גימטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערכי האותיות בגימטריה
אות	ערך
א	1
ב	2
ג	3
ד	4
ה	5
ו	6
ז	7
ח	8
ט	9
י	10
כ	20
ל	30
מ	40
נ	50
ס	60
ע	70
פ	80
צ	90
ק	100
ר	200
ש	300
ת	400
ת"ק	500
ת"ר	600
ת"ש	700
ת"ת	800
תת"ק	900
תת"ר	1000

גימטריה (כנראה, מיוונית: "גאמה טריה", גאמה = 3, או מ־"γεωμετρία" - "גאומטריה") היא מתן פרשנות למילה או למחרוזת מילים לפי סכום ערכן המספרי של האותיות. לאחר שהומרו למספרים, ניתן להשוות מילים זו לזו ולמצוא קווי דמיון. יש המייחסים למילים בעלות ערך מספרי זהה משמעות מיסטית, ויש הרואים בכך שעשוע.

אותיות האלפבית העברי משמשות לכתיבת ספרות עבריות, לפי ערכן המספרי של האותיות המופיע בטבלה שמשמאל. לעתים יש ונותנים ערך נפרד לאותיות מנצפ"ך (כלומר האותיות הסופיות): ך=500 ,ם=600 ,ן=700, ף=800 ,ץ=900.

דוגמאות

• "גימטריה": 3 + 10 + 40 + 9 + 200 + 10 + 5 = 277
• ההבדל בין רצוי (306) ל-מצוי (146) זה כסף (160).
• ההבדל בין שקר (600) ל-אמת (441) הוא קטן (159).

תוכן עניינים 1 גימטריה בספרות התלמודית 2 גימטריה בקבלה 3 גימטריה בימינו 4 שיטות גימטריה נוספות 5 גימטריה קטנה 6 גימטריה בערבית 7 תוכנה לגימטריה 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] גימטריה בספרות התלמודית

הגימטריה כדרך לקבלת רמז להבנת הכתוב וככלי פרשני שולי נמצאת בשימוש בדברי התנאים ובתלמוד במדרש - באגדה בלבד, אך אין לומדים הלכות מגימטריה (אלא אם כן הן מקובלות במסורת כהלכה למשה מסיני). בברייתא של ר' אליעזר הגלילי היא נמנית עם המידות שהתורה נדרשת בהן באגדה. בפרקי אבות, לעומת זאת, מודגש ערכה השולי של הגימטריה: "ר' אליעזר בן חסמא אומר: קינין ופתחי נידה הן גופי הלכות, תקופות וגימטריאות - פרפראות לחכמה".

דוגמאות לגימטריה:

• על הפסוק (בראשית יד, יד): "וישמע אברם, כי נשבה בן אחיו; וירק את חניכיו ילידי ביתו, שמונה עשר ושלש מאות, וירדוף, עד-דן" נאמר בברייתא כי 318 חניכיו ילידי ביתו אינם אלא אליעזר עבד אברהם לבדו, שהרי אליעזר = 318 בגימטריה. בפירושו לפסוק זה אברהם אבן עזרא מותח ביקורת על פרשנות זו ומציין: "וחשבון אותיות אליעזר דרך דרש, כי אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע, רק השם כמשמעו".

• מהפסוק (במדבר, ו, ה): "עד מלאת הימים אשר יזיר לה', קדוש יהיה" נלמדת ההלכה (מסכת נזיר, ה/א) שנזירות שלא נקבע אורכה נמשכת 30 יום, כערכה של המילה "יהיה". הרא"ש, בפירושו שם, מזכיר את העובדה שפרט זה הוא הלכה למשה מסיני, ורק נסמך על הפסוק כרמז.

• הביטוי "נכנס יין יצא סוד" מופיע במסכת עירובין (דף סה/א) ושם מוסבר כי בנוסף להשפעתו המשחררת לשון של היין, תכונה זו שלו נרמזת גם בגימטריה: יין = 70 = סוד.

שימוש בגימטריה נעשה גם בספרות רבנית בתר-תלמודית, ולהלן דוגמאות אחדות:

• על דברי יעקב אבינו: "עם לבן גרתי" (בראשית, לב, ה) אומר רש"י: "גרתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי". פירוש זה מיוחס לרבי משה הדרשן.
• על דברי אחשוורוש להמן במגילת אסתר: "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך", מפרשים התוספות (מסכת מגילה יג/ב): "גימטריא דהכסף עולה הע"ץ, רמז לו שיתלה עליו" (כלומר הכסף = 165 = העץ).

