עצמאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עצמאי, בהקשר הכלכלי, הוא אדם שהכנסותיו מגיעות מפעילות עסקית עצמאית שלו, ולא כשכיר אצל מעביד. בניגוד לשכיר המקבל משכורת קבועה ממעבידו, העצמאי מנהל לבד את עיסוקו או פועל בדרך של התאגדות משפטית (כמו שותפות). עסקו של העצמאי עשוי להתנהל בבית עסק (משרד, חנות, בית מלאכה וכדומה), בביתו של העצמאי או כשירות הניתן בדרכים. על אף הסיכון הכלכלי הגדול יותר הכרוך במעמד העצמאי רבים בוחרים להתנהל כך לפרנסתם.
תוכן עניינים |
[עריכה] עבודות והכנסות
הכנסתו של עצמאי מגיעה מעבודה באחת משלוש דרכים עיקריות: ייצור מוצר, מסחר (קניה ומכירה) או מתן שירות.
הכנסות צומחות לאדם גם מנכסים שבבעלותו, המניבים לו רווח כספי, כמו: נדל"ן, ניירות ערך ועוד. הכנסות כאלה אינן נובעות מעבודה, והאדם הנהנה מהן נחשב כעצמאי רק בהקשרים מסוימים.
עצמאי מנהל את עסקיו לבדו, בשותפות עם אחרים (עצמאים אף הם) או באמצעות עובדים שהוא מעסיק. במקרים רבים בוחר העצמאי לנהל את עסקיו במסגרת חברה בע"מ הנמצאת בשליטתו המלאה. במקרה כזה הוא נחשב פורמלית לשכיר בחברה, אך מבחינה מהותית הוא עצמאי המרוויח לפרנסתו בלי תלות במעביד. עצמאי כזה קרוי בדיני המסים "בעל שליטה בחברת מעטים", והיחס אליו הוא יחס מעורב: לעתים כאל שכיר ולעתים כאל עצמאי.
[עריכה] הרווח וההפסד
ההחלטה להתפרנס כעצמאי כרוכה בנטילת סיכונים. אדם שבחר בדרך זו לוקח בחשבון אי-ודאות הקשורה בשני גורמים עיקריים:
- הסיכוי להצליח במכירת המוצר או השירות שלו.
- החישוב הכלכלי הנכון, והאם הפער בין ההכנסות ובין ההוצאות יהיה כזה שיותיר לו רווח.
מקובל לחשוב כי לעצמאי ישנן אפשרויות להרוויח יותר מאשר שכיר, אם כי עבודתו תלויה בכישוריו לפתח את העיסוק בו בחר להתפרנס, ובתנאי השוק בהם הוא פועל. עצמאים רבים שלא מכלכלים נכון את צעדיהם, נאלצים לחדול מעיסוקם, כך גם קורה לבעלי עסקים שנקלעו לקשיים עקב פעילות בנסיבות שאינן תלויות בהם, כמו: מצב ביטחוני, שנת בצורת, וכדומה.
[עריכה] יתרונות וחסרונות
אנשים בוחרים להתפרנס כעצמאים מסיבות שונות. הנפוצות הן:
- השאיפה הבסיסית של אדם להיות אדון לעצמו ולהתפרנס ללא תלות במעביד.
- חוסר היכולת האישית להסתגל לעבודת צוות במסגרת כלכלית.
- המחשבה כי ביכולתם לנצל את כישוריהם בצורה מיטבית ולהרוויח יותר באופן עצמאי.
הסיכונים הכרוכים בעבודה עצמאית אינם מרתיעים אותם, והם בעלי ביטחון עצמי רב בעצמם ובדרך פעולתם.
מנגד, ישנם רבים אשר מהיפוך הסיבות הללו, אינם פונים לעסוק כעצמאים.
- חוסר הכישורים להתנהל לבד או לנהל עסק.
- הפחד מנטילת סיכונים, והשאיפה הבסיסית לחיות בשקט נפשי המובטח להם בעבודה קבועה ובשכר קבוע המגיע מהמעביד אצלו הם עובדים.
בעלי עסקים עצמאים המצליחים לקיים עסק משגשג, נהנים מעצמאות כלכלית ואישית, אך במקרים רבים העצמאי עובד קשה והוא שרוי במתח מתמיד ובדאגות פרנסה.
