לגיון הקונדור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. |
לגיון הקונדור (גרמנית: Legion Condor) היא יחידת מתנדבים לופטוואפה של גרמניה הנאצית אשר שרתה לצד המורדים הלאומנים במלחמת האזרחים בספרד, החל מחודש יולי 1936 ועד למרץ 1939.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
"מבצע אש הקסם" (גרמנית: Unternehmen Feuerzauber) בו הושיטה גרמניה סיוע צבאי למורדים הלאומנים הספרדים, החל בבקשת סיוע ששלח פרנקו לאדולף היטלר, ואשר התקבלה במשרד הפיהרר ב-22 ביולי 1936, חמישה ימים לאחר פרוץ המרד[1]. היטלר קרא מיד ללשכתו את הרמן גרינג, אשר היה שר הכלכלה באותה עת ואת ורנר פון בלומברג, שר המלחמה, כדי לתכנן יחד את שיטת הסיוע למורדים הלאומנים.
[עריכה] HISMA/ROWAK
ארגון "החברה ההיספנו-מרוקאית לתובלה" (ספרדית: Sociedad Hispano-Marroqui de Transportes, ראשי תיבות HISMA) התאגדה בחודש יולי 1936 כדי לספק מסגרת כלכלית לתשלום עבור הסיוע הגרמני. מטרתה המקורית של HISMA הייתה להוות מסגרת ארגונית ותעבורתית למתנדבים גרמנים ולציוד, וכן כדי לארגן רכישות ציוד נוסף מן המגזר הפרטי בגרמניה. השליטה ב-HISMA הועברה לאחר שלושה חודשים לידי "חברת הסחר לפיצוי בסחורות ובחומרי גלם" (גרמנית: Rohstoff-Waren-Kompensation Handelsgesellschaft, ראשי תיבות ROWAK). חברת ROWAK התמקדה בהיבטים הגרמניים של יחסי הכלכלה בין המורדים לגרמניה.
באמצעות HISMA ו-ROWAK הצליחה גרמניה הנאצית להשפיע באופן משמעותי על המסחר בין האזורים שבשליטת המורדים בהנהגת פרנקו ובין הרייך השלישי. הארגונים פעלו להגדיל באופן משמעותי את יצוא חומרי הגלם מספרד הפאשיסטית לגרמניה. כדי לשמר את השליטה בערוץ מסחרי זה אסר משרד הכלכלה הגרמני על עסקים בין המגזר הפרטי בשתי המדינות, החל מחודש נובמבר 1936. החל ממועד זה נעשו כל עסקאות המסחר בין המדינות באמצעות ROWAK בגרמניה ו-HISMA בספרד. באזורים שבשליטת הפשיסטים בספרד הוטל איסור דומה. מס בשיעור הנע בין 0.175-5% הוטל על העסקאות בין המדינות. מצב זה, אשר איפשר לגרמניה שליטה בעושר המחצבים הספרדי, בהם עפרת ברזל, טונגסטן, פיריט וצינובר, היה כנראה המניע העיקרי של הרייך השלישי בסיוע למורדים[2]
[עריכה] מניעים מדיניים בהתערבות גרמניה
בעת פרוץ המרד הסכים שליט איטליה, בניטו מוסוליני לשלוח סיוע צבאי, בעיקר כוחות חיילים, לכוחות הלאומניים, מבין "כוחות המתנדבים" (איטלקית: Corpo Truppe Volontarie, ראשי תיבות CTV)[3]. אף היטלר הסכים באופן מיידי לסייע ושמח לראות את התפתחות העימות בספרד ואת סיומו בניצחון פרנקו. להיטלר היו שלושה מניעים להתערבותו בסכסוך:
- פרנקו, במידה וינצח, יציב כוח פשיסטי ניצי שלישי על גבולותיה של צרפת.
- מתחים פנימיים בצרפת בין כוחות השמאל והימין הפוליטי הוחמרו בעקבות מלחמת האזרחים בספרד והחלישו את ההתנגדות המאורגנת לגרמניה.
- סיוע לכוחות האיטלקיים בספרד הותירה על כנו את העימות בין המדינות הדמוקרטיות של בריטניה וצרפת לבין איטליה וקרב את איטליה עוד יותר לזרועות גרמניה הנאצית.
