סמרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בעיר גדולה ברוסיה. אם התכוונתם לעיר בעיראק הקדושה באסלאם השיעי, ראו סאמרא.

סמרה (ברוסית: Самара) שמ-1935 עד 1991 נקראה קויבישב, עיר גדולה ברוסיה על גדות נהר וולגה, בירת מחוז סמרה. אוכלוסיית העיר 1,144,246 תושבים (2004).

[עריכה] היסטוריה

העיר מוזכרת בשם "סמר" בכרוניקות שונות החל מהמאה ה-14. התאריך הרישמי של ייסוד העיר הוא 1586 כמבצר הגנה על הוולגה. כמאה שנים מאוחר יותר, ב-1670, נכבשה על ידי חיילותיו של סטפן רזין במרד האיכרים והחל מ-1688 הפך המבצר לעיר באופן רשמי. בתחילה (1708) כעיר במחוז של קזאן, לאחר מכן (1719) במחוז של אסטרחאן וב-1851 הפכה לבירת מחוז סמרה עם 15,000 תושבים. ב-1773 הייתה סמרה לעיר הראשונה שעברה לצידו של ימליאן פוגצ'וב.

באותו זמן, זכה מחוז סמרה לכמות היבול הגדולה ביותר ברוסיה בחיטה וזו הפכה למרכז לקציר חיטה ברוסיה עם טחנות רוח שפרסמו אותה בשם "שיקגו הרוסית". בסוף המאה ה-19 התפתחה העיר למרכז תעשייתי ברוסיה עם 46 מפעלים ו-2500 פועלים. במהלך מהפכת 1905 הכריזה העיר סמרה על הקמת רפובליקה עצמאית ופרישה מרוסיה אך זמן לא רב לאחר מכן השתלטו על העיר חיילי הממשלה מחדש. ב-1917 היו בעיר כ-90 מפעלים ובאוקטובר של אותה השנה הונהג בעיר שלטון קומוניסטי. ביוני 1918 העיר עברה לידי הצבא הלבן, אך בנובמבר חזרה לידי הקומוניסטים. בשנת 1919 שימשה סמרה כבירה הזמנית של רוסיה.

ב-1935 שונה שם העיר לקויבישב על שם ולריאן קויבישב, פעיל קומוניסטי שכבש את העיר מהצבא הלבן בשנת 1918. ב-1941 רוכזו בעיר מפעלי תעשייה רבים שכללו בין השאר מפעל לייצור מטוסים מסוג איליושין, מפעלי נפט, שבזכותם העיר זכתה לכינוי "באקו השנייה",וכן הועברו אליה נציגויות דיפלומטיות וחלק ממשרדי הממשלה. העיר נהפכה בפועל לבירתה השנייה של ברית המועצות. בעיר מצאו מקלט אומנים ואנשי מדע רבים, ביניהם איליה ארנבורג ודמיטרי שוסטקוביץ שב-1941 הלחין בעיר את הסימפוניה השביעית שלו. בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה מצאו גולים פולנים רבים מקלט בעיר, והוקמו בו אפילו כמה מפלגות פולניות שיהודים נטלו בהן חלק פעיל. לאחר המלחמה רוב הפולנים חזרו לפולין, אך חלקם הוגלו לסיביר בשל פעילות "אנטי-מפלגתית".

[עריכה] יהודים

עד תחילת המאה ה-19 העיר הייתה מחוץ לתחום המושב והורשו להתיישב בה קנטוניסטים בלבד. בין השנים 1914 ו-1917 הוגלו יהודי אזורי הלחימה בבלרוס, ליטא ולטביה לעיר וכך גדלה הקהילה היהודית בצורה משמעותית. מ-1991 חודשה הפעילות הקהילתית ומכהן כרב העיר הרב שלמה דייטש.