אות לגיון הכבוד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אות לגיון הכבוד הוא אות הכבוד החשוב ביותר המוענק בצרפת. הוא מוענק הן לאזרחי צרפת והן לזרים. האות נוסד ב-19 במאי 1802 על ידי הקיסר נפוליאון כהוקרה לשירות צבאי וכתגמול לתרומה אזרחית יוצאים מגדר הרגיל.
סמלו של האות הוא כוכב מחומש ופניו מצופים אמייל לבן. על צדו האחד מופיע סמלה של צרפת ועל הצד האחר שני דגלים. הכוכב מורכב על גבי זר ותלוי בסרט אדום. בעל האות עונד אותו על צדו השמאלי של חזהו. ישנן חמש דרגות לאות (מהדרגה הנמוכה לגבוהה): אביר, קצין, מפקד, קצין גבוה, הצלב הגדול.
[עריכה] זוכים ישראלים
- רמטכ"ל צה"ל במלחמת סיני, משה דיין, עוטר באות לגיון הכבוד בדרגת מפקד בזמן ביקורו בצרפת ב-1 במאי 1957.
- מפקד חיל האוויר הישראלי, דן טולקובסקי, עוטר באות לגיון הכבוד בדרגת מפקד על ידי שגריר צרפת בישראל, פייר גילברט, ב-24 בנובמבר 1958.
- נתן אנדריי שוראקי עוטר באות לגיון הכבוד שלוש פעמים על פעילותו הספרותית: בשנת 1964 הוא עוטר באות לגיון הכבוד בדרגת אביר על ידי נשיא צרפת, שארל דה גול ושר התרבות הצרפתי, אנדרה מלרו, בשנת 1984 הוא עוטר באות לגיון הכבוד בדרגת קצין על ידי נשיא הסנאט הצרפתי, אלן פוהר, ובשנת 1994 הוא עוטר באות לגיון הכבוד בדרגת מפקד על ידי נשיא צרפת פרנסואה מיטראן.
- בין הזוכים הנוספים: שמעון פרס (פעמיים), יונה יהב, קולט אביטל, עמוס עוז, עוזי נרקיס, דניאל ברנבוים, אהרון אפלפלד, אמיל שופאני, אבנר שלו (יו"ר יד ושם).