מברק שנשלח בחודש דצמבר 1936 מן השגריר הגרמני ברומא, אולריך פון האסל (Ulrich von Hassell), מדגים היטב מניעים אלה:
 |
התפקיד אותו מילא הסכסוך בספרד ביחסיה של איטליה עם צרפת ואנגליה עשוי להיות דומה לזה של הסכסוך באתיופיה, בכך שיבליט באופן ברור את האינטרסים הנוגדים של המעצמות ובכך ימנע מבעד איטליה להגרר לרשתן של מעצמות המערב ולהיות מנוצלת לצרכיהן. המאבק להיות הכוח המדיני המשפיע בספרד חושף את העימות הטבעי שבין איטליה לצרפת; בו בזמן מעמדה של איטליה כמעצמה במערב אגן הים התיכון באה לידי תחרות עם זה של בריטניה. כך תכיר איטליה בבירור בצעד הנבון של התייצבות מול מעצמות המערב, שכם לצד שכם עם גרמניה. |
 |
[עריכה] תחילת משלוחי הסיוע
משך השבועות הספורים שחלפו לאחר בקשת הסיוע יותר מ-15,000 חיילים מתנדבים הגיעו לספרד. בחודש ספטמבר 1936 הגיע סגן אלוף (גרמנית: Oberstleutnant) ואלטר וארלימונט מן הצבא הגרמני כדי לפקד על האזור ולשמש כיועץ צבאי לגנרליסימו פרנקו. לאור שפע המתנדבים והסיוע, הציע וארלימונט בחודש נובמבר 1936 כי כוחות המתנדבים יאורגנו ב"ליגיון הקונדור". סיוע צבאי מברית המועצות החל אף הוא להגיע לעזרת כוחות הממשלה הרפובליקנית, בתוכו מטוסים וטנקים, וככל שהסכסוך החל להתדרדר, היה ברור כי ליגיון הקונדור, אף בסיוע המתנדבים האיטלקיים, לא יכול להטות את מאזן הכוחות, אלא לכל היותר לשמרו.
כוחות גרמניים בספרד אשר אוחדו כחלק מליגיון הקונדור, הורכבו מן היחידות הבאות:
- כנף מפציצים ובה שלוש טייסות מטוסי JU-52
- כנף מטוסי קרב ובה שלוש טייסות מטוסי He-51
- כנף מטוסי סיור ובה שתי טייסות של מטוסי סיור-הפצצה He-99 ו- He-70.
- טייסת מטוסים אמפיביים ובה מטוסי He-59 ו- He-60.
כוחות אלה שמנו 100 מטוסים ו-5,136 חיילים וקצינים היו תחת פיקודו של גנרל, ומאוחר יותר, פילדמרשל, הוגו ספרל. בשיאו של הסיוע הגרמני, הכוח הצבאי הגרמני בספרד מנה כמעט 12,000 חיילים, חלק מן הכוחות הוחלף במהלך המלחמה וכוחות רעננים הובאו במקומם. סך הכל שרתו בספרד כ-19,000 חיילים גרמנים[4].
[עריכה] הוצאות ונזקים חומריים
מטוסי הלופטוופה הפילו 16,953,700 ק"ג של פצצות וירו 4,327,949 כדורי מקלע. 72 מטוסים גרמנים הופלו. 160 מטוסים נוספים התרסקו בתאונות. 298 חיילים גרמנים נהרגו בספרד, מתוכם 173 נהרגו בקרב ( 102 אנשי צוות אוויר, 27 טייסים, 21 אנשי נ"מ). יתרתם מתו ממחלות או בתאונות.
על פי אמדן רשמי של מחלקת המדיניות הכלכלית הגרמנית, בשנת 1939, הוצאות הסיוע הצבאי לפרנקו עמדו על סך חצי מיליארד מארקים (Reichsmark).
[עריכה] תועלת צבאית מן הלגיון
[עריכה] אימון
ידוע כי מפקדי הצבא הססו מפני מעורבות בסכסוך בספרד והתנגדו לקריאת ממשלת איטליה לשלוח כוחות יבשתיים של שתי המדינות להילחם בספרד. עם זאת, מעורבות הלופטוופה לא הוגבלה כלל ובין היסטוריונים מקובלת הדעה כי מעורבותו של חיל האוויר הגרמני במלחמת האזרחים בספרד שימשה ככר אימונים לכוחות אשר היו מעורבים אחר כך במלחמת העולם השנייה. השקפה זו מוצאת תימוכין בעדותו של הרמן גרינג כאשר עמד לדין במשפטי נירנברג. כאשר נשאל על החלטתו לעשות שימוש בלופטוופה, השיב:
|
|
כאשר פרצה מלחמת האזרחים בספרד, פרנקו שלח לגרמניה קריאה לעזרה וביקש את תמיכתנו, במיוחד באוויר. אסור לשכוח כי פרנקו וכוחותיו היו מוצבים באפריקה והוא לא היה יכול לחצות עם כוחותיו (את הים התיכון), כיוון שהצי היה בידי הקומוניסטים, או, כפי שהם כינו עצמם באותם ימים, הממשלה המהפכנית המוסמכת בספרד. קודם לכל, הגורם המכריע היה לתמוך (בפרנקו) בכל תנאי, ראשית, כדי למנוע את המשך התפשטות הקומוניזם באותו אזור ושנית, כדי לבחון את הלופטוופה הצעיר שלי באותה הזדמנות בהיבטים טכניים שונים. |
|
| -- Testimony of Göring, Trial of the Major War Criminals, International Military Tribunal, Nuremberg, 14 November – 1 October 1946, Volume IX | ||
[עריכה] יחידות אחרות
נוסף לטייסות האוויר כלל לגיון הקונדור גם יחידות לא מוטסות. יחידת טנקי פאנצר סימן 1 וכן יחידה תותחי נ"מ בקוטר 88 מ"מ שבהם נעשה שימוש לצורך השמדת טנקי אויב, ביצורים וכן להפלת מטוסים שהוא תפקידם המקורי.
