מניה שוחט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מניה (וילבושביץ) שוחט (1879 - 1961), פעילה פוליטית ברוסיה הצארית ולאחר עלייתה לארץ פעילה ציונית, מראשי הארגונים "בר גיורא" ו"השומר".

תוכן עניינים 1 פעילות ברוסיה 2 פעילות בארץ 3 משפחתה 4 קישורים חיצוניים 5 לקריאה נוספת

[עריכה] פעילות ברוסיה

מניה שוחט לבית וילבושביץ' נולדה בשנת 1879 באחוזת לוסוסנה, בסמוך לעיר גרודנו (בבלארוס של היום). בילדותה ניסתה להתאבד פעמיים - פעם ראשונה על ידי טביעה בנהר ופעם שנייה על ידי צריכת רעל. בשל בריאות לקויה, לא למדה בבית ספר, אלא עבדה בבית חרושת של אחיה במינסק. שם היא הכירה את הווי החיים של פועלים יהודיים, וכן את גריגורי גרשוני, אשר בו התאהבה ובעקבותיו הצטרפה ל"בונד" - מפלגת הפועלים היהודיים של ליטא, פולין ורוסיה. עקב פעילות זו נעצרה בשנת 1899 בפשיטת המשטרה על בית הדפוס.

בהיותה בכלא פגשה את סרגיי זובטוב, שעמד בראש האוכרנה במוסקבה. הוא שכנע אותה להקים בשנת 1901 מפלגת פועלים יהודיים עצמאית, נאמנה למשטר הצאר. עד מהרה זכתה המפלגה לפופולריות רבה, בשל תמיכת הממשלה בה, תמיכה שהותנתה בכך שהתנועה תעסוק בנושאים כלכליים בלבד, ולא בפוליטיקה.

הודות לפעילותה נערך במינסק בשנת 1902 הקונגרס הציוני השני של ציונים רוסיים, בניהולו של יחיאל צ'לנוב. במפלגתה של מניה היו עשרות אלפי חברים והיא התחילה ליזום שביתות פועלים באודסה ובמינסק. בעקבות ההפגנות הסוערות ועליית כוחה של המפלגה, התאכזבה הממשלה מהמפלגה העצמאית והיא אולצה להתפרק בשנת 1903. בשל פירוק המפלגה נטתה שוחט לדכאונות רבים, שהיו מחלה משפחתית. באותה שנה חלתה אמה של מניה ונסעה עם שתי בנותיה (מניה ואחותה אנה) לאיטליה. לאחר מות האם, שלח לה אחיה מכתב ובו כתב שהוא חולה. לכן, באה לארץ ישראל ולאחר שהבינה שמדובר בתרמית, רצתה לחזור.

[עריכה] פעילות בארץ

לאחר שכעסה מניה כעס רב על אחיה הזמין אותה לסיור בארץ לשם מציאת מקורות מים.בעקבות הסיור היא העלתה תוכנית להתיישבות יהודית בחורן שבסוריה, שלמענה המשיכה לפעול אף במקביל לפעילותה בתנועת "השומר". במהלך הסיור התחברה מאוד לאולגה חנקין, אשתו של יהושע חנקין. לכן, החליטה להישאר בארץ.

ב1907, בשובה לארץ מסיור באירופה ובארצות הברית, שבו למדה על צורות התיישבות קומוניסטיות, פגשה את ישראל שוחט, לו נישאה ב-1908. בני הזוג הקימו יחד את החווה החקלאית השיתופית בסג'רה (אילניה) ואת הארגונים "בר גיורא" (1907) ו"השומר" (1909). בשנים שלאחר מכן נמנתה גם עם מקימי גדוד העבודה ועם פעילי ארגון ההגנה.

לאחר תקופה בקבוצת תל עדשים היא השתקעה בכפר גלעדי. אף שעברה להתגורר בתל אביב לאחר הקמת המדינה, היא נקברה בכפר גלעדי, בחלקת השומרים, עם פטירתה בשנת 1961.

[עריכה] משפחתה

מנישואיה של מניה לישראל שוחט, שהיה צעיר ממנה ב-7 שנים, נולד בנם גדעון (גדי) שוחט, אשר התאבד ב-1967, ובתם ענה שוחט. לגדעון הייתה בת בשם אלונה (נפטרה ב-2006), גרושתו של אריק איינשטיין ולהם שתי בנות. אלונה ושתי בנותיה חזרו בתשובה, ושתי בנות אלו נישאו לשני בניו של אורי זוהר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מניה שוחט, הספרייה הווירטואלית של מט"ח
• מניה שוחט באתר הסוכנות היהודית
• סרט מניה שוחט - יומן מסע, בימוי: אורנה בן דור-ניב, הפקה: יגאל אפרתי, דוד שיץ
• מניה שוחט, אדם בגליל - מאגר מידע
• סג'רה, הקולקטיב הראשון: מניה וילבושביץ הספרייה הווירטואלית של מט"ח
• מכתב של מניה שוחט להנריאטה סאלד, 1909
• קורות חיים של מניה שוחט באנגלית.

[עריכה] לקריאה נוספת

• יצחק בן צבי, ספר השומר - דברי חברים. דביר ומשרד הביטחון, תש"כ.
• רחל ינאית בן-צבי, מניה שוחט, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1976.
• גרשון גרא, אנשי השומר בחייהם ובמותם. משרד הביטחון, 1991.
• יהודה ריינהרץ, שולמית רינהרץ, מוטי גולני (עורכים), עם הזרם ונגדו – מניה שוחט אגרות ותעודות 1906-1960, הוצאת יד בן צבי, תשס"ו.
• דבורה עומר, בדהרה (ביוגרפיה לבני הנעורים)