נושאי כליו של הרמב"ם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה, מונח השאול מתחום הלוחמה העתיקה, כאשר ללוחם על סוס היה נזקק גם נער הנושא את כלי מלחמתו. במונח זה משתמשים לרוב לפרשנים המודפסים "על הדף" של ההוצאות הקלאסיות של ספר משנה תורה; עתים מורחב המושג גם לכלל הפרשנים של הספר, ולעתים נכללים בו גם כאלה אשר מטרתם הייתה הפוכה: להשיג על פסקי הרמב"ם ולדון בעיקר נגדם (אם כי לעתים הם משמשים גם כפרשנים).
תוכן עניינים |
[עריכה] הסיבות להופעת החיבורים הרבים על 'משנה תורה'
ישנן שתי סיבות עיקריות להופעת החיבורים הנ"ל:
- חשיבותו של הספר 'משנה תורה'. הספר נתקבל בהערצה בקרב חכמי ישראל בכל המקומות. לכך תרמו הן גדולתו של הרמב"ם, והן הסדר הייחודי של הספר. הרמב"ם סידר את הלכותיו לפי נושאים, לעומת חכמי הדורות הקודמים שכתבו את הלכותיהם לפי הסדר המופיע בתלמוד, כגון הרי"ף. ממילא, טבעי הוא שרבים נמשכו לכתוב פירוש על ספר זה.
- היעדר המקורות בספר. הרמב"ם לא ציין מקורות להלכותיו, דבר שהקשה על הפוסקים לקבל את פסיקותיו של הרמב"ם במקום שבו סתרו את דבריו מקורות קדומים, ואף מנע אפשרות של הכרעה על פי הרמב"ם במקרים שאינם מפורשים בספר. נושאי הכלים מרבים להתייחס לשאלת מקורותיו של הרמב"ם בהלכות השונות.
[עריכה] פירוט החיבורים שנכתבו על 'משנה תורה'
להלן הסבר קצר על החיבורים העיקריים שנכתבו כפירוש על משנה תורה (רובם אף נדפסים בהוצאות הרגילות של הספר). ניתן לשים לב שבשמם של רוב החיבורים מופיעה המילה 'משנה', המזכירה את 'משנה תורה':
[עריכה] השגות הרמ"ך
נכתבו על ידי ר' משה הכהן מלוניל, בן דורו של הרמב"ם. הרמב"ם עצמו השיב על השגותיו, אך אין בידנו תשובות אלה.
כתבי יד של השגות הרמ"ך היו בידי מחברים שונים המזכירים אותן, אך לא הובאו לדפוס עד ימינו. כיום ישנן מהדורות, כגון מהדורת פרנקל, שבהן מודפסות השגות הרמ"ך.
[עריכה] השגות הראב"ד
נכתבו על ידי ר' אברהם בן דוד מפושקירה, בן דורו של הרמב"ם. כתיבתו של חיבור זה, כשמו, הייתה מעין מתקפת נגד לחיבור משנה תורה.
בהשגותיו להקדמת הרמב"ם למשנה תורה, מתייחס הראב"ד לבעיה שהזכרנו לעיל, ומאריך שם בהשלכותיה: "הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו, כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אמרם..."
דרכו של הראב"ד בהשגותיו, היא להעיר בקצרה על דברי הרמב"ם. את דבריו הוא פותח, בדרך כלל, במילים 'אמר אברהם', שנזכרות בראשי תיבות א"א.
מקובל לומר, שבמקומות שלא כתב הראב"ד את השגותיו, הסכים לדעת הרמב"ם. וכשמשתמש בלשון 'יש מי שאומר' בהשגתו, ייתכן שהוא עצמו לא סבר כך.
במקרים רבים התאפיינו השגותיו של הראב"ד בניסוח חריף וביקורתי.
[עריכה] מגדל עוז
חיבורו של ר' שם טוב אבן גאון, נכתב כמאה שנה לאחר מות הרמב"ם (1300 לספה"נ). כתיבתו של חיבור זה הייתה לשם הגנה מפני השגותיו של הראב"ד. כמו כן, היה ר' שם טוב הראשון שעסק בציון מקורותיו של הרמב"ם.