בעת מעורבותה של גרמניה במלחמת האזרחים פותח לראשונה שירות פינוי אווירי לחיילים פצועים[5]
[עריכה] פיתוחים טכניים
גורם בולט אחד במלחמת העולם השנייה אשר היה כנראה תוצאה ישירה של הסכסוך בספרד הוא פיתוחו של מטוס המסרשמיט Bf 109. דגמים V3-V6 של המטוס נכנסו לשימוש מבצעי בספרד מיד לאחר תום הניסויים המבצעיים, בחודש ינואר 1937 לערך. באביב 1938 נוסף אליהם דגם C של המטוס ודגם E של המסרשמיט נכנס לשימוש מבצעי במלחמת האזרחים בספרד בחודש דצמבר 1938.
לאחר הניסיון המבצעי בשימוש בתותחי 88 מ"מ בספרד הוכנסו אף בכלי נשק זה שיפורים שונים.
[עריכה] טקטיקה
לדעת היסטוריונים, השתתפות לגיון הקונדור במלחמת האזרחים אפשרה לגרמניה, לצד האפשרות לצבור ניסיון בשדה הקרב, אף הזדמנות לנסות ולתרגל טקטיקות קרב שונות בהפעלה מבצעית של הלופטוואפה. תאוריות של הפצצות אסטרטגיות פותחו לראשונה על ידי הלופטוואפה ב"הפצצות שטיח" שבוצעו בספטמבר 1937. ככל שהתפתחה המלחמה לקראת מרץ 1938, טייסים איטלקים תחת פיקודו של פילדמרשל הוגו ספרי השתתפו ב-13 פשיטות אוויריות על ברצלונה, כולל שימוש בפצצות גז ותבערה. פשיטות אוויריות אלה גרמו למותם של אזרחים רבים.
[עריכה] הפצצת גרניקה
הפצצת גרניקה ב-26 באפריל 1937 הביאה גל מחאות בינלאומי. ההפצצה מיקדה לראשונה את תשומת הלב הבינלאומית למעורבותן של גרמניה ואיטליה בסכסוך. עד לאותה עת נקטה גרמניה מדיניות של הכחשה ביחס למעורבותה הצבאית בספרד. באופן פומבי טענה גרמניה לנייטרליות ביחס לסכסוך.
אף שההפצצה בגרניקה לא הייתה הפעם הראשונה בה מטוסים גרמנים ביצעו פעילות מבצעית במלחמת האזרחים, או הפעם הראשונה בה נגרמו אבידות כבדות בקרב אזרחים, חורבנה של גרניקה זכה לכותרות בעיתונים ושינה את דעת הקהל באשר למעורבות גרמניה בסכסוך. אנשי ממשל בסקי אמדו את מספר קורבנות ההפצצה ב-1,654 הרוגים ו-899 פצועים - מספרים ללא תקדים עד אותה עת[6]
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מטוסים ראשונים הגיעו לספרד מאיטליה הפאשיסטית ב-27 ביולי 1936. הסיוע הגרמני המיידי לפרנקו הוביל לרכבת האווירית הראשונה בהיסטוריה, בה הוטסו כוחות ממרוקו הספרדית.
- ^ אף שהיום מובלטים המניעים הכלכליים של גרמניה הנאצית ברצונה לסייע למורדים, בניתוחים מסורתיים של האירועים לאורך השנים הובלטו היתרונות המדיניים והצבאיים של גרמנים כמניע עיקרי. וראו בספר Hugh Thomas, The Spanish Civil War. Simon & Schuster, 1994. ISBN 0671758764
- ^ תאורים היסטורים של המאורעות נחלקים באשר להשתלשלות האירועים המדויקת.
- ^ הרבה פחות מגודלו של הכוח האיטלקי, שמנה 60-70 אלף חיילים.
- ^ R.J. Defalque, A.J. Wright. Contributions of the Legion Condor to the Wehrmacht's surgical care during WW2. The History of Anesthesia: Proceedings of the Fifth International Symposium on the History of Anesthesia, 2001.
- ^ אומדנים מאוחרים יותר של מספרי ההרוגים והפצועים בהפצצה הם שמרנים יותר, 250-300 הרוגים. Jesus Larrazabal, "El Bombardeo de Guernica", El Mundo, volume 12, October 2005 and Jesus Larrazabal, Guernica, 1990
