כפר חסידים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בישוב שהוקם בשנות העשרים בעמק זבולון. אם התכוונתם להרחבה של היישוב, ראו כפר חסידים ב'.
| כפר חסידים | |
| שם באנגלית |
Kefar Hasidim Alef
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | זבולון |
| גובה ממוצע | 13 מטר |
| תאריך ייסוד (התיישבות במקום הנוכחי) |
1924 |
| סוג יישוב | מושב / כפר שיתופי |
| אוכלוסייה | 572 תושבים |
| (לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2006) | |
 כפר חסידים
|
|
| אתר אינטרנט | http://www.kfarhasidim.co.il |
כפר חסידים הינו מושב בעמק זבולון ליד קריית אתא בתחומי מועצה אזורית זבולון.
תחילתו של כפר חסידים ב-1924 בימי העלייה הרביעית כאשר החלו להתארגן בפולין קבוצות של חסידים שביקשו לעלות ולהתיישב בארץ ישראל. המגמה החלה עוד ב-1922 עם הקמתה של בני ברק, אלא שהפעם הכוונה הייתה להקים יישוב חקלאי ולא ישוב עירוני. החסידים נחלקו לשתי קבוצות התיישבותיות האחת בהנהגת האדמו"ר מקוז'ניץ, דור ששי להמגיד מקוז'ניץ והשנייה בהנהגת האדמו"ר מיבלונה. החסידים שהגיעו ברובם מן המעמד הבינוני קנו בכספם את חלקת האדמה, ההתיישבות עצמה החלה ב-1925 בארבע נקודות יישוב. סיפור המעשה עורר התלהבות רבה בקרב היישוב הציוני. ש. שלום מתאר בספרו "עליית כפר חסידים" את השנים הראשונות בתמונות ציוריות למדי של יהודים בעלי מראה חרדי, שיצאו לעבוד עבודת כפיים בשדה כשעל גופם ציצית ופאותיהם וזקניהם מתבדרים ברוח
עד מהרה החלו הבעיות לצוץ על פני השטח. האזור שקנו החסידים היה אדמת ביצה שלא התאימה לחקלאות והמלריה התפרצה והפילה חללים רבים. כמו כן היישוב לא זכה בתמיכה מספקת של המוסדות הלאומיים, הכספים מפולין הפסיקו להגיע וההון הפרטי הלך ואזל. לכך התלוותה הבעיה המרכזית והיא חוסר בידע ובניסיון חקלאי. הרבי מיבלונה כמו גם אחרים פנו אל הקרן הקיימת לישראל לעזרה, הקק"ל עזרה בשליחת מדריכים, פריעת החובות על קניית הקרקע ובעיקר בייבוש הביצות. קרן היסוד עזרה גם היא כשהזרימה קיצבה למתיישבים שהוכיחו כי בכוחם לנהל משק. הקק"ל החליטה ב-1926 על איחוד ארבעת הנקודות לכדי נקודה אחת וכך נולד כפר חסידים המוכר כיום. אל החסידים צורפה גם קבוצה של מתיישבי הפועל המזרחי.
במהלך השנים עד לקום המדינה הלך והתבסס היישוב. הוא אף שימש דוגמה לכפר המכבי שקם מאוחר יותר באזור זה. ב-1950 הקימו חלק מצעירי היישוב את כפר חסידים ב', כפר חסידים ב' מורכב מתושבים שאינם חקלאים. מיקום בניני המגורים של תושבי כפר חסידים ב' בתוך כפר חסידים א'. תושבי הכפר מתפרנסים מחקלאות כמו גם מעבודות מחוץ ליישוב. במהלך השנים האוכלוסייה התחלפה וכיום תושבי הכפר הם דתיים לאומיים וחילונים בעיקר.
בסמוך ליישוב הוקם ב-1937 כפר נוער דתי הנושא את אותו שם.
תוכן עניינים |
[עריכה] לקריאה נוספת
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': פרק קט"ז, ייסוד כפר חסידים, ש.שלום, 1925 - פגישה ראשונה עם המייסד, קנית קרקע, העלייה על הקרקע, העבודה
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כפר חסידים, "כפר חסידים- חלום ציוני דתי"
- כפר חסידים באתר "אדם בגליל"
- תמונת לוויין של כפר חסידים באתר Google Maps
- מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"
- "לא רוצים ילדים חרדים בגינה" באתר-nrg
[עריכה] לקריאה נוספת
- ש. שלום, עליית כפר חסידים
| יישובי המועצה האזורית זבולון | |
|---|---|
| קיבוצים | אושה · יגור · כפר המכבי · רמת יוחנן · שער העמקים |
| מושבים | כפר ביאליק · כפר חסידים א' |
| יישובים קהילתיים | כפר חסידים ב' · נופית |
| כפרים בדואים | אבטין · ח'וואלד |
| מוסדות | מכללת אורנים |
