מסילת ישרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מסילת ישרים הינו ספר מוסר, תיקון מידות והדרכה להתקרבות לה' שנכתב על ידי הרמח"ל ונדפס לראשונה באמסטרדם בשנת ה'ת"ק (1740). הספר התקבל כספר יסוד בתורת המוסר בכל קהילות ישראל והודפס פעמים רבות במהדורות רבות ושונות. הגר"א ראה בו הופעת אור חדש בעולם ואמר שאם היה הרמח"ל בחייו - היה הולך ברגל לקבל את פניו. רבי נחמן מברסלב הורה לרוצים להיכנס לעבודת השם ללמוד בספר זה.

תוכן עניינים

1 מבנה הספר ותוכנו
2 פירוט
3 המדרגות של הספר
- 3.1 צדקות:
- 3.2 חסידות:
4 לקריאה נוספת
5 ראו גם
6 קישורים חיצוניים

[עריכה] מבנה הספר ותוכנו

הספר מסודר ע"פ ברייתא מפורסמת בתלמוד הבבלי:

	"אמר ר' פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים".
-- מסכת עבודה זרה דף כ' עמ' ב'

את הברייתא מצטט הרמח"ל בהקדמתו לספר, שם הוא מסביר את מטרתו במלים אלו: "החיבור הזה לא חיברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע ומפורסם אצלם פרסום גדול...אלא שכפי רוב פרסומם (של הדברים)...כך ההעלם (=ההתעלמות) מהם מצוי מאוד והשכחה רבה". הרמח"ל כואב את הזנחת לימוד המוסר לטובת העיון והפלפול ההלכתי בגלל הטעות הנפוצה שבשל כך שהדברים מפורסמים אין צורך לשננם, אולם האמת היא שלמרות שהמידות הטובות טבועות באדם, יש צורך לפתחם ולהשלימם על ידי חזרה והתעמקות בלימוד המוסר.

לאחר ההקדמה והפרק הראשון הכללי, מסודר הספר בקבוצות של 3-4 פרקים על פי הסדר של המידות בברייתא של ר' פנחס בן יאיר מן הזהירות ועד לקדושה. הרמח"ל מבאר כל מידה ממידות הברייתא בפרק אחד, מפרט את חלקיה בפרק שאחריו ומביא את דרכי קנינה של המידה הטובה ואת הגורמים להפסדתה המונעים את האדם מלרכוש לעצמו מידה זו בפרקים שאחר כך.

בסך הכול יש בספר 26 פרקים כגימטריה של השם המפורש, כאשר חציו הראשון של הספר בפרקים א' – י"ב (במידות זהירות, זריזות, נקיות) "הוא מה שמצטרך אל האדם לשיהיה צדיק ומכאן והלאה הוא לשיהיה חסיד" (שם, תחילת פרק י"ג). כאשר הדרכת האדם להיות צדיק היא הדרכה משותפת לכל ישראל וההדרכה לחסידות היא פרטית אינדיבידואלית לכל אדם על פי אופיו וכשרונותיו.

שם ה' נזכר גם בראשי התיבות הפותחים את פ' א': "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר לאדם מה חובתו בעולמו..." – פרק זה פותח את הספר ומקדים את ביאור המידות והסדר ההגיוני של השתלשלותן זו מזו והוא מציב מטרה כללית שעל האדם לשאוף אליה, הצבת מגמה זו לנגד עיניו מהוה אמצעי חשוב להשגת המידות הנ"ל.

[עריכה] פירוט

הספר בנוי באופן שיטתי והדרגתי, במסלול של עלייה ממדרגה למדרגה. כשבכל מדרגה רוחנית הוא מגדיר את מהותה, הדברים שמקרבים אליה והדברים שגורמים להתרחק ממנה.

בתחילת הספר הוא קובע אקסיומה שמטרת בריאתו של האדם הינה להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, שהוא העונג הגדול ביותר והאמיתי ביותר שיכול להימצא, ולכן האדם צריך להשתמש בכל האמצעים שמביאים אותו להגשמת מטרה זו.

[עריכה] המדרגות של הספר

[עריכה] צדקות:

זהירות - זהירות והימנעות מעשייה שלילית, מתוך התבוננות ופיקוח של האדם על מעשיו ודרכיו, ובחינת מהות הטוב האמיתי והאם מעשיו הם מכלל הטוב האמיתי .
זריזות - זריזות ואקטיביזם לעשייה חיובית, והתגברות על בקשת החיים הנוחים והשלווים ועל רדיפת תענוגי החיים.
נקיות - נקיות שלמה מכל מידה רעה ומכל חטא, גם כאלו שלא ידועים בציבור, ובמיוחד בתחומים הממוניים, המיניים והחברתיים. מבחינת הרמח"ל אדם שהינו נקי יכול להיות מוכרז כצדיק.

[עריכה] חסידות:

פרישות - התחלה של מדרגת החסידות. פרישות מדברים מותרים שאינם רעים בעצמותם, אבל עלול להגרם מהם רע. "קדש עצמך - במותר לך".
טהרה - טהרת הכוונה והמחשבה. תיקון פנימי של הלב ומחשבותיו. עשייה שאיננה בגלל אינטרס אישי אלא עשייה לשמה.
חסידות - עשייה מוסרית מאהבה שלא על פי קו הדין והרחבת קיום המצוות בכל הצדדים והתנאים על פי תפיסתו עד היכן שידו מגעת, ובכלל זה הטבה לבריות בגוף בנפש ובממון, מתוך כוונה להגדיל את כבודו של הבורא וקידוש שמו.
ענווה - חוסר החשבה של האדם את עצמו מכל סיבה שהיא אף אם הוא בעל כישורים מיוחדים, וחוסר עניין של האדם במעמד חברתי וכבוד.
יראת חטא - יראת רוממות של הבורא, להרגיש כאילו הוא מהלך בארמונו של מלך, וחרד לפגום בכבודו ואף חרד לאבד את המודעות העמוקה הזו.
קדושה - דבקות רוחנית של האדם באלוהים בכל עת ובכל מצב, אף בעשייה החומרית שלו, מחשבותיו יהיו קשורות לאלוהים, והוא יהיה כעין מקדש בזעיר אנפין.
רוח הקודש - איננה בשליטת האדם אלא מתנה משמים, לאחר השתדלותו והתאמצותו.