הרמב"ן פעל לצמצום השימוש בגימטריה ככלי לפרשנות, וקבע "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריות ולהוציא מהן עניין עלה בדעתו".

בספר "בעל הטורים" של רבי יעקב בן אשר נעשה שימוש נרחב בגימטריה. המחבר מתאר פרשנות זו כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב" והיא משמשת כמבוא לפרשנותו המקיפה לתורה.

גם המהר"ל מפראג ופרשנים חסידיים השתמשו בגימטריה.

[עריכה] גימטריה בקבלה

השימוש בגימטריה כחלק מהקבלה החל להתפתח בהמאה ה-12 ואילך, בהתאם לגישה שהעולם נברא באמצעות צירופים שונים של האלפבית העברי. הגימטריה שימשה כדרך להביא אסמכתא נוספת לחיזוקו של רעיון שיש לו מקורות אחרים, וכאמצעי עזר לזיכרון. שימוש נרחב בגימטריה כדרך לפענח את הכוונות הנסתרות שבתפילה וככלי לפרשנות המקרא מופיע בכתביהם של רבי אלעזר מוורמס ותלמידיו. שימוש נרחב ביותר בגימטריה מופיע בכתביו של רבי אברהם אבולעפיה.

גרשם שלום, חוקר הקבלה הנודע, מציין:

"בהמשך התפתחות הקבלה מצטיירות שתי מגמות: של חובבי הגימטריה ושל הממעטים להשתמש בה. בדרך כלל ניתן לומר, שרעיונות חדשים נתפתחו תמיד מעבר לתחום הגימטריה, אולם תמיד נמצאו חכמים שמצאו להם ביסוסים או הקשרים רחבים בדרך הגימטריה, ובלי ספק ייחסו להם ערך ממשי העולה על זה של אסמכתא בעלמא" (האנציקלופדיה העברית, כרך י', עמ' 686).

במאה ה-17 יצא לאור הספר "מגלה עמוקות" של נתן שפירא ובו שימוש נרחב ומעמיק בגימטריה כדרך להגות ולפרשנות. לספר זה הייתה השפעה ניכרת על הבאים אחריו. השבתאים השתמשו בגימטריה כדי להוכיח את משיחיותו של שבתי צבי, ומתנגדיהם השתמשו בטכניקה זו כדי להוכיח את ההיפך (למשל באמצעות הגימטריה שבתי צבי = 814 = רוח שקר).

[עריכה] גימטריה בימינו

יש פרשנים המשתמשים בגימטריה ככלי להבנה והארה של מושגים וטקסטים, כך למשל אחד = 13 = אהבה, או אשה = 306 = דבש.

למעשה, עבור רוב הקשרים-לכאורה המוצגים בעזרת גימטריה ניתן למצוא גם קשרים הפוכים לגמרי, פירושים סותרים לאותם צירופי אותיות. למשל כתוב בפרשת בהעלותך שמרים מדברת אודות ציפורה, אשת משה, ואומרת שהיא "אישה כושית". רש"י מפרש "מגיד שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחוריתו של כושי", ומחזק את דבריו באומרו "כושית בגימטריה יפת מראה". בדיקה מראה כי כושית בגימטריה גם מכוערת.

שימוש הומוריסטי בגימטריה נעשה בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה", שבה הופיעה דמותו של הבבא בובה, פרודיה על דמותו של מקובל, המשתמש בגימטריה למתן פרשנות לאירועים אקטואליים.

[עריכה] שיטות גימטריה נוספות

בנוסף לשיטת הגימטריה הבסיסית, שבה ניתן לכל אות ערך מספרי, התפתחו שיטות גימטריה נוספות, המאפשרות להגיע לשוויונות שאינם נוצרים בשיטה הבסיסית. אחדות מהן מופיעות בספרו של משה קורדובירו, "פרדס רימונים", ובהן:

• מספר מעוגל, שאינו מביא בחשבון את האפסים בעשרות ובמאות, ולכן, למשל, ל = 3, ק = 1.
• מספר מרובע, שבצד אחד של המשוואה נלקחים ערכים הריבועים של מספרי האותיות. דוגמה: דוד = 4² + 6² + 4² = 68 = חכם.
• מספר קדמי, שבו ערכה של אות שווה לסכום ערכי כל האותיות החל מהאות א ועד לאות הנתונה. דוגמה: ג = 1 + 2 + 3 = 6.

