מלח הארץ (סרט, 1954)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מלח הארץ | |
|---|---|
 |
|
| שם הסרט במקור: | Salt of the Earth |
| בימוי: | הרברט ג'יי ביברמן |
| הפקה: | פול ג'ריקו |
| תסריט: | מיקל וילסון מיקל ביברמן |
| עריכה: | ג'ואן ליארד אד שפיגל |
| מוזיקה: | סול קפלן |
| משך הקרנה: | 94 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית ספרדית |
| תקציב: | 250,000 דולר |
מלח הארץ הנו סרט דרמה אמריקני משנת 1954 שנכתב על ידי מייקל וילסון, בוים על ידי הרברט ג'י ביברמן והופק על ידי פול ג'ריקו, שלושתם נכללו ב"רשימה השחורה" של תעשיית הסרטים בהוליווד בגלל מעורבותם במפלגה הקומוניסטית בארצות הברית. הסרט עוסק בשביתת פועלים במכרה אבץ בניו מקסיקו בתחילת שנות ה-50, של המאה ה-20, שהונהגה על ידי כורים מקסיקנים ואנגלוסקסים. הסרט מתאר את יחסי הגומלין בין הכורים (הגברים החברים באיגוד העובדים ונשותיהם), הפירמה והמשטרה במהלך השביתה.
הסרט הפך לאירוע היסטורי ולסרט קאלט בגלל הדרך בה נהג המממסד בארצות הברית (פוליטיקאים, עיתונאים, מנהלי אולפנים, וארגוני עובדים) בסרט. מלח הארץ הוא אחד הסרטים הראשונים שהציגו את נקודת המבט הפמיניסטית בנושאי חברה ופוליטיקה.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילה
מלח הארץ מתאר את סיפור שביתתם הארוכה והקשה של כורים מקסיקנים-אמריקאים כנגד חברת 'אמפייר זינק' בביירד (ליד סילבר סיטי), ניו מקסיקו בשנים 1950-1951. (הסרט ממקם את העלילה בכפר דמיוני בשם 'עיירת האבץ'.) בהתאם לסגנון נאו ראליסטי של הסרט, רבים מהכורים ומשפחותיהם נטלו חלק בסרט.
הסרט מתחיל במונולוג מאת אספרנזה קווינטרו (רוזארה רבלטאס), שתחילתו היא:
 |
איך אתחיל את סיפורי שאין לו התחלה? שמי הוא אספרנזה, אספרנזה קווינטרו. אשת כורה אני. זהו ביתנו. הבית לא שייך לנו. אבל הפרחים... הפרחים הם שלנו. זהו הכפר שלי. כשהייתי ילדה, הוא נקרא סן מרקוס. האנגלים שינו את השם לעיירת האבץ. עיירת האבץ, ניו מקסיקו, ארצות הברית. שורשינו עמוקים במקום זה, עמוקים יותר משורשי האורנים, עמוקים מפירי המכרה... |
 |
הכורים שובתים בדרישה לשכר שווה לשכרם של פועלים ממוצא אירופאי, וכן בנושאים של בריאות ובטיחות. רמון קווינטרו (ג'וחן קאקון) עוזר לארגן את השביתה, אבל בביתו הוא מתייחס אל אשתו כאל אזרח סוג ב'.
אשתו, אספרנזה קווינטרו, הנמצאת בהריון עם בנם השלישי, הינה פאסיבית בתחילה, ומסרבת לקחת חלק בשביתה או לעמוד על זכויותיה לשיווין בבית.
אלא שהגברים נאלצים לסיים את אספות ההפגנה שלהם מול המכרה מכוחו של חוק טאפט-הארטלי משנת 1947. דבר זה גורם לאספרנזה, לשנות את התנהגותה. לאחר דיון ארוך באולם של איגוד העובדים, הנשים משכנעות את הגברים להמשיך בשביתה, ומתחילות לקחת חלק בהפגנות המחאה סביב השביתה.
[עריכה] פרסים
הסרט זכה בפרסים בפסטיבל קרלובי וארי בקרסבלד צ'כוסלובקיה בשנת 1954. רבלטאס זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר, ופרס עבור הסרט הטוב ביותר העונק עבור לביברמן. האקדמיה לסרטים בפריז העניקה לסרט את הפרס הבינלאומי לשנת 1955.
[עריכה] בעקבות הסרט
בשנת 2000, יצא הסרט "בצל המקארתיזם" (במקור "One of the Hollywood Ten"), שכתב וביים קרל פרנסיס. [1] הסרט מתמקד בסיפורו של הרברט ביברמן (ג'ף גולדבלום), בהכנסתו לרשימה השחורה, מאסרו והפקת הסרט. רוזארה רבלטאס משוחקת בסרט על ידי אנג'לה מולינה, והוא כולל גם קטע קצר מהסרט המקורי בו רבלטאס, מבצעת את המונולוג של אספרנזה.
