏ 09:39, 2 בדצמבר 2007 (IST)

בעיקרון בסדר אבל נסיונך "להלך בין הטיפות" משאיר פרצות שיצרו בעיות בעתיד. מיהו "גדול הדור"? ללא דוגמאות תהיה פה פרשנות רחבה. עדיף להתווכח עכשיו מאשר אח"כ ולתת דוגמאות. פסקת רבני ערים ממש לוטה באפילה. מי הם? האם הרב הראשי של אשדוד זכאי לערך. על פניו - כן. עיר של 200,000 תושבים עם קהילה חרדית חזקה. לפי ההסבר שלך זה כלל לא נראה. ומה עם הרב הראשי של רעננה? בקיצור, יש לעבור על כל הסעיפים ולראות שההסבר מעוגן. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ב בכסלו ה'תשס"ח • 10:13, 2 בדצמבר 2007 (IST)

דווקא "גדול הדור" הוא הסעיף הכי פחות בעייתי, כיוון שמדובר באנשים בודדים ממש שאין כלל ספק בחשיבותם (וקרוב לודאי שכבר כתבו עליהם ערך מזמן).

"הליכה בין הטיפות" הכרחית לכל דף עקרונות וקווים מנחים, כי לכל כלל יימצא יוצא מהכלל ובכל זאת צריך לקבוע קווים מנחים, ובמקרים חריגים חובת ההוכחה עוברת לכותב.

לגבי רבני ערים, יש והיו אינספור קהילות יהודיות בעולם וגודלן וחשיבותן השתנו במהלך השנים, כך שאין אפשרות של ממש לתת תשובות של שחור ולבן. ניתן למשל לייחס לרב של אשדוד חשיבות מתוקף תפקידו רק מאז שהגיעה אוכלוסיה דתית גדולה לעיר, אך לא קודם לכן. בצד ההפוך, רבני פרנקפורט היו בעבר מחשובי הרבנים, אך היום זו קהילה זניחה יחסית. יש גבול לכמה צריך ואפשר לפרט וכל מקרה גבולי צריך לידון לגופו.

‏DGtal‏ 10:26, 2 בדצמבר 2007 (IST)

כיצד היית מגדיר את הרבנים הבאים, לפי תתי הקטגוריות שיצרת:

• הרב אביגדור נבנצל
• הרב צבי מאיר זילברברג
• הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק
• הרב יגאל רוזן

ברי"א • שיחה 10:45, 2 בדצמבר 2007 (IST)

את הרב זילברברג והרב סולובייצ'יק אני לא מכיר, אך לפחות הרב סולובייצ'יק צריך להיבחן (מהמעט שיש בגוגל) לפי הקריטריונים של ראש ישיבה די חשובה (בתוספת קצת "ייחוס"). לגבי הרב נבנצל, יש בו שילוב של "כותבי ספרים תורניים ופרשנים" (ספריו על התורה פופולריים ביותר), ר"מ בישיבה, רב שכונה ואולי לא "גדול הדור", אבל הוא נתפס כלא רחוק מכך. לגבי הרב רוזן, הוא צריך להיבחן יותר לפי העקרונות הכלליים לערכי אישים (עורך עלון פ"ש ופובליציסט פופולרי), כאשר פעילותו כרב ומהנדס רלוונטית לסעיף ה"כללי" של "השפעה על הציבור" - בשל חידושיו ההלכטכניים במסגרת מכון צומת, המשפיעים על חיי היום-יום של חלק גדול מהציבור (גם אם עקרון ה"גרמא" שלו לא מוסכם על כלל הרבנים). ‏DGtal‏ 11:54, 2 בדצמבר 2007 (IST)

שאלת תם והדיוט: מה מקומם של רבנים רפורמיים, קונסרבטיביים ורקונסטרוקטיביים ברשימה הזו? נדמה שהיא כתובה מנקודת מוצא אורתודוקסית להפליא, בעוד שביהדות התפוצות התמונה שונה קמעה. ‏Harel‏ • שיחה 12:33, 2 בדצמבר 2007 (IST)

תשובת תם: כל רב רפורמי שהוא "גדול הדור" או "ראש ישיבה" נודעת, יזכה גם הוא לערך. :-) .