בכמה מן המקומות דוחה ר' שם טוב את השגותיו של הראב"ד, על ידי הבאת נוסח מקורי של דברי הרמב"ם שהיה ברשותו.
[עריכה] מגיד משנה
חיבורו של ר' וידאל די טולושא, נכתב כמאה וחמישים שנה לאחר מות הרמב"ם (1350 לספה"נ). בחיבור זה המשיך ר' וידאל את דרכו של ספר 'מגדל עוז', יישב את קושיות הראב"ד וציין את מקורותיו של הרמב"ם. אמנם, חיבור זה מקיף ורחב יותר מקודמו. חיבור זה הוא כנראה החשוב מבין נושאי כליו של הרמב"ם.
בידנו ספרי 'מגיד משנה' על שישה בלבד מספרי משנה תורה (שהם ארבעה-עשר, וכפי שמכנים אותם: הי"ד החזקה): זמנים, נשים, קדושה, נזיקין, קנין ומשפטים.
כשלא מסכים ר' וידאל עם דעתו של הרמב"ם, הוא מציין זאת בדבריו, שלא מצא ראיה לדברי הרמב"ם. כשהוא מזכיר את הרמב"ם בלשון 'המחבר', ולא מכנה אותו 'רבנו', זהו סימן שאין דעתו נוחה בדברי הרמב"ם.
[עריכה] בעלי אלשרח
-
ערך מורחב – בעלי אלשרח
בתימן קיבל הרמב"ם מעמד מיוחד, יהודי תימן קיבלו אותו עליהם כפוסק המרכזי. פירושים רבים נתחברו סביב חיבוריו. ספרו משנה תורה זכה לעשרות חכמים שהחלו מבארים אותו, יצירותיהם לא זכו לצאת לאור מחמת חסרון בית דפוס בתימן.
[עריכה] יקר תפארת
ספרו של ר' דוד בן זמרה (שם החיבור מפורסם יותר בשם מחברו: רדב"ז). ספר זה נכתב כמאתיים וחמישים שנה לאחר מות הרמב"ם (1450 לספה"נ).
הרדב"ז כתב פירוש על החלקים במשנה תורה, שלא נכתב עליהם פירוש 'מגיד משנה'.
[עריכה] כסף משנה
ספרו של ר' יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, בן דורו של הרדב"ז.
בהקדמתו כותב ר' יוסף קארו, שמטרות הספר הן: להשיב לראב"ד ולרמ"ך בהשגותיהם על הרמב"ם, ולציין את מקורותיו בכל הלכה. פירוש ה'מגיד משנה' נתן רק תשובה חלקית לבעיות אלו, כיון שנכתב על חלק מועט מהלכות הרמב"ם.
[עריכה] לחם משנה
נכתב בידי ר' אברהם די בוטון, כשלוש מאות וחמישים שנה לאחר מות הרמב"ם (1550 לספה"נ). בשעת כתיבת הספר, לא ראה ר' אברהם את פירוש ה'כסף משנה', שהגיע לידו מאוחר יותר.
ספר זה מפורסם בהיקפו, וכן בסגנונו המהיר והנמרץ, ומשמש כאחד המפרשים החשובים ביותר של הרמב"ם.
[עריכה] משנה למלך
חיברו ר' יהודה רוזאנס, בסביבות שנת 1700 לספה"נ. הספר נכתב מתחילה כחידושי תורה לפי נושאים שונים, ורק לאחר מכן, נערך על ידי תלמידו של ר' יהודה, ר' יעקב כולי, כפירוש על הרמב"ם.
[עריכה] הרב יוסף קאפח
-
ערך מורחב – יוסף קאפח
גדול המומחים בכתבי הרמב"ם. כתב פירוש מקיף ביותר על משנה תורה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הערך נושאי כליו של הרמב"ם ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