דוגמה נוספת: כ = 10+20+... +1+2+3 = 75

• מילוי: ערכה של אות שווה לערך השם המלא של האות. ערכה של ח, למשל, שווה לזה של "חית", כלומר 418.
• הכולל: הוספת מספר האותיות שבמילה לערכה של המילה, או הוספת 1 לערכה של המילה.

[עריכה] גימטריה קטנה

צורה נפוצה פחות של שימוש בגימטריה נקראת גימטריה קטנה. בגימטריה קטנה, מחשבים את הערך הגימטרי של מילה, צירוף מילים או משפט על פי סכום ערכי האותיות המרכיבות אותו, ואחר-כך מסכמים את הספרות של הסכום שוב ושוב עד לקבלת מספר מ-1 עד 9. או אז, מתייחסים למספר זה כאל ערכו הגימטרי של המילה/צירוף המילים/המשפט האמור.

לעוסקים בנומרולוגיה מאפשרת הגימטריה הקטנה לקשר בין הערך הגימטרי של המילים לבין המשמעות הנומרולוגית של התוצאה.

השימוש הנפוץ בגימטריה, אשר בו לא מסכמים את ספרות התוצאה, נקרא בהתאמה, גימטריה גדולה.

[עריכה] גימטריה בערבית

במהלך ימי הביניים אימצו אנשי דת מוסלמים את הגימטריה מן היהודים כשיטה לפירוש הקוראן, והתאימו אותה לאלפבית הערבי. אנשי הדת המוסלמים הצמידו לכל אות ערבית את הערך שניתן למקבילתה האטימולוגית בעברית. כך, האות הערבית ا קיבלה את הערך 1 (מקבילה ל-א), ب קיבלה את הערך 2 (מקבילה ל-ב), ج -3 (ג), د -4 (ד) וכן הלאה. סדר האותיות המקובל בערבית שונה במידה ניכרת מהמקובל בעברית, ולפיכך, בניגוד לעברית, אין התאמה בין סידור האותיות המשמש במילונאות הערבית, לבין סידור האותיות הערביות על-פי ערכן בגימטריה. לדוגמה, ארבע האותיות הראשונות באלפבית הערבי הן ا ب ت ث, אך אם נסדר את האותיות הערביות על פי ערכן בגימטריה, יהיו ארבע האותיות הראשונות: ا ب ج د , ואילו ت תבוא לקראת סוף הרשימה, כיוון שהיא מקבילה ל-ת בעברית, וערכה 400.

כיוון שבאלפבית הערבי יש 28 אותיות, הגימטריה הערבית אינה עוצרת ב-400, ויש בה אותיות שערכן גבוה יותר. בנוסף, מקובל לתת ערך מספרי לליגטורה لا (צירוף של האותיות ل ו-ا).

[עריכה] תוכנה לגימטריה

יש מספר תוכנות שעוזרות למצוא התאמות בגימטריה. בתוכנת האיחזור של פרויקט השו"ת, למשל, יש מודול של חיפוש פסוקים וחלקי פסוקים בתנ"ך שיש להם גימטריה ששווה למחרוזת מסוימת. תוכנה כזו היא כלי עבודה בידי המחפשים רמזי גימטריה בתנ"ך, ומאפשרת להגיע לתוצאה מותאמת לרצון המשתמש.

ישנם גם מספר שרותי רשת המספקים את אותן יכולות ואף טובות יותר מן התוכנות המסחריות, כדוגמת אתר גימטריה - מחשבון המספק צרופי גימטריה מקבילים ומתעדכן ע"פ חיפושי הגולשים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: גימטריה

• מחשבון גימטריה - שרות רשת לחישובי גימטריה ומציאת ביטויים מקבילים.
• גימטרשת - מחשבון אינטראקטיבי ומשוכלל לחישובי גימטריה, כולל חיפוש התאמות בפסוקי התורה.
• מחשבון גימטריה המציג התאמות מול פסוקים מהתנ״ך.
• WinGim - תוכנה לחישובי גימטריה, באתר של עמותת חופש