וברצינות, האם ישנם קריטריונים להבחין בין רבנים רפורמיים שונים? אם כן, כדאי לפרט ואז תזכה לתשובת חכם. ברי"א • שיחה 13:17, 2 בדצמבר 2007 (IST)

על ישראל רוזן יש ערך. השאלה היתה על אחיו - ראש ישיבת אור ישראל בפ"ת, חרדי וידוע במגזר. ברי"א • שיחה 13:25, 2 בדצמבר 2007 (IST)

עד היום, דפי "ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/..." לא הובאו לאישור בפרלמנט והם כלל לא דפי מדיניות (!). אלו דפי הנחייה, וזה מצויין בגדול בראש כל דף כזה. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 13:55, 2 בדצמבר 2007 (IST)

לא כל דבר צריך להביא לפרלמנט. לפרלמנט מביאים רק שינויים מנהלים קיימים. אם אין נוהלים קודמים או לא נערכו הצבעות קודמות, ונכתב נוהל מסויים לאחר דיון, ומתחילים לנהוג לפיו, הוא הופך לנוהל מחייב ומתקבע. כדי לשנות אותו נצטרף ללכת לפרלמנט. דרור 19:37, 2 בדצמבר 2007 (IST)

אדרבה, הסברת היטב למה כן צריך להביא דברים כאלה לפרלמנט, כדי שלא יהפכו לחובה ללא הצבעה. נרו יאיר 23:15, 2 בדצמבר 2007 (IST)

לעצם העניין, אני בעד להרחיב את הקריטריונים. למשל: מדוע יש מקום לערך על אדמו"ר עם חמישים חסידים, אבל לא לרב עיר, גם אם יש לו מאות ואלפי תומכים? רק בגלל שמחוץ לעיר לא שמעו עליו כל כך? מדוע לא זכאים תושבי כל עיר לדעת יותר על רב המקום? מדוע לא יהיה זכאי לערך כל ראש ישיבה שיש בה למעלה ממאה או מאתיים תלמידים, ומן הסתם הרבה יותר בוגרים? מעמדם של אלה די דומה למעמד של סופרים בציבור החילוני. נרו יאיר 23:55, 2 בדצמבר 2007 (IST)

לפי העקרונות, כפי שהם מנוסחים כעת, אדמו"ר עם 50 חסידים בהחלט לא זכאי לערך, כך שהקושיה לא קיימת. לגופו של עניין, המונח רב עיר לא מוגבל לשנים האחרונות, והוא קיים כבר מאות שנים. ייתכן שיש מקום ל"עכשיויזם" כוללני יותר בהתייחסות לרבני הערים בישראל כיום, אך לא כדאי להגזים בהרחבת הכלל. לדוגמה, יש תמונה של כינוס של 300 רבני יישובים בליטא שלפני השואה, האם כולם (וזה רק יהדות ליטא)יהיו זכאים לערך? שאלה זו רלוונטית גם לראשי ישיבות. כבר כעת יש עשרות ערכים על ישיבות של מאות תלמידים, כך שבלי מאמץ יהיו לנו מאה רבנים שזכאים אוטומטית לערך, ולעניות דעתי ההגבלה לישיבות הגדולות והבולטות בכל מגזר מתאימה יותר (כמובן שראשי ישיבות רבים זכאים לערך מסיבות אחרות).

כדי למנוע הצפה שכזו יש רק מעט אנשים שזכאים "אוטומטית" לערך רק בשל תפקידם. יש מספיק סעיפים אחרים שבעזרתם אפשר להכניס כמעט כל רב בולט.

‏DGtal‏ 19:20, 3 בדצמבר 2007 (IST)

אז מה נסגר? לפרלמנט? לדיון מחודש? לתהום הנשייה? ‏DGtal‏ 11:11, 7 בדצמבר 2007 (IST)

אני מציע לפרלמנט. לאף אחד לא אכפת עד שזה לא מגיע להצבעה מעשית. לא משנה כמה זמן דנים על זה, תמיד בזמן ההצבעה צצות "פשרות" חדשות. בכלל, אולי כדאי שאת דיוני המדיניות שלנו נעביר לפרלמנט ונבטל את המזנון. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 15:51, 7 בדצמבר 2007 (IST)