לידיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה הוא חלק מסדרת המאמרים העוסקים בהיסטוריה של טורקיה

תקופת האבן:

צ'טאלהייק, גבקליטפה, הג'ילר, צ'אייני

תקופת הברונזה:

טרויה

הממלכה החתית הקדומה

האימפריה החתית

תקופת הברזל:

אוררטו

הממלכות החתיות החדשות

פריגיה, לידיה, קאריה, ליקיה, איוניה

אסיה הקטנה בתקופת הממלכה האחמנית

אסיה הקטנה בתקופה ההלניסטית

אסיה הקטנה בתקופה הרומית

ימי הביניים:

האימפריה הביזנטית

סולטנות רום

ממלכת קיליקיה הארמנית

האימפריה של טרפזונטה

האימפריה של ניקאה

האימפריה הלטינית

הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה

האימפריה העות'מאנית

הרפובליקה הטורקית

מלחמת העצמאות של טורקיה

תקופת המפלגה הבודדת

התקופה הרב-מפלגתית

לידיה (ביוונית Λυδία, בלטינית Lydia בטורקית Lidya ובעברית המקראית לוד) הייתה ממלכה במערב מרכז אסיה הקטנה, סמוך לעיר איזמיר בטורקיה של ימינו, אך בשיא התפשטותה שלטה על כל חלקה המערבי של אסיה הקטנה, מנהר קיזילאירמאק במזרח ועד לים האגאי במערב. המצאת המטבע בשנת 660 לפנה"ס לערך מיוחסת ללידיה, ולפי גרסה אחרת למלך קרויסוס אשר מלך עליה באמצע המאה ה-6 לפנה"ס.

לידיה הגיחה כממלכה חתית חדשה לאחר התמוטטות האימפריה החתית במאה ה-12 לפנה"ס, ונודעה לעתים גם כמיוניה (Μαιονία). לפי הרודוטוס קיבלה לידיה את שמה מלידוס (Λυδός), מלכה הראשון, שהיה לפי המסורת מצאצאיה של האלה קיבלה. לידיה נזכרת גם בתנ"ך ועמה נקרא לוּדִים שהיה ידוע בקשתיו:

"עֲלוּ הַסּוּסִים וְהִתְהֹלְלוּ הָרֶכֶב וְיֵצְאוּ הַגִּבּוֹרִים כּוּשׁ וּפוּט תֹּפְשֵׂי מָגֵן וְלוּדִים תֹּפְשֵׂי דֹּרְכֵי קָשֶׁת" (ירמיהו, מ"ו, ט').

לשיא כוחה ופריחתה הגיעה לידיה בעת מלוכת שושלת מרמנד החל בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס, שהייתה השושלת השלישית והאחרונה למלוך בה. המלך הראשון בשושלת זו, גיגס (מלך עד 657 או 652 לפנה"ס), מזוהה לעתים עם גוג המקראי, שליט מגוג. גיגס קבע את בירתו בסרדיס ביונית Σάρδεις, בטורקית כיום Sart, או ספרד (Sfard) בלשון הלידית עצמה). מכאן מקור השם המקראי ספרד (עובדיה 20). אמנם באיליאדה כינה הומרוס את בירת לידיה "הידֵה", אך ייתכן שזה שם המחוז הכולל את סרדיס.

סרדיס ניצלה מהחורבן שזרעו הקימרים ברחבי אסיה הקטנה בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס. גירוש הקימרים מתחומי לידיה מיוחס למלך סדייאטס ששלט עליה לקראת סוף המאה ה-7 לפנה"ס, ויורשו, אלייטס השני, שמלך אחריו עד שנת 560 לפנה"ס נחשב כמלך שקיבע בשנת 585 לפנה"ס את נהר הקיזילאירמאק כגבולה המזרחי של לידיה עם מדי.

לידיה עלתה למעמד של אימפריה אזורית ושלטה על כל מערב אסיה הקטנה, למעט על הממלכה הקטנה של ליקיה מדרום לה, אשר שמרה על עצמאותה. לפי אחת הגרסאות, לתקופה זו מיוחסת המצאת המטבע, כנראה על ידי המלך קרויסוס. קרויסוס פאר את סרדיס ובנה גם את מקדש ארטמיס באפסוס שהיה לאחד משבעת פלאי תבל בעולם העתיק.

לידיה המשיכה לפרוח עד שקרויסוס אזר אומץ והתקיף את הפרסים. הוא הובס על ידי כורש בשנת 546 לפנה"ס, ולידיה ירדה מעל בימת ההיסטוריה כיישות פוליטית עצמאית.