ספר אלקטרוני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר אלקטרוני (או ספר דיגיטלי; באנגלית electronic book או בקיצור e-book או eBook) הוא ספר המוגש לקורא בצורה דיגיטלית, כקובץ הנקרא במחשב או במכשיר שנועד במיוחד לקריאת ספרים כאלה.
הפצה אלקטרונית של מידע גברה מאוד עם התפתחות האינטרנט, ובין השאר נכלל במסגרת זו מידע שבעבר הופץ בצורת ספרים, כתבי עת ועיתונים מודפסים.
ספרים אלקטרוניים מופצים חינם, או תמורת תשלום. התשלום הוא בשתי דרכים:
- תשלום דמי מנוי לשם כניסה לאתר המספק את הספרים.
- תשלום תמורת עותק של ספר מסוים.
אחת מהבעיות בתחום היא בעיית אבטחת התכנים למניעת הפרה של זכויות יוצרים.
המתנגדים לטכנולוגיה טוענים שלעולם לא יהיה ניתן להחליף את ריח הספר, תחושת הדפדוף וכדומה, ושנוחות הקריאה מאמצעים אלקטרוניים ירודה יחסית לקריאה מנייר, ושעקב כך יפחת משמעותית נפח הקריאה העולמי.
תוכן עניינים |
[עריכה] פורמטים דיגיטליים
להפצת ספרים אלקטרוניים משמשים פורמטים אחדים:
- PDF: פורמט שיתרונו בדמיון הרב שלו, יחסית לפורמטים האחרים, לזה של נייר מודפס, משום שהצגתו אחידה ונאמנה למקור, ובמעט אינה מושפעת מהעדפות של המשתמש.
- Word: מסמכים שנוצרו באמצעות מעבד התמלילים Word.
- HTML: הפורמט הסטנדרטי של דפי אינטרנט.
כל הפורמטים הללו ניתנים להצגה באמצעות מחשב אישי.
[עריכה] העברת ספרים לפורמט דיגיטלי
מיזמים רבים עוסקים בהעברה לפורמט דיגיטלי של ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו. מיזמים אלה פועלים בשתי דרכים:
- סריקה של הספרים, כך שלמעיין בספר הדיגיטלי מוצג העתק מדויק של הספר המקורי, לעתים כולל הסימנים שנתנו בו שיני הזמן.
- הקלדה של הספרים, כך שהטקסט שבהם ניתן לעיבוד: חיפוש מילה בטקסט, העתקה וכדומה.
לעתים משולבות שתי השיטות: הספר נסרק, והקובץ הסרוק מעובד בתוכנת OCR והופך לקובץ טקסטואלי.
עם המיזמים העוסקים בהקלדה של ספרים נמנים:
- פרויקט גוטנברג, המתמקד בספרות ושירה אנגלית.
- פרויקט בן-יהודה, המתמקד בספרות ושירה עברית.
- פרויקט השו"ת, המתמקד בספרות תורנית.
עם המיזמים העוסקים בסריקה של ספרים נמנים:
- ספרי יזכור אונליין: מיזם של הספרייה הציבורית של ניו יורק, שבמסגרתו נסרקו 650 ספרי זיכרון לקהילות יהודיות שחרבו בשואה, והם זמינים לכל באתר הספרייה [1].
- מיזם Hebrewbooks.org, שבמסגרתו נסרקו אלפי ספרים של ספרות תורנית.
[עריכה] מכשיר ייעודי לקריאה של ספר אלקטרוני
בשלהי המאה העשרים הוחל בפיתוח מכשירים ייעודיים לקריאה של ספר אלקטרוני. מכשירים אלה מתאפיינים בגודל קטן יחסית למחשב, גודל הקרוב לזה של ספר כיס, ויכולת לטלטל אותם בקלות ממקום למקום, ללא צורך בחיבור קבוע לרשת החשמל או לקווי תקשורת. מכשירים אלה טרם זכו לתפוצה המונית.
[עריכה] ראו גם
- אמזון קינדל
- ספרייה דיגיטלית
- רשימה של ספריות דיגיטליות
[עריכה] לקריאה נוספת
- שפרה ברוכסון ארביב, הספר והלחם; עתידו של הספר המודפס בחברת המידע, יד לקורא, ל (תשנ"ז - 1997), 50-54.
- מאיר בר-אילן, הספר העברי המקוון - הספרייה הווירטואלית, יד לקורא, לא (תשנ"ח - 1998), עמ' 43-73.
- גל מור, עידן הספר האלקטרוני? לא כל כך מהר, באתר ynet