כושי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כושי הוא כינוי לאדם (לרוב ממוצא אפריקאי) בעל צבע עור כהה ביותר. החל מהעשורים האחרונים של המאה ה-20 נחשב כינוי זה לגזעני.^[1]

תוכן עניינים 1 מקור המונח 2 "כושי" ככינוי גזעני 3 הערות שוליים 4 ראו גם 5 לקריאה נוספת 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] מקור המונח

המילה העברית "כושי" מתייחסת בתורה למי שבא מארץ כוש (כנראה סודאן של היום, ולמעשה האזור המיושב מדרום למצרים). מקור המילה "כוש" במצרית קדומה, ופירושה אדם כהה עור. כוש היה בכורו של חם בן נח. כנען, בנו האחר של חם, קולל על ידי נח: "ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו", אירופאים ניצלו מאוחר יותר פסוק זה כדי להסביר את שעבוד האפריקאים כהי העור לעבדות.

בספר במדבר (יב,א) מסופר על מרים ואהרן, אחיו של משה רבנו, המרכלים עליו "כי אישה כושית לקח", דבר שאינו מקובל בקרב בני ישראל. רש"י נותן כאן פרשנות החורגת מן הפשט, באומרו: "אשה כושית - מגיד שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחוריתו של כושי", ומחזק את דבריו באומרו: "כושית - בגימטריה יפת מראה". בפירושו לדברי אברהם לשרי אשתו: "הנה-נא ידעתי כי אישה יפת מראה את" (בראשית יב, יא) כותב רש"י: "עכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים, אחיהם של כושים, ולא הורגלו באישה יפה".

בספר עמוס יש אזכור חיובי של המילה "הֲלוֹא כִבְנֵי כֻּ‏שִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

שני מטבעות לשון מפורסמות עושות שימוש במילה כושי: ירמיהו הנביא מציג את השאלה "היהפוך כושי עורו?", שהפכה כביטוי למציאות שאינה יכולה להשתנות. את האמרה "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת" טבע המחזאי פרידריך שילר בדרמה "קשר פיאסקו", שפורסמה בשנת 1783.

[עריכה] "כושי" ככינוי גזעני

בעברית הישראלית המונח "כושי" לא שימש בתחילה ככינוי פוגעני, ולעתים אף שימש ככינוי חיבה לאדם כהה עור או ג'ינג'י (לדוגמה כושי רימון). מילים אחרות עשו שימוש בגוון העור ככינוי גנאי, דוגמת המונח "שוורצע" (שחור מיידיש)^[2]. בעשורים האחרונים של המאה ה-20 הפכה המילה "כושי" לכינוי פוגעני, עד אשר היא "נחשבת למילה הגזענית הבוטה והמקוממת ביותר באוצר ביטויי הגזענות בשפה." ^[3]. הדבר נבע בין השאר מהזהות שנוצרה בינו לבין המונחים באנגלית "Nigger" (שהיה שנים רבות כינוי גנאי) ו"Negro" (שהיה פעם מילה תקינה^[4], אולם בשנות ה-60 של המאה העשרים, עם הצלחת מאבק השחורים בארצות הברית לשוויון זכויות, הפך לכינוי לא מקובל)^[5].

שינוי משמעותו של הכינוי "כושי" בא לידי ביטוי גם בשדה הצרכנות: הגבינה שיוצרה בישראל ושנקראה "כושי" שינתה את שמה ל"אושי", וגם קרמבו שנקרא "כושי" בראשית הפצתו בארץ ישראל שינה שמו.

בפסק דין מינואר 2007, הדן במקרה בו קרא נהג למאבטח "כושי", כתב השופט יצחק מילנוב את הדברים הבאים:

	הכינוי "כושי" נחשב בעיני החברה בכללותה ככינוי גנאי וכעלבון, שנועד להטיל דופי באדם בשל צבע עורו הכהה, ולסמנו כ"חריג", וכנחות ביחס לאדם בעל צבע עור בהיר. המדובר, למעשה, בביטוי גזעני, שנועד להשפיל ולבזות את התובע, אך ורק בשל השתייכותו לעדה האתיופית ובשל היותו בעל צבע עור כהה, ומשכך הוא נופל בגדר החלופה הרביעית של הגדרת "לשון הרע" שבסעיף 1 לחוק (ביטוי שנועד "לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית").
-- א (י-ם) 7878/05 אבי צגאי נגד איגנה אבי אבשלום, ניתן ב-11.1.07

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ רפאל ניר, "תקינות פוליטית לשון נקייה והזניית השפה", פנים מס' 7, סתיו ; רוביק רוזנטל, "אל תקרא לי שחור", הזירה הלשונית, nrg
2. ^ רוביק רוזנטל, שם
3. ^ רוביק רוזנטל, שם
4. ^ לדוגמה הארגון "United Negro College Fund" (אנ')
5. ^ אין זהות בין המושגים מאחר שלכינויים היסטוריה שונה, ראו רוביק רוזנטל, שם.

[עריכה] ראו גם

• שחורים
• כינויי קהילת ביתא ישראל#כושים

[עריכה] לקריאה נוספת

• אברהם מלמד, "היהפוך כושי עורו: - האדם השחור כאחר בתולדות התרבות היהודית", הוצאת זמורה ביתן והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2002.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: אל תקרא לי שחור, באתר nrg
• אריאנה מלמד, "למה יש פה כושי?", באתר ynet
• התפטר נהג אגד שקרא "כושי" למאבטח אתיופי - באתר ynet