שוק (כלכלה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בכלכלה, שוק הוא המערכת שבמסגרתה מתרחשת הפעילות הכלכלית הקשורה במסחר במוצר מסוג מסוים. בשוק פעילים המוכרים והקונים, המעוניינים לסחור במוצר, ובו מתרחשות עסקאות הסחר. בדרך כלל זאת מערכת שקיימת לאורך זמן, ושבה מתרחשות מספר גדול של עיסקאות.
הפעילות בשוק יכולה להתרחש בזירת מסחר פיזית או וירטואלית אחת, שבה כל מוכר יכול לסחור עם כל קונה. לדוגמה, רוב פעילות שוק המניות בישראל מתרחשת במסגרת הבורסה לניירות ערך בתל אביב. בדרך כלל משתמשים בביטוי כדי לתאר מערכת מבוזרת שבה מתרחשות עסקאות שונות במקומות שונים על ידי שחקנים שונים. בין העסקאות האלה קיימת, עם זאת, השפעה הדדית. לדוגמה, בשוק העגבניות הקמעונאי בישראל מתרחשות בכל יום עשרות או מאות אלפי עסקאות, באלפי בתי עסק המפוזרים ברחבי הארץ; אך אם בשל בצורת היצע העגבניות ירד, הדבר ישפיע על מחירי העגבניות בכל הארץ. במובן זה שוק הוא מונח מופשט, המאגד קבוצה של עסקאות שהקשר המוחשי ביניהן רופף.
השוק הוא אחת מיחידות הניתוח הבסיסיות בתורת הכלכלה. זוהי יחידת ניתוח גדולה יותר מאשר העסקה הבודדת, וקטנה יותר מאשר משק שלם.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרת שוק
כאמור, שוק הוא מונח מופשט, המאגד עסקאות רבות. כדי לדון בשוק מסוים, יש לקבוע איזה עסקאות נכללות בו ואיזה לו. בדרך כלל נקבעים "גבולות" השוק לפי כמה מהקריטריונים הבאים או כולם:
[עריכה] המוצר הנסחר בשוק
בשוק יכול להסחר מוצר ספיציפי, או קבוצה של מוצרים קשורים. לדוגמה, אפשר לדבר על שוק המזון; או על שוק הירקות; או על שוק תפוחי האדמה; או על שוק תפוחי האדמה לאפיה. בניתוח מיקרו-כלכלי המסורתי, שבו מתקיימות הנחות התחרות המשוכללת, המוצר הנמכר בשוק הוא הומוגני. כלומר, השוק עוסק רק ביחידות של מוצר זהה, כך שלצרכנים אין העדפה לקנות יחידה כזאת או יחידה אחרת. אחת המטרות של מוכרים בשוק היא להפר את ההומוגניות על מנת לאפשר אפליית מחירים.
[עריכה] אזור גאוגרפי
המונח שוק עוסק בדרך כלל בעסקאות המתבצעות באזור גאוגרפי מסוים, כמו מדינה, מחוז או עיר. בין הסיבות לכך:
- ההשפעות ההדדיות בין העסקאות בשוק גדולות יותר, בדרך כלל, בתוך אזור גאוגרפי מסוים. אם, לדוגמה, מוכר מסוים מציע מוצר במבצע בעיר אחת, הדבר ישפיע על המחירים באותה עיר; אבל לא סביר שהוא ישפיע גם על המחירים בעיר מרוחקת.
- בין אזורים שונים עשויים להיות הבדלים בחקיקה (או רגולציה אחרת) המארגנת את הפעילות בשוק. לדוגמה, הפיקוח התברואתי על ייצור מזון שונה בין מדינות שונות.
- בין אזורים שונים יכולים להיות הבדלים גם תרבותיים, שמשפיעים על ההעדפות וההתנהגות של השחקנים בשוק.
עם זאת, לפעמים מדברים גם על שווקים עולמיים (גלובליים), בייחוד שווקים של חומרי גלם (כמו נפט, או פולי קפה) או של מתכות ואבנים יקרות.
[עריכה] סוג המשתתפים
בחלק מהמוצרים, אפשר להבחין בין שווקים קמעונאיים, שבו נמכרים מוצרים מוגמרים למשקי בית או לצרכנים סופיים אחרים, לבין שווקים סיטונאים שבהם נמכרים מוצרים למשווקים.
[עריכה] מאפייני שוק
[עריכה] התערבות ממשלתית
מדיניות ממשלתית של אי-התערבות בשוק נקראת לסה פר, ושוק שבו אין התערבות ממשלתית נקרא שוק חופשי. שוק חופשי הוא אבן היסוד של הגישה הקפיטליסטית ו הכלכלה הנאו-קלסית. לפי תפיסה זו, השוק החופשי הוא הדרך הטובה ביותר להגיע ליעילות כלכלית, כלומר לניצול מיטבי של משאבי המשק.