[עריכה] העצמאי מול הרשויות
לעצמאי מעמד מיוחד בהתנהלותו מול רשויות המס, והוא מחויב לרשום בקפדנות את כל הכנסותיו, לתת קבלה על הכנסה, לדווח לרשויות בפרקי זמן קבועים על רווחיו, ולשלם את המסים בהתאם. לשם כך נדרשים כמה מהלכי רישום (מה שנקרא: "לפתוח תיק"), שבעקבותיהם יש למלא אחר חובות הדיווח והתשלום הבאות:
- להירשם כ"עוסק" במשרדי מס ערך מוסף, שם יוחלט אם הוא עוסק מורשה או עוסק פטור.לאחר שנפתח לו תיק עוסק יחויב לדווח על הכנסותיו מדי חודש או מדי חודשיים, בהתאם לסיווגו, ולשלם את המע"מ הנובע מהכנסות אלה.
- להירשם כעצמאי במשרדי מס הכנסה. לאחר פתיחת התיק מחויב העוסק להגיש דיווח תקופתי (חודשי או דו-חודשי) על הכנסותיו ולשלם מקדמות מס קבועות. בנוסף, עליו להגיש מדי שנה דו"ח שנתי על הכנסותיו ולהתאים את תשלום המס לרווחים שצבר מהכנסותיו על פי דו"ח רווח והפסד. עצמאי נדרש גם להגיש אחת לכמה שנים הצהרת הון. הבסיס למיסוי הכנסתו של עצמאי הוא סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה.
- להירשם במשרדי המוסד לביטוח לאומי כעצמאי, ולשלם מדי חודש תשלום קבוע הנגזר מהכנסותיו.
[עריכה] ניהול חברה
-
ערך מורחב – חברה בע"מ
אם בחר אדם לנהל את עסקיו תחת מטריה של "חברה בע"מ", מעמדו נחשב כ"בעל שליטה בחברת מעטים" והוא מקבל משכורת מהחברה. מהלכי הרישום דומים לאלה של עוסק עצמאי, אך במקרה כזה הם נעשים בדרך כלל באמצעות רואה חשבון המייצג את החברה.
[עריכה] שכיר ועצמאי כאחד
אדם יכול לנהל גם פעילות עסקית כפולה, כשכיר וכעצמאי, באותה עת. דוגמה: רופא העובד כשכיר בבית חולים, ובשעות שלאחר מכן מקבל חולים כעצמאי. על פעילותו כעצמאי חלים הכללים החלים על עצמאי, ועל פעילותו כשכיר חלים הכללים החלים על שכיר, אם כי המסים מחושבים בסופו של דבר לפי ההכנסה הכוללת משתי הפעילויות.
[עריכה] סיוע והדרכה
בדרך לקבלת החלטה האם להיות עוסק עצמאי, מקובל לערוך ניתוח כדאיות ובדיקת הסיכונים מול הסיכויים להצליח. בשלב זה ניתן להיעזר בעצות ובהכוונה של מומחים וכן לעיין בספרות עניפה הקיימת על כך. גם בשלבי הפתיחה וההתנהלות השוטפת של העסק העצמאי יש לעוסק דרכים רבות להיעזר בהם כדי להוסיף ולקיים את עסקו.
הרשויות וגורמים פרטיים מציעים לעצמאי מגוון רחב של אמצעים לסייע לו בתחילת דרכו וגם בהמשך. סיוע זה כולל בין היתר:
- תמיכה כלכלית על ידי מתן הלוואות כספיות בתנאים נוחים. למדינה קרנות וארגונים העוסקים בכך, ורובם קשורים למשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. הבנקים רואים בעצמאים גורם מועדף ומציעים לו מגוון שירותי סיוע כספי. לעתים יכול עוסק עצמאי להיעזר ביזמים או בקרנות פרטיות וגופים המעוניינים להשקיע בעסקים שיש להם פוטנציאל רווחי.
- כמעט בכל ענף כלכלי קיימים ארגוני גג הכוללים עוסקים עצמאיים בתחום. באמצעות ארגונים אלה ניתן להחליף מידע עם קולגות ולקבל סיוע לנושאים מיוחדים לענף.
- גופים פרטיים שונים נותנים שירותי ייעוץ והדרכה באמצעות סדנאות והשתלמויות. כמו כן קיימת ספרות עניפה הנותנת מענה לבעיות רבות הכרוכות בניהול עסק עצמאי. כמו: התמודדות עם מתחרים, ניהול צוות עובדים, היבטים של מיסוי, התנהלות כספית, ניצול הכלים המתאימים, ועוד.
- החלטות הנוגעות להתנהלות מול רשויות המסים, מתקבלות בדרך כלל לאחר ייעוץ והדרכה של בעלי מקצוע - רואה חשבון או יועץ מס.
