מארי קאסאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מארי קאסאט, פורטרט עצמי

האמבט (1891-1892).

מסיבת הסירות (1893-1894).

מארי סטיבנסון קאסאט (באנגלית: Mary Stevenson Cassatt;‏ 22 במאי 1844 - 14 ביוני 1926), אמנית אמריקאית.

קאסאט נולדה בפנסילבניה, ארצות הברית, לזוג הורים משכילים ומבוססים כלכלית. עוד כשהייתה ילדה, חיה משפחתה בערים שונות בעולם, ביניהן לונדון, ברלין ופריז. בשנת 1861, למרות התנגדות הוריה, החלה קאסאט ללמוד באקדמיה לאמנות של פנסילבניה. לאחר חמש שנות לימודים, בהן זכתה ליחס מזלזל עקב היותה אישה (נוכחות נדירה בעולם האמנות דאז), החליטה קאסאט לחקור את עולם האמנות בפריז, צרפת, ונסעה לחיות שם ב-1866. עקב המלחמה בין צרפת לפרוסיה, נאלצה קאסאט לחזור לעיר מולדתה, שם סרבה משפחתה לקבל ולממן את חייה האמנותיים. למרות זאת, ב-1871 העניק לה הארכיבישוף של פיטסבורג את האפשרות להעתיק יצירות באיטליה, וכך חזרה קאסאט לאירופה, והתרחקה ממשפחתה. עד 1872 נדדה קאסאט באירופה וחקרה אמנות, בנוסף ליצירתה. באותה שנה החלה קאסאט ללמוד אמנות באקדמיה הפריזאית יחד עם קאמי פיסארו. כשהציגה עבודותיה בתערוכת הסלון הרשמית, טענו מבקרי האמנות כי עבודותיה בהירות ושטוחות מדי.

לאחר שצפתה בעבודות הפסטל של אדגר דגה דרך חלון חנות לאמנות, הבינה קאסאט שאינה לבדה במרד נגד סלון האמנות; "זה שינה את חיי" כתבה קאסה "ראיתי את האמנות אז (עבודותיו של דגה) כמו שרציתי לראותה". בשנת 1874 פגשה קאסאט את דגה, וב1879 הציגה יחד אתו בתערוכת האימפרסיוניסטים, אליהם התחברה במהרה, ובמיוחד עם דגה ועם האמנית ברת' מוריזו. כמה שנים לאחר מכן, חדלה קאסאט ליצור עקב טיפולה באמה ובאחותה החולות שבאו לבקרה בפריז. בשנת 1882 נפטרה אחותה ממחלה לא ידועה, אך אמה הבריאה במהרה. בשנת 1885 שבה קאסאט לצייר, אך לא במסגרת האימפרסיוניסטים. קאסאט לא שייכה עצמה לזרם, וחקרה מספר טכניקות ציור. באותה תקופה תיארה רבות בציוריה יחסי משפחה, ובעיקר יחסי אם ובת.

קאסאט הגיעה לשיאה האמנותי בשנות ה-90 של המאה ה-19. הציגה ב-1891 מספר עבודות בצרפת, ייעצה לאוצרי אמנות גדולים והפכה מיידית למודל לחיקוי לאמנים אמריקנים מתחילים. בשנת 1904 זכתה באות לגיון הכבוד הצרפתי על פעילותה האמנותית. בשנת 1910 טיילה קאסאט במצרים והושפעה מאמנות מצרים העתיקה. לאחר מותה של אחיה, הפסיקה שוב קאסאט ליצור עד 1912. בשנת 1911 אובחנה כחולת סוכרת, רותימתיזם, בעיות עצבים וכחולת קטרקט, ולמרות זאת לא חדלה לצייר. אולם ב1914 הגיעה למצב קרוב לעוורון וחדלה לעסוק באמנות. באותה תקופה החלה קאסאט להיות פעילה פוליטית ונאבקה יחד עם קבוצת הסופרז'יזם לזכות הצבעה לנשים, ואף תרמה מיצירותיה לתערוכה התומכת בקבוצה ב-1915.