עם זאת, בדרך-כלל הממשלה מתערבת לפחות במידה מסוימת בשוק, על מנת לתקן כשלי שוק. הממשלה יכולה להתערב במחירים הנקבעים בשוק, על ידי קביעת מיסים, סובסידיות, מחירי מינימום ומקסימום. לדוגמה בישראל יש מיסוי (כמו מס ערך מוסף) כמעט על כל המוצרים; יש סובסידיה ומחירי מקסימום על חלק ממוצרי הבסיס, כמו קמח, לחם אחיד ותחבורה ציבורית; ויש מחיר מינימום בשוק העבודה (שכר מינימום).
סוג אחר של התערבות בשוק היא רגולציה, הקובעת תקנות או כללי מסחר נוקשים בשוק. שוק שיש בו רגולציה נקרא שוק מוסדר. התקנות אלה יכולות להיות ממשלתיות, ואז יש בדרך-כלל רשות ממשלתית האחראית על אכיפת התקנות. לדוגמה, הרשות לניירות ערך בישראל אחראית על תקנות המסחר בניירות ערך. במקרים אחרים התקנות הן הסדר וולונטרי בין המשתתפים בשוק.
[עריכה] זירת המסחר
כאמור, שווקים רבים הם מבוזרים ואין בהם זירה אחת שבה נפגשים כל הקונים והמוכרים. יוצאות דופן הן הבורסות, שהן זירות בהן נסחרות סחורות מוגדרות, ושבהן אפשר לפגוש קונים ומוכרים רבים של אותה סחורה. המסחר בבורסה כפוף לתקנות המדינה, אבל יש לבורסה בנוסף גם תקנון שמסדיר את הפעילות בה. ישנן בורסות לניירות ערך, כמו הבורסה לניירות ערך בניו יורק או הבורסה לניירות ערך בתל אביב; בורסות סחורות; ועוד.
זירות מסחר אחרות הקיימות כיום הן זירות מסחר מקוונות, שהן שווקים המתנהלים ברשת.
[עריכה] שווקים מיוחדים
- שוק פיננסי: שוק שהסחורות בו הן מוצרים פיננסיים. לדוגמה, שווקי המטבע, שבהם נסחרים מטבעות אלה מול אלה; שווקי ניירות ערך, שבהם נסחרים ניירות ערך כמו מניות ואגרות חוב; או שווקי הכסף שבהם ניתנות הלוואות.
- שוק העבודה: השוק שבו מוכרים אנשים את כישוריהם ואת זמנם למעסיקיהם, בתמורה לתגמול (משכורת). בחברות המודרניות, שוק העבודה מתאפיין בדרך כלל בחוזים לטווח ארוך למדי.
- שוק שחור: שוק שבו מתנהלות עסקאות מסחר לא-חוקית; בדרך-כלל הכוונה למסחר בסחורות חוקיות, אבל בניגוד למגבלות שהמדינה מטילה על המסחר בהן.
[עריכה] מבנה שוק
המונח "מבנה השוק" מתאר את סוג התחרות המתנהלת בשוק. מבני השוק העיקריים הקיימים הם:
- שוק משוכלל, שבו מתקיימת תחרות משוכללת. בשוק משוכלל יש מוכרים וקונים רבים שסוחרים בסחורה הומוגנית.
- תחרות מונופוליסטית, שבו יש מספר רב של מוכרים וקונים, אבל המוצר אינו הומוגני.
- מונופול, שבו יש רק מוכר אחד, או שמוכר אחד מחזיק ברוב הגדול של השוק; לדוגמה שוק החשמל בישראל. סוג מיוחד של מונופול הוא מונופול טבעי, שבו בגלל יתרון לגודל, מונופול הוא הדרך היחידה להגיעה ליעילות כלכלית.
- אוליגופול, שבו יש מספר קטן של מוכרים שלכל אחד מהם חלק גדול מנתח השוק. בישראל שווקים אוליגופוליים רבים, כמו שוק התקשורת הסלולרית, שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית ואף שוק הבנקאות. סוג מיוחד של אוליגופול הוא דואופול, שבו שני מוכרים בלבד.
- מונופסון, שבו יש רק קונה אחד. מצב זה נדיר יותר ממונופול, אבל מתרחש לעתים בשוק הסיטונאי. לדוגמה, רשת שיווק גדולה כמו וול מארט (בארצות הברית), עשויה לפעול כמונופסון מול ספקיה.
- אוליגופסון, שבו יש מספר קטן של קונים.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שׁוּק |
